סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים
אסירים במחנות ריכוז נאציים, באזורי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, סומנו בעיקר באמצעות תגים של משולשי בד צבעוניים, שנתפרו על חולצת האסיר ומכנסיו[1].
בין מחנות הריכוז השונים לא שררה אחידות בשיטת סימון האסירים. בשלהי מלחמת העולם השנייה פחת השימוש בסימון, שהפך יותר ויותר אקראי, ללא קשר הכרחי למאפייניו האישיים של האסיר.
שיטת הקידוד
צורת המשולש לסימון אסירים נבחרה על פי צורת משולש האזהרה הנפוץ בתמרורי דרכים. התגיות הנפוצות ביותר היו:
- משולש אדום לאסירים פוליטיים - חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חברי איגודים מקצועיים, קומוניסטים, בונים חופשיים, אנרכיסטים (חלק מהאנרכיסטים סומנו במשולש שחור כ"א-סוציאליים").
- משולש ירוק לפושעים מועדים (גרמנית: Berufsverbrecher, ר"ת BV) (ולעיתים אף לקאפו) כך סומנו רוצחים, גנבים, שודדים, רמאים, וכדומה.
- משולש כחול ל"מהגרים": כל אלה שעזבו את גרמניה לאחר עליית הנאצים מסיבות פוליטיות ושבו לאחר זמן מה. כולם היו חשודים כמרגלים וחתרנים, וב-1935 ניתנו הוראות להכניסם ל"מחנות חינוך", מהם שוחררו לפי החלטת הגסטאפו. גם לאחר מכן, הם היו נתונים בסכנת מעצר מחדש.[2][3]
- משולש סגול ל"פרשני המקרא" (גרמנית: Bibelforscher) אשר כונו לעיתים בלעג "הליצנים של מעלה" (גרמנית: Himmelskomiker) אנשים שמטעמי מצפון התנגדו לשירות צבאי, בהם עדי ה'.
- משולש שחור לאסירים "א-סוציאליים", בהם צוענים, שבשלב מאוחר יותר ענדו משולש חום, מפגרים, אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, משתמטים מעבודה, מופקרות, וחלק מן האנרכיסטים והפמיניסטיות.
- משולש חום לצוענים (לאחר שהופסק תיוגם במשולש שחור).
- כמו כן, היה נהוג לציין בפס דק מעל המשולש אסירים חוזרים - כאלה ששבו למחנה לתקופת מאסר נוספת לאחר שנעצרו שוב או ששהו במחנה אחר.[4]
- קטגוריה קטנה של אסירים הייתה "Sonderaktion Wehrmacht": אלה היו חיילי ורמאכט בעייתיים שנשלחו למחנה זקסנהאוזן. היו 800 אסירים כאלה בסך הכל, ו-70 מהם מתו במחנה. הם סומנו במשולש אדום הפוך.[5][6]
יהודים סומנו בשני משולשים, המונחים זה על גבי זה, היוצרים צורת מגן דוד. המשולש התחתון, שקודקודו פונה מעלה היה צהוב לסימון יהודי, ואילו המשולש העליון שקודקודו מטה, סימן את אופי האסיר כמפורט ברשימת צבעי המשולשים. סימונים אלה ליהודים היו נהוגים במחנה הריכוז אושוויץ עד ל-30 ביוני 1944. החל מ-1 ביולי 1944 סומנו האסירים היהודים באופן זהה לזה של האסירים שאינם יהודים, אלא שנוסף להם פס צהוב במקביל לצלע העליונה של המשולש.
חלק מן האסירים נשאו גם אות לטינית גדולה במרכז המשולש לסימון השתייכותם הלאומית. כך, האות B סימנה בלגים, F - צרפתים, N - הולנדים (בגרמנית: Niederländer), I - איטלקים, P - פולנים, S - ספרדים, T - צ'כים (בגרמנית: Tschechen), U - הונגרים (בגרמנית: Ungarn). לאסירים בפלוגת עונשין נוסף עיגול מתחת למשולש.
| פוליטי | פלילי | מהגר |
פרשן מקרא | א-סוציאלי | צועני | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| משולש רגיל | 
|
|
|
|
|
|
| אסירים חוזרים | 
|
|
|
|
|
|
| חבר פלוגת עונשין | 
|
|
|
|
|
|
| יהודי | 
|
|
|
|
|
|
| סימונים מיוחדים |  מחלל גזע (יהודי בקשר עם ארית) |
 מחללת גזע (יהודיה בקשר עם ארי) |
 ברחן |
 מספר אסיר |
 דוגמה למדי אסיר (מלמעלה למטה): מס' אסיר, פס אסיר חוזר (פלילי), משולש אסיר (פלילי-יהודי), חבר פלוגת עונשין, ברחן | |
 אסיר פוליטי פולני: "פ" על משולש אדום |
 אסיר פוליטי צ'כי: "ט" על משולש אדום |
 חייל ורמאכט שנאסר: משולש אדום הפוך |
 אסיר מיוחד (מיוחס): סרט זרוע חום |
|||
מספר אסיר
במחנה הריכוז אושוויץ נוספה על שיטת סימון האסירים באמצעות משולשי בד צבעוניים על הבגד, אף שיטת סימון ייחודית בקעקוע מספר האסיר על גופו[7]. שיטה זו לא יושמה במחנות ריכוז אחרים. לאסירים שנמצאו כשירים לעבודה (להבדיל מאלה שנשלחו מיידית להשמדה), ניתן מספר אסיר אשר נרקם על חולצת האסיר ואף קועקע על גופו. קעקוע מספרי אסיר החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים. הראשונים להיות מקועקעים היו אלפי שבויי מלחמה סובייטים.
