מערכת סימנים ביתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מערכת סימנים ביתית (באנגלית: Home sign system או Kitchen sign system; להלן מס"ב או מערכת מחוות) היא צורת תקשורת המבוססת על מערכת סימנים המומצאת לעיתים קרובות באופן ספונטני על ידי ילדים חירשים חסרי קלט לשוני נגיש.[1] צורת תקשורת זאת מופיעה לעיתים קרובות במשפחות בהן ילד חירש גדל על ידי הורים שומעים ומבודד מהקהילה החירשת. מכיוון שהילד החירש אינו מקבל קלט בשפת סימנים או מדוברת, ילדים אלה מכונים מבודדים לשונית.[2][3]

מכיוון שמס"ב משמשות באופן קבוע כצורת התקשורת של הילד, הן מתפתחות להיות מורכבות יותר ממחוות פשוטות.[4] אף על פי שאינן נחשבות לשפה שלמה, ניתן לסווג מערכות אלה כתופעות לשוניות המראות מאפיינים דומים לשפת סימנים ולשפה מדוברת. מס"ב מציגות דרגות משמעותיות של מורכבות, תוך שימוש במחוות בעלות משמעויות עקביות, סדר מילים וקטגוריות דקדוקיות. בלשנים התעניינו במס"ב כתובנה לגבי היכולת האנושית לייצור, לרכוש ולעבד שפה.[3][5]

זיהוי תכונות

בשנת 1987 קבעה ננסי פרישברג מסגרת לזיהוי ותיאור מס"ב. היא קובעת שסימני הבית שונים משפות הסימנים בכך שהם:[6]

  • ללא יחסי משמעות-סמל עקביים
  • אינם עוברים מדור לדור
  • אינם משותפים לקבוצה אחת גדולה

עם זאת, ישנן תכונות "עמידות" מסוימות של השפה שפיתוחן יכול להתקיים ללא הדרכה של מודל שפה קונבנציונלי. מחקרים שנעשו לאחרונה על מערכות מחוות של ילדים חירשים מראים שיטתיות ופרודוקטיביות.[7] מערכות אלו נוטות להפגין לקסיקון יציב, נטייה לסדר מילים קבוע, שימוש במשפטים מורכבים וזוגות עצם-פעלים. כמו כן, הוכח כי למערכות מחוות יש תכונה של רקורסיה, מה שמאפשר למערכת להיות גנרטיבית. ילדים חרשים עשויים לשאול מחוות משפה מדוברת, אך מחוות אלה משנות את משמעותן והופכות לסימנים לשוניים במס"ב. ככל שהילד מתפתח, אמירותיו גדלות בגודלן ובמורכבותן. דוברי מס"ב מבוגרים משתמשים במערכות המתבגרות להצגת יותר מאפיינים לשוניים מהמערכות הפשוטות יותר המשמשות דוברים צעירים.[8][9]

לקסיקון

מחקרים של דוברי מס"ב בקרב ילדים ומבוגרים מראים קורלציה עקבית בין צורת המחווה למשמעותה. סימנים אלה משולבים גם במחוות מורכבות ליצירת מילים חדשות.[8] היעדר דו-כיווניות ביצירת מס"ב בין ההורה לילד מגביל את המצאת הסימנים במשמעויות שרירותיות. הופעתו של לקסיקון מקובל ומובן על כל בני הבית מתקדמת לאט יותר במס"ב מאשר בשפות טבעיות בעלות רשת חברתית עשירה יותר.[5][10] מחקר של שפות סימנים למבוגרים בניקרגואה מראה כי דוברי שפות אלה משתמשים במחווה כדי לדבר על מספר, באמצעות סימני מספרים קרדינליים וסימני מספר לא קרדינליים.[11]

מורפולוגיה

למס"ב יש מורפולוגיה פשוטה. מחוות מורכבות מחלקים עם סט מצומצם של מחוות יד.[9] ניתן להשתמש במחוות יד בשתי דרכים: לייצוג מניפולציה על אובייקט, או לייצוג האובייקט עצמו.[7] דפוסים מורפופונולוגיים בביצוע מחוות יד דומים יותר למחוות יד בשפות הסימנים המקובלות מאשר למחוות בהן נעשה שימוש במהלך שיחה מדוברת. מחוות יד אלו בעלות מורכבות אצבעות גבוהה עבור מחוות יד המייצגות אובייקט, ובעלות מורכבות אצבעות נמוכה עבור מחוות המייצגות מניפולציה על אובייקט.[12] דוברי מס"ב משתמשים גם במחוות יד כסמן מורפולוגי פרודוקטיבי בפרדיקטים, המציגים הבחנה בין נומינלים לפרדיקטים.[13] מחקר על דוברים מתבגרים מראה יכולת ביטוי של אירועי תנועה, אם כי הם מבצעים זאת בדרך שונה מאשר בשפת הסימנים המקובלת.[14] תנועות הסימנים המשמשות במס"ב יכולות להשתנות באורך הנתיב ובכיוון. ניתן למצוא את רוב המורפמות בצורת היד בשילוב עם יותר ממורפמת תנועה אחת, ולהפך.[7]

