מערך קציני המורשת
 | |
| סמל היחידה 2022 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 חיל החינוך |
| דרגת המפקד |
 רב-סרן |
מערך קציני המורשת היא יחידה בחיל החינוך של צה"ל.
היסטוריה
ב-15 במאי 1941 הוקם הפלמ"ח לבקשתם של שלטון המנדט הבריטי כדי להשתתף במאמץ המלחמתי כנגד גרמניה הנאצית אשר פלשו לאפריקה והיו בדרכם למצרים.
בקרב אל-עלמיין הראשון בלמו כוחות הצבא הבריטי את כוחות צבא גרמניה ולא נזקקו לסיוע של הפלמ"ח. לאחר כשלוש שנים בהם פעל הפלמ"ח החלו הבוגרים להשתחרר ונדרש כוח אדם חדש למלא את השורות, כך התחזק הקשר בין תנועות הנוער להגנה בהסכם משותף של פרק משימה צבאי לצד פרק הכשרה והגשמה ביישובים.
מטה ההגנה נדרש לתת מענה לפלוגות בתחום הכשירות המוכנות וערכים, המענה בתחום הערכים וחיזוק רוח הלחימה התגבש דרך הקמת יחידת קציני ההסברה והמורשת.
במרץ 1943[1] קיבל עזריהו ארנן את המשימה להקים את מערך קציני ההסברה והמורשת של הפלמ"ח, ארנן אסף ומיין מועמדים וערך קורס הכשרה לקציני המורשת, הקורס התקיים בגבעת השלושה ונמשך כשבועיים, בין המרצים היו דוד בן-גוריון, משה שרת, אליהו גולומב, ישראל גלילי ומשה סנה.
ביוני 1944 התקיים הקורס השני אשר התמקד בתולדות הציונות, עלייה והתיישבות, מצב החזיתות במלחמת העולם השנייה, מדינות ערב, שואת יהדות אירופה וגילויי הגבורה, ההעפלה ומורשת ההגנה והפלמ"ח.
באותו תקופה נקרא קצין המורשת פוליטרוק ככינוי לקצין הסברה ומורשת.
בסיום ההכשרה נשלחו קציני המורשת לכל פלוגה. עם הקמת גדודי הפלמ"ח מונו קציני הסברה גדודיים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות מונו קציני הסברה גם לחלק מהחטיבות שזה עתה קמו, כגון חטיבת החי"ש "גבעתי". במרץ 1948, לאחר הקמת חטיבות הפלמ"ח יפתח הראל והנגב, מונו קציני הסברה ומורשת חטיבתיים גם להן.
קצין ההסברה והמורשת היה חלק ממטה החטיבה. קציני ההסברה והמורשת דאגו להנגיש את המורשת כולל פעילויות תרבות, אספקת ספרים, עיתונים, סיוע בהזמנת מרצים ואמנים, טקסים בחגים, ימי זיכרון וימי ציון לאירועים מרכזיים בתולדות עם ישראל והיישוב.
הפוליטרוקים של ההגנה וצה"ל לאחר הקמתו פעלו על פי קוד ערכים משותף אשר נבנה עם השנים ותחת ערכים אלו פעלו מתוך שליחות והבנת גודל השעה. וזאת לעומת היכנעות של הפוליטרוקים הרוסים במלחמת העולם השנייה לקומיסרים אשר שירתו את המפלגה ולא את העם.
בשנת 1947 הוקם אגף כוח האדם (אכ"א) עליו פיקד משה צדוק כחלק מההיערכות לאפשרות של מלחמה עם עזיבתם של הבריטים, באכ"א הוקמה מחלקה אשר נקראה שירות תרבות ותחתיה פעלו קציני ההסברה והמורשת אשר היו הגוף המרכזי הפעיל ביחידות השונות, מאוחר יותר שירות התרבות הפך למחלקת התרבות (מחת"ר).
ב-14 במאי 1948 הכרזת העצמאות אכ"א פעל תחת צה"ל לימים מחלקת התרבות תניח את היסודות להקמת חיל החינוך והנוער.
