מנטור מרודוס
מנטור (ביוונית: Μέντωρ; על פי ההערכות: 385 לפנה"ס רודוס - 340 לפנה"ס הממלכה האחמנית[1]) היה שכיר חרב יווני, שלחם בשירותו של ארטבזוס השני מפריגיה, ומאוחר יותר בשירות נכנתיבו השני פרעה מצרים, ולבסוף בשירות ארתחששתא השלישי מלך פרס. היה אחיו של ממנון מרודוס ובעלה הראשון של ברסינה.
ביוגרפיה
מנטור נולד על פי ההשערה בשנת 385 לפנה"ס, בעיר רודוס למשפחה יוונית. היה לו אח צעיר בשם ממנון. על ילדותו לא ידוע דבר. בגיל 27,[1] התגייס כשכיר חרב בשירותו של ארטבזוס השני מפריגיה, סטראפ פרסי חשוב שמרד במלך פרס ארתחששתא השני מסיבה לא ברורה בשנת 358 לפנה"ס. מנטור אף נישא לברסינה, בתו של ארטבזוס.[1]
המרד היה מלכתחילה חסר סיכוי, ארטבזוס הצליח להשיג בתחילה תמיכה מאתונה, ומאוחר יותר מתבאי, אולם בשנת 354 לפנה"ס הפסיקה העזרה וצבאו של ארטבזוס הובס. ארטבזוס יחד עם בנו פרנבזוס, נמלט לפלה, אל חצרו של פיליפוס השני, מלך מוקדון. מנטור מצא עצמו חסר תעסוקה. למזלו, פרעה מצרים נכתנבו השני (נכתב לעיתים כנקטנבו) שהיה במלחמה עם הפרסים, שמח לכל עזרה אפשרית, וקיבל את מנטור המנוסה כקצין בצבאו. הוא נשלח עם 4,000 שכירי חרב יוונים שלחמו בשירות הצבא המצרי, במטרה לסייע לתאנס (בפיניקית: ת'בנית), שליט צידון שמרד גם הוא בפרסים.[2] המטרה בצעד זה הייתה ככל הנראה להגביר את הלחץ על העורף הפרסי, וכך להחליש את הלחץ הפרסי על מצרים. תאנס ומנטור הצליחו להביס בקרב את מזאוס, הסטראפ הפרסי של סוריה וקיליקיה, אולם אז הגיע המלך ארתחששתא השלישי עם כל צבאו, מנטור ותאנס הבינו שניהם שהמלחמה חסרת סיכוי ונכנעו למלך הפרסי.[3]
ארתחששתא שחפץ במצביא מנוסה כמו מנטור לצדו, חנן אותו וקיבל אותו לשירותו. מנטור אף סייע לארתחששתא בהתקפה שלו על מצרים.[4] דיודורוס כותב שהוא התייחס ברוחב לב לערים שנכנעו, אולם העניש באכזריות את אלה שלא.[5] במהלך המערכה במצרים, הוא הבין שלפוליטיקאי באגואס ההשפעה הרבה ביותר בחצר המלוכה, על כן זמם תחבולה שתהפוך את באגואס לאסיר תודה כלפיו. הוא קשר עם קבוצת שכירי חרב יוונים שלחמו בשירות המצרים, והורה להם לחטוף את באגואס. לאחר מכן דאג שישחררו אותו,[6] ובאגואס הכיר לו תודה, וסייע לו בין היתר לשכנע את המלך להתיר לארטבזוס ומשפחתו לחזור לתפקידם כמושלי פריגיה ההלספונטינית.[7] הוא קיבל תפקיד בכיר בצבא הפרסי, וידוע שדיכא את המרד של הטיראן הרמיאס. אריסטו, שהיה ידיד אישי של הרמיאס, כותב שמנטור רכש בחזרה את אמונם של אנשי הרמיאס, וכשהללו בטחו בו והפסיקו להסתיר ממנו את אוצרותיהם. גזל אותם מנטור.[8] ייתכן גם שסייע לפיקסודורוס בן הקאטומנוס להדיח את אחותו אדה, ולתפוס את מקומה כשליטת קאריה.[1]
הוא מת ככל הנראה מוות טבעי בשנת 340 לפנה"ס, אלמנתו ברסינה נישאה לאחיו ממנון, שנודע כמצביא מבריק בשירות מלך פרס וכמתנגד חריף לאלכסנדר הגדול. לאחר מותו של ממנון חייתה ברסינה עם אלכסנדר. מברסינה הייתה למנטור בת שנישאה לאדמירל המוקדוני נארכוס.[1]
לקריאה נוספת
- Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather, R.M. Geer, C.L. Sherman, F.R. Walton and C.B. Welles. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1933-1967.
- Pierre Briant, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, Translated by Peter T. Daniels, Eisenbrauns, 2006.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
34015099מנטור מרודוס