תחביר

בתוך מערכת אינדיבידואלית, דוברי מס"ב מראים עקביות בסדר מילים מסוים המייחד את מיקומו של הנושא במשפט. בנוסף, העדיפות היא תמיד שהפעולה תופיע בסוף הביטוי. תלות מבנית, דהיינו מילים המקובצות על בסיס מבנה או תבנית היררכית, נחקרו אצל דוברי מס"ב ברזילאים המייצרים באופן עקבי שינויים עם שם העצם שונה. סמני מחווה לשלילה (ניעור הראש מצד לצד) ושאלות פתוחות (הפיכת היד) מראות משמעות עקבית, שימוש ומיקום.[8] דוברי מס"ב מסמנים נושאים דקדוקיים במשפטים ומסוגלים להבחין בין הסוגיה הגלומה במשפט לבין נושא המשפט.[15] מערכות אלו מראות עדויות מסוימות למערכת פרוזודית לסימון גבולות ביטוי ואמירה.[16]

נרטיבים

ילדים דוברי מס"ב משתנים מאוד בתדירות שבה הם מציגים כישורי סיפוריים; עם זאת, הנרטיבים שלהם מראים דפוסים מבניים דומים.[17] זה כולל הרחבת סיפור בסיסי על ידי ציון הרקע, פעולות נוספות, סיבוך וסדר זמני. אמהות שומעות מייצרות שיח משותף עם ילדים חירשים בתדירות נמוכה יותר (מאשר אמהות שומעות עם ילדים שומעים), ותרומות אלה הן בדרך כלל קוליות ורק לעיתים רחוקות מחוות.

תנאים להיווצרות

הרקע הדרוש להיווצרות מס"ב כולל חשיפה מוגבלת או אי חשיפה למודל של שפה מדוברת או שפת סימנים, בידוד מילדים חרשים ומבוגרים ובחירות הורים בנוגע לתקשורת עם הילד החרש. יצירת מס"ב היא תופעה נפוצה של ילדים חירשים החיים במשפחות שומעות, שכן כ-75% מההורים השומעים אינם משתמשים במחוות, ומתקשרים עם ילדיהם החירשים באמצעות קבוצה קטנה של מחוות, דיבור וקריאת שפתיים.[1] לעומת זאת, בבית עם הורים חירשים או יודעי שפת סימנים, ילד יכול לרכוש את שפת הסימנים באותו אופן שבו ילד שומע יכול לרכוש שפה מדוברת.[4]

מס"ב מהוות נקודת מוצא לשפות סימנים רבות. כאשר קבוצה של אנשים חרשים מתכנסים ללא שפת סימנים משותפת, הם עשויים לשתף תכונות של מערכות הסימנים הביתיות הבודדות שלהם, היוצרות "שפת סימנים כפרית" שעשויה לבסוף לבסס את עצמה כשפה שלמה. עם זאת, מס"ב מועברות לעיתים רחוקות ליותר מדור אחד, מכיוון שהן בדרך כלל נעלמות כאשר הילד החירש נחשף לשפת סימנים מקובלת מחוץ לבית.[4]

ילדים חרשים שמשתמשים במס"ב נבדלים מילדי פרא שנמנעה מהם אינטראקציה חברתית ולשונית משמעותית. לעומתם, ילדי מס"ב משתלבים חברתית במידה מסוימת, עם מחסור באינטראקציה לשונית קונבנציונלית. למס"ב יש כמה אלמנטים של שפה, וילדים שמשתמשים במערכות אלה מסוגלים לרכוש שפת סימנים טבעית מאוחר יותר בבית הספר.[5]

פיתוח מס"ב

הילד החרש הוא יוצר המס"ב. אמהות לדוברי מס"ב מבוגרים בניקרגואה נבחנו במידת שליטתן במס"ב, כדי לקבוע את תפקידן בפיתוח מערכת הסימנים הביתית של ילדם. תוצאות מחקר זה הגיעו למסקנה כי אמהות הבינו טוב יותר תיאורים של אירועים בספרדית מדוברת במידה טובה יותר מאשר במס"ב, ודוברים ילידים של שפת הסימנים האמריקאית הבינו טוב יותר את הנאמר בשפת סימנים זאת מאשר אימהותיהם. זה מצביע על כך שאמהות אינן מעבירות ישירות מס"ב לילדיהן החירשים. למרות שמחוות דיבור משותפות של מטפלות עשויות לשמש בסיס ראשוני למערכת סימני הבית של ילדם, הילדים מתעלים על קלט זה. מטפלות שומעות בדרך כלל אינן חולקות את אותה מערכת תקשורת באמצעות מחוות עם הילד החירש. הן משתמשות בפחות מחוות, עם פחות עקביות. סביר שמערכת המחוות של ילד חירש אחד חופפת למערכת של ילד חירש בבית אחר, גם אם הבית האחר שייך לתרבות שונה.[18][19]

מבנה הרשת החברתית משפיע על פיתוח מס"ב, המשפיע על הליך ההסכמה על ביטויים בקרב בני הרשת החברתית. רשתות המחוברות בצורה עשירה, בהן כל המשתתפים מתקשרים זה עם זה באמצעות מערכת התקשורת, מראים הליך הסכמה גדול ומהיר יותר. מס"ב הן בדרך כלל רשתות דלילות, כאשר הילד החירש משתמש במס"ב כדי לתקשר עם כל חבר ברשת אך החברים אינם משתמשים במס"ב כדי לתקשר זה עם זה.[20]

השפעה של חוסר מודל שפה

מחקרים שנערכו על ידי דיאנה גגנה ומארי קופולה על יכולות לקיחת פרספקטיבה אצל דוברי מס"ב מבוגרים מגלים כי דוברים אלה אינם עוברים מבחני אמונה כוזבת (false belief task; הבנה שהאחר יטעה בהיעדר אצלו ידע נסתר שיש לך. יכולת שילדים רוכשים בגיל 3 בממוצע). הבנת אמונה כוזבת, המהווה חלק בלתי נפרד מהתפתחות התודעה, דורשת ניסיון שפה וקלט לשוני. מחקר נוסף של דוברי מס"ב מבוגרים מצביע על כך שהם מראים יכולות קודמות לתודעה, כגון נקיטת פרספקטיבה ויזואלית (הבנה מה האחר רואה מהזווית שלו).[21][22]

הוכח כי חוסר בשפה המקובלת משפיע על היכולת המספרית. בהשוואה לשומעים ולחירשים דוברי שפת סימנים חסרי השכלת בית ספר, דוברי מס"ב מבוגרים אינם מייצרים באופן עקבי מחוות המייצגות במדויק ערכים כמותיים של קבוצות גדולות ואינם מראים שימוש יעיל באסטרטגיות ספירה באצבעות. כלומר, הם מתקשים הן המספרים סודרים, והן במספרים מונים.[23] מחקר נוסף מצביע על שדוברי מס"ב מסוגלים להיזכר במחוות המשמשות כשמות עצם, פעלים ותארים, אך הם מראים זכירת מספר ירודה, המחמירה ככל שהמספר עולה.[24]

השוואות בין תרבותיות

המבנה התחבירי דומה בין קבוצות של דוברי מס"ב בתרבויות שונות ואזורים גאוגרפיים, כולל העדפות סדר מילים ושימוש במשפטים מורכבים. לדוגמה, מס"ב של ילדים בטורקיה ובאמריקה מציגות דפוסים דומים במבנה ברמת המשפט.[19]

מחוות מסוימות, כגון הצבעה, נענוע הראש מצד לצד ומשיכה בכתפיים, חולקות משמעויות דומות בכל התרבויות. ילדים צעירים מנידים בראשם כדי להצביע על שלילה לפני שהם מבטאים משמעויות שליליות באמצעות השפה. עם זאת, רוב הילדים הצעירים משתמשים בנענוע הראש כסימן ראשוני לשלילה, ומחליפים אותו בדיבור או במחוות ידיים לאחר רכישת השפה. לילדים המשתמשים במס"ב אין חשיפה לשפה מובנית, ולכן אינם מחליפים את טלטול הראש במחוות ידניים עד לרכישת השפה.[25]

מס"ב שונות בתרבויות שונות מבחינת השימוש במחוות על ידי מטפלים שומעים. בהשוואה לאמהות אמריקאיות, אמהות סיניות מראות יותר דמיון בצורת מחוות (צורת יד ותנועה) ותחביר עם מערכות המשמשות את ילדיהם החירשים. בהשוואת נרטיבים של ילדים חרשים סינים ואמריקאים, ילדי מס"ב מייצרים נרטיבים תואמים מבחינה תרבותית. השונות בין דוברי מס"ב היא תוך-קבוצתית, כאשר לדוברי מס"ב בודדים שונים יש קבוצת מחוות משלהם לאותו סוג של אובייקט או פרדיקט.[1][17]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Hill, Joseph C.; Lillo-Martin, Diane C.; Wood, Sandra K. (2018-12-12), "Homesign systems", Sign Languages, Routledge: 117–133, doi:10.4324/9780429020872-7, ISBN 978-0-429-02087-2Hill, Joseph C.; Lillo-Martin, Diane C.; Wood, Sandra K. (2018-12-12), "Homesign systems", Sign Languages, Routledge, pp. 117–133, doi:10.4324/9780429020872-7, ISBN 978-0-429-02087-2
  2. ^ Torigoe, Takashi; Takei, Wataru (2002). "A Descriptive Analysis of Pointing and Oral Movements in a Home Sign System". Sign Language Studies. 2 (3): 281–295. doi:10.1353/sls.2002.0013. ISSN 1533-6263.
  3. ^ 3.0 3.1 Hoff, Erika, 1951- (בינואר 2013). Language development (Fifth ed.). Belmont, CA. ISBN 978-1-133-93909-2. OCLC 843489860. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)Hoff, Erika, 1951- (January 2013). Language development (Fifth ed.). Belmont, CA. ISBN 978-1-133-93909-2. OCLC 843489860.CS1 maint: multiple names: authors list (link)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Walker, J. "Home Signs". www.signedlanguage.co.uk. נבדק ב-2020-03-23.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Begby, Endre (2016-08-17). "Language from the Ground Up: A Study of Homesign Communication". Erkenntnis. 82 (3): 693–714. doi:10.1007/s10670-016-9839-1. ISSN 0165-0106.
  6. ^ Frishberg, Nancy. "Home Sign". Gallaudet encyclopedia of deaf people and deafness. Vol. 3. pp. 128–131.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Mylander, Carolyn; Goldin-Meadow, Susan (1991). "Home Sign Systems in Deaf Children: The Development of Morphology without a Conventional Language Model". In Siple, P.; Fischer, S. D. (eds.). Theoretical Issues in Sign Language Research. Chicago: The University of Chicago Press. pp. 41–63.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Hill, Joseph C.; Lillo-Martin, Diane C.; Wood, Sandra K. (2018-12-12). "Homesign systems". Sign Languages. Routledge: 117–133. doi:10.4324/9780429020872-7. ISBN 978-0-429-02087-2.
  9. ^ 9.0 9.1 Goldin-Meadow, Susan (2005-04-05). The Resilience of Language. doi:10.4324/9780203943267. ISBN 9780203943267.
  10. ^ Richie, Russell; Yang, Charles; Coppola, Marie (2014). "Modeling the Emergence of Lexicons in Homesign Systems". Topics in Cognitive Science (באנגלית). 6 (1): 183–195. doi:10.1111/tops.12076. ISSN 1756-8765. PMC 3909872. PMID 24482343.
  11. ^ Coppola, Marie; Spaepen, Elizabet; Goldin-Meadow, Susan (2013-08-01). "Communicating about quantity without a language model: Number devices in homesign grammar". Cognitive Psychology (באנגלית). 67 (1): 1–25. doi:10.1016/j.cogpsych.2013.05.003. ISSN 0010-0285. PMC 3870334. PMID 23872365.
  12. ^ Brentari, Diane; Coppola, Marie; Mazzoni, Laura; Goldin-Meadow, Susan (2012). "When does a system become phonological? Handshape production in gesturers, signers, and homesigners". Natural Language & Linguistic Theory (באנגלית) (פורסם ב-2011). 30 (1): 1–31. doi:10.1007/s11049-011-9145-1. ISSN 0167-806X. PMC 3665423. PMID 23723534.
  13. ^ Goldin-Meadow, S.; Brentari, D.; Coppola, M.; Horton, L.; Senghas, A. (2015). "Watching language grow in the manual modality: Nominals, predicates, and handshapes". Cognition (באנגלית). 136: 381–395. doi:10.1016/j.cognition.2014.11.029. PMC 4308574. PMID 25546342.
  14. ^ Morford, Jill P. (2002-01-01). "The expression of motion events in homesign". Sign Language & Linguistics (באנגלית). 5 (1): 55–71. doi:10.1075/sll.5.1.05mor. ISSN 1387-9316.