קציני מורשת (קמ"ר) בולטים במלחמת העצמאות
- עזריהו ארנן מפקד מערך קציני המורשת וההסברה
- משה טבנקין קצין ההסברה והמורשת של מטה חזית הצפון
- בני מרשק קמ"ר הגדוד הרביעי של חטיבת הראל וקמ"ר חטיבת הראל
- אבא קובנר קמ"ר חטיבת גבעתי
- זרבבל גלעד קמ"ר פלוגה א של הפלמ"ח
- בנימין עציוני קמ"ר חטיבת גולני
- חיים בן אשר קמ"ר חטיבה 7
- אלכסנדר יולין ( סשקה ) קמ"ר חטיבת הנגב
- שמעון אילון רוזנהק קמ"ר גדוד השביעי חטיבת הנגב, נפל בקרב על משטרת עיראק סווידאן.
- פנחס (פינצ'וק) משקוב קמ"ר הגדוד השישי של הפלמ"ח גדוד ירושלים, נפל בקרב על גוש עציון בד' אייר ה'תש"ח (13 במאי 1948)
סמל מערך קציני המורשת
בשנת 1943 עוצב סמל קציני המורשת תחת שרותי תרבות של ההגנה, הסמל הכולל את החרב העומדת על המשמר מסביבה כרוך עלה זית ובהשראת השיר אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים, אותו כתב אהרן זאב לימים קצין חינוך ראשי עוצבה אבוקה על חרב הלפיד המציין את העברת המורשת מדור לדור אנו " אנו קציני המורשת נושאים לפידים "
לאחר הקמת צה"ל ב-14 במאי 1948 שירותי תרבות בהגנה הפכו למחלקת התרבות בצה"ל (מחת"ר) וקציני ההסברה והמורשת פעלו תחת המחלקה.
ב-6 ביוני 1948 אגף כוח האדם ביקשו מיחידות צה"ל להגיש בקשה לסמלים.
ב-15 ביוני 1948 מחלקת התרבות מחת"ר הציעו לאגף כוח אדם סמל למחת"ר. הסמל שנבחר הוא סמל קציני ההסברה והמורשת מתקופת ההגנה במסגרת שרותי תרבות אשר הפכו למחלקת תרבות מחת"ר.
ב-17 ביוני 1948 סמל מחת"ר מתנוסס בעיתון במחנה.
ב-2 באוקטובר 1948 אכ"א אישרו למחלקת התרבות מחת"ר את הסמל שהיה בתקופת ההגנה.
ב-27 באוקטובר 1948 סמל שירות תרבות פורסם רשמית בפקודות מטכ"ל.
ב-1950 בסיום מלחמת העצמאות התמנה אהרן זאב לקצין חינוך ראשי מ-1950 עד 1963 בראשותו עסקה מחלקת התרבות (מחת"ר) בסיוע לקליטה עולים לשורות צה"ל, לימודי עברית, פעילויות תרבותיות, עם השנים הופסקה פעילות יחידת ההסברה והמורשת והתכנים במקום פעלו קציני תרבות אשר הפכו עם הקמת חיל החינוך לקציני חינוך.
באפריל 2021 מוקם מחדש מערך קציני המורשת במסגרת חיל החינוך והנוער.
הקמה מחודשת
ב-21 לאפריל 2021 הוקמה היחידה מחדש, התקיים קורס קציני מורשת בחוות השומר ובית הפלמ"ח לכ-30 קציני מורשת.[2]
כיום (2022) מונה היחידה 72 קציני מורשת הפועלים בזרוע היבשה, האוויר והים ומטרתם הנגשת המורשת ורוח לחימה לקצה המבצעי והתומך.
ב-12 בדצמבר 2022 זכה המערך בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות מהרמטכ"ל אביב כוכבי.[3]
מפקדי המערך
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עזריהו ארנן | 1943–1949 | בהגנה ובצה"ל |
| אבשלום שחר | 2021 - מכהן | צה"ל |
קישורים חיצוניים
מערך קציני המורשת, ברשת החברתית פייסבוק
מערך קציני המורשת, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
- ^ קמ״ט מורשת, עיתון קציני מורשת - ביטאון קציני המורשת גליון 1.pdf, באתר Google Docs
- ^ גל פלוק רוה, חיל החינוך משיק תפקיד חדש מתקופת הפלמ"ח, באתר אתר צה"ל, 3 במאי 2021
- ^ פרס הרמטכ"ל: אלו היחידות המצטיינות לשנת 2022, באתר כיפה, 12 בדצמבר 2022
מערך קציני המורשת36645837Q113366088