בחודש מרץ 1942 החלו אסירים במחנה אושוויץ II (בירקנאו) להיות מסומנים במספר אסיר מקועקע. הקעקוע בדיו כחול בוצע בידי אסירים מיומנים כחלק מתהליך הקליטה של האסיר. מספר האסיר קועקע על חלקה הפנימי או החיצוני של האמה[8]. משמאל למספר האסיר הייחודי קועקעה אות, או אותיות לטיניות, אשר שימשה לזיהוי סדרות של אסירים. כך האותיות AU (קיצור של Auschwitz) שימשו לזיהוי שבויי מלחמה סובייטים, האות Z לצוענים (גרמנית: Zigeuner). אסירים יהודים סומנו לרוב במשולש משמאל למספר.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
החל מ-13 במאי 1944 החלו אסירים יהודים גברים מקבלים מספרי אסיר בסדרות A ולאחריה B (במקום המשולש שהיה נהוג עד אותה עת). נשים החלו מקבלות מספרים בסדרות אלה ב-16 במאי 1944. סדרה A לגברים ניתנה בסדר רץ עד למספר 20,000, אולם עקב טעות, נשים קיבלו מספרי אסיר בסדרה זו עד למספר 30,000. עם סיום סדרה A, החלו האסירים מקבלים מספרים בסדרה B. הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20,000 אסירים בכל סדרה, שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה שיבשו תוכנית זו.
הסופר יחיאל די-נור תיאר את חייו בישראל עם המספר על היד:
- ”שלושים שנה מאז נצרב בבשרי הקפדתי שלא תשזפנו עין זר. שלושים שנה אין שום חולצה קצרת שרוולים בארוני, ובחודשי הקיץ הארוכים בארץ מוכת השמש אני מתענה ומזיע בחולצותי ארוכות השרוולים. וביותר קשה לי בברכות השחייה הפומביות, תמיד מגבת תלויה על זרועי השמאלית (...) תמיד אמנם נדמה לי שעיני כול מכוונות אל זרועי השמאלית, וכל כך משום שמעולם לא הסתגלתי אל מספר זה, שנצרב לא רק בבשרי אלא גם בנשמתי. עד היום אינני זוכר על־פה מהו המספר, וכדי לדעת עלי להביט בזרועי”.[9]
קעקוע KL
במחנה מיילץ שהיה מחנה עבודה והוסב להיות מחנה ריכוז, סומנו האסירים לאחר ההסבה, בכתובת KL - ראשי תיבות של Konzentrationslager - (בגרמנית: מחנה ריכוז). הכתובת קועקעה על זרוע ידם הימנית.[10]
ראו גם
לקריאה נוספת
בניין על מגרש ריק - סיפורו של משה יעקובוביץ' מאת: שלומי רוזנפלד (2018) בהוצאת רוזנפלד-יעקובוביץ'
קישורים חיצוניים
- לוח ומסמרים: נמצא ציוד הקעקוע מאושוויץ, באתר ynet, 13 במרץ 2014
- סיפורו של משה יעקובוביץ' ביוטיוב החל מדקה 1:12
הערות שוליים
- ^ The History Place - Holocaust Timeline
- ^ Klaus Drobisch,Günther Wieland. System der NS-Konzentrationslager: 1933-1939. Akademie Verlag, 1993. מסת"ב 9783050008233. עמ' 200.
- ^ Wolfgang Benz,Barbara Distel. Der Ort des Terrors. C.H. Beck, 2005. מסת"ב 9783406529603. עמ' 95-96.
- ^ Eike Lossin. Katholische Geistliche in nationalsozialistischen Konzentrationslagern. Königshausen & Neumann, 2010. מסת"ב 9783826044137. עמ' 41.
- ^ בנץ, דיסטל. עמ' 33.
- ^ Benefizveranstaltung für die Errichtung eines Gedenksteins für Deserteure und andere Opfer der NS-Militärjustiz im KZ Sachsenhausen.
- ^ Tattoos and Numbers: The System of Identifying Prisoners at Auschwitz
- ^ The Evolution of Tattooing in the Auschwitz Concentration Camp Complex
- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הקדמה: הטריפ של ק. צטניק, עמ' 7.
- ^ מיילץ - מחנה ריכוז וקעקוע נשכח, מתוך הספר "בניין על מגרש ריק - סיפורו של משה יעקובוביץ', מאת: שלומי רוזנפלד
25408274סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים