כורדיסטן הסורית
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מושל |
הדיה יוסף (נשיאה שותפה) מנסור סלום (נשיא שותף) |
| בירת החבל האוטונומי | קמישלי |
| שפה רשמית | כורדית, ערבית, ארמית |
| תאריך ייסוד | 2013 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בחבל האוטונומי | 4,600,000הערכה ל-2014 |
| אזור זמן | UTC +2 |
 | |
הפדרציה של צפון סוריה, הידועה גם בשמות כורדיסטן הסורית, צפון סוריה או רוז'אבה (בכורדית: Rojavayê Kurdistanê, "מערב כורדיסטן") היא חבל ארץ רב-לאומי בצפון סוריה, שהכריז אוטונומיה חד-צדדית בשנת 2013 במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.[1] בפדרציה חיים זה לצד זה כורדים, ערבים, אשורים, טורקמנים ובני עמים נוספים.
ראשי הפדרציה הם הדיה יוסיף (נשיאה שותפה ממוצא כורדי) ומנסור סלום (נשיא שותף ממוצא ערבי סוני). הארגון הפוליטי העיקרי שהוביל את המהלך של הכרזת אוטונומיה וכינון שלטון עצמאי הוא המפלגה הדמוקרטית המאוחדת בסוריה (PYD), שמזוהה עם כורדים סוציאליסטים, בראשותם של סאלח מוסלים מוחמד ויושבת-הראש השותפה אסיה עבדאללה.
הכרה
החבל האוטונומי מוכר בידי כורדיסטן העיראקית ובמידה חלקית בידי משטר אסד, שרואה בו אמצעי חצי-רשמי למאבק נגד המדינה האסלאמית (דאעש) ומקיים עמו הבנות הפסקת אש. גם ארצות הברית וחלק ממדינות אירופה מכירות חלקית בישות זו, מנהלות איתו קשרים ומספקות ציוד ללחימה נגד דאעש. טורקיה מתנגדת נחרצת לקיום האוטונומיה הכורדית בסוריה עקב הקשר הלא רשמי בין המפלגה הדמוקרטית המאוחדת לבין מפלגת הפועלים של כורדיסטן שנלחמה שנים רבות נגד טורקיה.
מנגד מדינות ערב שתומכות באופוזיציה הסורית מסתייגות מהאוטונומיה הכורדית עקב חשש מבדלנות וקשריה העקיפים עם המשטר של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. במארס 2016, עם התגברות הקרבות בסוריה, הכריזה רוז'אבה על ייסוד פדרציה עצמאית והתנתקות מממשל סוריה[דרוש מקור], אך עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הכרזה זו[דרוש מקור].
רקע
האוכלוסייה הכורדית במזרח התיכון מחולקת בין מספר מדינות שונות, שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. האוטונומיה הכורדית בסוריה לצד האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק הם ההישגים המשמעותיים ביותר של האומה הכורדית לבדלנות.
אחרי כיבוש סינג'אר, טבח היזידים ושביית למעלה מ-7,000 נשים יזידיות כשפחות מין, עברו כוחות המדינה האסלאמית (דאעש) בספטמבר 2014 למתקפה על העיר כובאני, כבשו אותה ב-2 באוקטובר 2014 ובנוסף כבשו חלק גדול מהכפרים של המחוז המיושבים על ידי כורדים. ההתנגדות החזקה ביותר לכוחות המדינה האיסלאמית הייתה מצד תנועת הפועלות הכורדית (המפלגה הדמוקרטית המאוחדת- PYD) שהצליחו לכבוש חזרה את כובאני בינואר 2015.
גאוגרפיה ודמוגרפיה
חבל כורדיסטן הסורית משתרע על פני צפון סוריה והוא כולל פדרציה של שלושה אזורים אוטונומיים - קנטון כובאני וקנטון אפרין (חופפים חלקים ממחוז חלב הסורי לשעבר) וקנטון ג'זירה (החופף את מחוז אל-חסכה לשעבר); כמו כן, המיליציה של הממשל הכורדי האוטונומי למעשה שולטת על חלק צפוני של מחוז א-רקה הסורי החל מיוני 2015. רוב תושביו של חבל כורדיסטן הסורית הם כורדים (לרוב חילונים או מוסלמים מהזרם הסוני), וישנם מיעוטים אתנו-דתיים משמעותיים של אשורים נוצרים, ערבים מוסלמים (לרוב סונים), טורקמנים ויזידים. בהיעדרו של מפקד תושבים רשמי, ומפאת חוסר יציבות אזורית, האומדן הקיים למספר התושבים בחבל הכורדי בסוריה הוא כ-4 מיליון תושבים בשנת 2014. אולם המספר משתנה בקצב מהיר, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כורדיסטן הסורית |
- צור שיזף, מסע אל מפתנו של השטן, סרט מבט שני 2015
- רוהאני טי.וי. - רשת החדשות הרשמית של כורדיסטן הסורית [2]
- עמוד השחר של רוג'בה, אוריאל לוי, ה-8 במאי, 27/1/2016
- אוריאל לוי, בצומת דרכים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 בדצמבר 2016
- "ההאקר שיצא ללחום בדאעש" מאת יונתן יעקבזון, "הארץ" 7 במארס 2018