  15. ^ Coppola, Marie; Newport, Elissa L. (2005-12-27). "Grammatical Subjects in home sign: Abstract linguistic structure in adult primary gesture systems without linguistic input". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 102 (52): 19249–19253. Bibcode:2005PNAS..10219249C. doi:10.1073/pnas.0509306102. PMC 1315276. PMID 16357199free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  16. ^ Applebaum, Lauren; Coppola, Marie; Goldin-Meadow, Susan (2014). "Prosody in a communication system developed without a language model". Sign Language and Linguistics. 17 (2): 181–212. doi:10.1075/sll.17.2.02app. ISSN 1387-9316. PMC 4285364. PMID 25574153.
  17. ^ 17.0 17.1 Van Deusen-Phillips, Sarah B.; Goldin-Meadow, Susan; Miller, Peggy J. (2001). "Enacting Stories, Seeing Worlds: Similarities and Differences in the Cross-Cultural Narrative Development of Linguistically Isolated Deaf Children". Human Development. 44 (6): 311–336. doi:10.1159/000046153. ISSN 1423-0054.
  18. ^ Carrigan, Emily; Coppola, Marie (2012). "Mothers Do Not Drive Structure in Adult Homesign Systems: Evidence from Comprehension". Proceedings of the Annual Meeting of the Cognitive Science Society (באנגלית). 34 (34). ISSN 1069-7977.
  19. ^ 19.0 19.1 Goldin-Meadow, Susan; Namboodiripad, Savithry; Mylander, Carolyn; Özyürek, Aslı; Sancar, Burcu (2015). "The Resilience of Structure Built Around the Predicate: Homesign Gesture Systems in Turkish and American Deaf Children". Journal of Cognition and Development (באנגלית). 16 (1): 55–80. doi:10.1080/15248372.2013.803970. ISSN 1524-8372. PMC 4316383. PMID 25663828.
  20. ^ Richie, Russell; Hall, Matthew L.; Cho, Pyeong Whan; Coppola, Marie (2020). "Converging evidence: Network structure effects on conventionalization of gestural referring expressions". Language Dynamics and Change. doi:10.1163/22105832-bja10008.
  21. ^ Gagne, Deanna L.; Coppola, Marie (2017). "Visible Social Interactions Do Not Support the Development of False Belief Understanding in the Absence of Linguistic Input: Evidence from Deaf Adult Homesigners". Frontiers in Psychology (באנגלית). 8: 837. doi:10.3389/fpsyg.2017.00837. ISSN 1664-1078. PMC 5454053. PMID 28626432free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  22. ^ Gagne, Deanna; Goico, Sara; Pyers, Jennie; Coppola, Marie (2019). "False Belief Understanding Requires Language Experience, but Its Precursor Abilities Do Not" (PDF). Proceedings of the 43rd Boston University Conference on Language Development. Cascadilla Press (פורסם ב-בנובמבר 2018): 256–269. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Spaepen, Elizabet; Coppola, Marie; Spelke, Elizabeth S.; Carey, Susan E.; Goldin-Meadow, Susan (2011-02-22). "Number without a language model". Proceedings of the National Academy of Sciences (באנגלית). 108 (8): 3163–3168. Bibcode:2011PNAS..108.3163S. doi:10.1073/pnas.1015975108. ISSN 0027-8424. PMC 3044352. PMID 21300893free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  24. ^ Spaepen, Elizabet; Coppola, Marie; Flaherty, Molly; Spelke, Elizabeth; Goldin-Meadow, Susan (2013-11-01). "Generating a lexicon without a language model: Do words for number count?". Journal of Memory and Language (באנגלית). 69 (4): 496–505. doi:10.1016/j.jml.2013.05.004. ISSN 0749-596X. PMC 3811965. PMID 24187432.
  25. ^ Franklin, Amy; Giannakidou, Anastasia; Goldin-Meadow, Susan (2011). "Negation, questions, and structure building in a homesign system". Cognition (באנגלית). 118 (3): 398–416. doi:10.1016/j.cognition.2010.08.017. PMC 3658158. PMID 23630971.Franklin, Amy; Giannakidou, Anastasia; Goldin-Meadow, Susan (2011). "Negation, questions, and structure building in a homesign system". Cognition. 118 (3): 398–416. doi:10.1016/j.cognition.2010.08.017. PMC 3658158. PMID 23630971.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32748405מערכת סימנים ביתית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מערכת_סימנים_ביתית&oldid=1971892"