מעון קונצבו
 | |
| סטלין עם ילדיו בדאצ'ה. 1930 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | משכנו של מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית |
| מדינה |
 רוסיה |
| בעלים | נשיא רוסיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1930–הווה (כ־94 שנים) |
| אדריכל | מירון מרז'אנוב |
מעון קונצבו (ברוסית: Ку́нцевская да́ча) היה מעונו האישי, הדאצ'ה, של יוסיף סטלין ליד העיירה קונצבו (אז מחוז מוסקבה, כיום חלק מרובע פילי שבמוסקבה), שם חי במשך שני העשורים האחרונים לחייו ומת ב-5 במרץ 1953, כשהוא בילה זמן רב בקרמלין, שם היה לו אזור מגורים ליד משרדיו. הדאצ'ה ממוקמת בתוך יער לא רחוק מפארק הניצחון.[1]
"הדאצ'ה הקרובה" (Ближняя дача), כפי שהיא מכונה, נבנתה בשנים 1933-1934 בעיצובו של האדריכל מירון מרז'אנוב. ב-1943 נוספה קומה אחת לבניין המקורי. בקונצבו סטלין חי במהלך מלחמת העולם השנייה, שם הוא אירח מנהיגים כוינסטון צ'רצ'יל ומאו דזה-דונג.[2]
האתר מכיל גם בונקר שנחשף לציבור רק בשנת 2008 בתקשורת הרוסית שסיפרה על שבעה בונקרים של סטלין שהיו קיימים.[3]. כיום, אין למעון מעמד של מוזיאון ואסורה הגישה לציבור. לא ברור מהו אופי השימוש בו כיום למעט העובדה כי הוא מאובטח על ידי שירות האבטחה הפדרלי ושירות הביטחון הפדרלי.
תיאור
הדאצ'ה ממוקמת בלב יער ליבנה מיוער בצפיפות; הגנותיה כללו גדר כפולה, תותחי נ"מ 30 מילימטר מוסווים וכוח ביטחון של שלוש מאות חיילים מיוחדים של נ.ק.ו.ד. (אחרי 1946, משרד ביטחון המדינה).[4]
בשטח היו עצי לימון ותפוח, גן ורדים, בריכה קטנה ואבטיח שסטלין אהב לטפח.[5] היה גם מגרש ספורט.[6]
עם הכניסה לדאצ'ה היה לובי ובו שתי מלתחות. משמאל נפתחה דלת לחדרו האישי של סטלין, שם בילה את מרבית שעות היום. ממש לפני הדלת נפתחה דלת לחדר האוכל הגדול, ואילו מימין היה מסדרון צר וארוך.
חדר האוכל המלבני נשלט על ידי שולחן ארוך ומלוטש מכוסה שטיחים ורדים.[7] הוא היה מקושט בתמונות של לנין ושל הסופר מקסים גורקי. בחדר זה סטלין קידם בברכה את הפוליטבירו הסובייטי לפגישות ולארוחות ערב מאוחרות, ובמקרים רבים נלקחו החלטות חשובות. דלת "כמעט בלתי נראית" הייתה בקיר בצד אחד של חדר האוכל והובילה לחדר השינה של סטלין ולמטבח.[8]
בצד שמאל של הדאצ'ה היה חדר העבודה האישי של סטלין (שם בילה את רוב היום בקונצבו) עם שולחן המלחמה הגדול שלו, רדיו שהיה מתנה מאת וינסטון צ'רצ'יל (כשביקר במוסקבה בפעם הראשונה, באוגוסט 1942) וספה; סטלין העדיף לישון בספה הזאת, במקום בחדר השינה שלו.[9] חדר האמבטיה נמצא ליד חדר העבודה של סטלין.
