מעבורת החלל צ'לנג'ר

מעבורת החלל צ'לנג'ר (כינוי מקצועי: OV-099) הייתה מעבורת החלל השנייה של נאס"א אחרי קולומביה. צ'לנג'ר שוגרה לחלל לראשונה ב־4 באפריל 1983 והתפוצצה בעת השיגור העשירי שלה, ב־28 בינואר 1986.

צ'לנג'ר הייתה אחת משתי מעבורות החלל אשר נהרסו כתוצאה מתאונה במהלך המשימה, השנייה הייתה קולומביה. שברי המעבורת נשמרים בבונקר טילים (אנ') בבסיס חיל האוויר בפלורידה. מפעם לפעם נשטפים שברים נוספים לחופי פלורידה, ואז הם נאספים ומועברים לבונקר לצורך שמירה.

מעבורת החלל אנדוור הוכנסה לשירות שש שנים אחרי התפוצצות צ'לנג'ר והחליפה אותה בחלק מהמשימות.

מבנה

צ'לנג'ר הורכבה בעזרת גוף STA-099 שנבנה תחילה כניסוי. STA-099 לא תוכנן לשמש לטיסות חלל, והתוכנית המקורית הייתה לשנות ולהתאים את גוף המעבורת הניסויית אנטרפרייז (OV-101) לשימוש בחלל, אולם מדעני נאס"א גילו כי יהיה הרבה יותר זול להשתמש בSTA-099.

טיסות

מעבורת החלל צ'לנג'ר טסה 10 טיסות, שהתה בחלל 62.41 ימים, השלימה 995 סיבובים סביב כדור הארץ וטסה 25,803,940 מיילים (41,527,416 ק"מ) כולל המשימה האחרונה שלה.

#	תאריך	משימה	הערות
1	4 באפריל 1983	STS-6	תוכנית לפריסת TDRS-1. במהלך הטיסה מבוצעת הליכת החלל הראשונה במסגרת תוכנית מעבורות החלל.
2	18 ביוני 1983	STS-7	תוכנית לפריסת 2 לוויני תקשורת. במהלך הטיסה סאלי רייד הופכת לאישה האמריקאית הראשונה בחלל.
3	30 באוגוסט 1983	STS-8	תוכנית לפריסת Insat-1B. גויאון סלופורד הופך לאפרו-אמריקאי הראשון בחלל. הפעם הראשונה בה מעבורת חלל ממריאה ונוחתת בלילה.
4	3 בפברואר 1984	STS-41-B	תוכנית לפריסת 2 לוויני תקשורת (שלא הצליחו להמשיך למסלולם התקין). הליכת החלל ללא כבל מחבר למעבורת הראשונה.
5	6 באפריל 1984	STS-41-C	משימת שירות ללווין סולר מקס.
6	5 באוקטובר 1984	STS-41-G	תוכנית לפריסת לווין למדידת קרינת כדור הארץ. זו המשימה הראשונה שבצוות שלה שתי נשים, קתרין ד. סוליבן היא האישה האמריקאית הראשונה שמבצעת פעילות חוץ-רכבית בחלל (הליכת חלל), ומרק גרנוא הופך לקנדי הראשון בחלל.
7	29 באפריל 1985	STS-51-B	נשאה את מעבדת החלל 3.
8	29 ביולי 1985	STS-51-F	נשאה את מעבדת החלל 2.
9	30 באוקטובר 1985	STS-61-A	נשאה את מעבדת החלל הגרמנית D-1.
10	28 בינואר 1986	STS-51-L	המעבורת התפוצצה בזמן השיגור ושבעת האסטרונאוטים ששהו על סיפונה נהרגו.