מנזר פרפה

מנזר פרפה (איטלקית: Abbazia di Farfa) הוא מנזר בצפון מחוז לאציו במרכז איטליה. המנזר הוא אחד המפורסמים באירופה כולה. הוא משתייך למסדר הבנדיקטיני ומרוחק כ-60 ק"מ מרומא, ביישוב פארה (Fara in Sabina). זהו מנזר אזורי (טריטוריאלי), שבו לאב המנזר סמכויות רוחניות על המאמינים שמחוץ לגבולת המנזר.

קיימים ממצאים ארכאולוגיים המצביעים על מנזר עתיק שהיה קיים באזור, על חורבותיו של אתר פגאני. מסמכים מעטים מצביעים על כך שהמנזר כבר היה קיים במהלך המאה ה-6, אך נחרב במתקפה של ונדלים. קיימות אף טענות כי המנזר עתיק אף יותר והתקיים בתקופת גרטיאנוס (המאה ה-4). על פי סיפורים מן המאה ה-12, המנזר הוקם על ידי לורנציוס הסורי, במהלך תקופת גרטיאנוס או אף מוקדם יותר בתקופת שלטונו של יוליאנוס הכופר.

במהלך המאה ה-7 שטף את אירופה גל של פעילות מיסיון מצד נזירים אירים וסקוטים שהחיו את תנועת הנזירות. תומאסו מפרפה, אחרי שלוש שנים בירושלים, לקח על עצמו, בעקבות גילוי "רוחני" ועל פי בקשתו ותמיכתו של דוכס ספולטו פרואלד השני, לחדש את המנזר בפרפה. במהלך מאה השנים הבאות, המנזר צבר כוח, והיה לתחנה בדרכו של קרל הגדול לרומא, להכתרתו כקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". לאחר מכן הפך המנזר למעצמה כלכלית ופוליטית - לעיתים קרובות הטילה עוצמתו צל על זו של הוותיקן, דבר שעורר מתחים בין אפיפיורים שונים לאבות המנזר בפרפה.

ב-18 בפברואר 1145 הוכתר במקום, בבחירות מעוררות מחלוקת, אאוגניוס השלישי כאפיפיור.