בצד ימין, המסדרון הצר והארוך הוביל תחילה לשני חדרי שינה (המשמשים בעיקר לארח אורחים מזדמנים) ולבסוף למרפסת פתוחה גדולה. סטלין נהג לבלות זמן רב במרפסת הזאת. הוא היה יושב שם על כיסא בחורף, למרות הקור הכבד, לבוש מעיל עור כבש חם וכובע פרווה.[10] הוא גם אהב לקרוא ספרים ודו"חות ולהאכיל את הציפורים בזמן שהגיע למרפסת.[11]
בתו של סטלין, סבטלנה אלילוייבה, גם רשמה בזכרונותיה כי הציור המפורסם תגובה של הקוזאקים מזפורוז'יה הייתה תלויה איפשהו בקומת הקרקע, אבל לא היה ברור בדיוק איפה.[12]
המנהיג הסובייטי רק לעיתים רחוקות עזב את חדר העבודה שלו, שלא לדבר על ביקורו בקומה השנייה (אם כי מעלית הותקנה על פי פקודותיו). הקומה הזאת נועדה במקור להכיל את בתו סבטלנה, אבל היא הייתה נשארת שם רק כמה ימים בכל שנה. כתוצאה מכך, החדרים נותרו חשוכים וריקים במשך רוב הזמן.[13]
לאחר מותו של סטלין הקים מכון מרקס-אנגלס-לנין-סטלין ועדה לביצוע סידורים להקמת מוזיאון סטלין בקונצבו.[14] ניקיטה חרושצ'וב ביטל את הרעיון והדאצ'ה עמד פנויה במשך כמה עשורים.
הדאצ'ה היום
הבניין עדיין אפוף סודיות. השטח הוא מגודר וסגור למבקרים רגילים. עם זאת, הוא עדיין השתמר במצב טוב, יחד עם כל החפצים האישיים של סטלין, כולל חדר העבודה שלו עם שולחן המלחמה והספה שבה הוא ישן.[15]
עם כניסתו לתפקיד נשיא רוסיה בשנת 2000, הזמין ולדימיר פוטין את האוליגרכים העסקיים החזקים ביותר של רוסיה לקונצבו, במה שתואר כצעד "סמלי מאוד" על ידי סרגיי פוגאצ'יוב, שהשתתף בפגישה זו; משתתף נוסף היה מיכאיל חודורקובסקי, שאמר כי על ידי זימונם לקונצבו לישיבה במשרדו של סטלין, פוטין "רצה שנבין שאנחנו, כאנשי עסקים גדולים, עשויים לקבל קצת כוח, אבל זה שום דבר לעומת כוחו כמו ראש המדינה.[16] חודורקובסקי "לא לקח את המסר הזה ללב" ונכלא למשך 10 שנות מאסר, באשמת העלמת מס.[17]
ראו גם
לקריאה נוספת
- The Last Days of Stalin, Joshua Rubentein. Yale University Press
קישורים חיצוניים
- קונצבו באתר GlobalSecurity.Org
- תמונות וינטאג' של פנים הדאצ'ה
הערות שוליים
- ^ http://www.kuntsevo.org/obnovlenia/book/Part2Glava15_18.htm
- ^ http://www.kuntsevo.org/obnovlenia/book/Part2Glava15_18.htm
- ^ «Подземные города», «Аргументы и факты», выпуск 21 (1230), 26.05.2004
- ^ http://www.globalsecurity.org/wmd/world/russia/kuntsevo.htm
- ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ http://www.kuntsevo.org/obnovlenia/book/Part2Glava15_18.htm
- ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Rubentein, Joshua (31 במאי 2016). The Last Days of Stalin. Yale University Press).
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Zhores Medvedev, Roy Medvedev. The Unknown Stalin. מסת"ב 978-1-85043-980-6. Page 61.
- ^ סיימון שוסטר, האוליגרכים של פוטין, מגזין טיים
- ^ סיימון שוסטר, האוליגרכים של פוטין, מגזין טיים
- ^ סיימון שוסטר, האוליגרכים של פוטין, מגזין טיים
25578800מעון קונצבו