מנו הרצל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מנו הרצל, במקור עמנואל הרצל, ומ-1901 פוסטאפטרי (תאר אצולה כמו Sir), ומ-1912 ברון (בהונגרית: Herczel Manó; סגד, 1 ביולי 1862 – בודפשט, 28 בנובמבר 1918)[1] היה כירורג, פרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה
מנו הרצל נולד במשפחה יהודית. הוריו היו פילפ יחזקאל הרצל (1823–1908), רופא וננט (ננקה) פולק. אביו שהיה גם כן רופא, השתתף כקצין במהפכת 1848 בהונגריה שנקראת גם מלחמת העצמאות של 1848–1949. עמנואל הרצל סיים את בתי הספר התיכוניים בעיר הולדתו ובנובי סאד. הוא למד רפואה באוניברסיטאות בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), בווינה, בשטרסבורג ובפריז. בבירת צרפת עבד כמתמחה בטראלט וגיו (Trélat and Guyot). בשנת 1884 קיבל את התוארך דוקטור לרפואה. לאחר מכן שהה שנתיים כמתמחה במרפאה הפנימית נוטנאגל בווינה, ואחר כך במשך חמש שנים כמרצה לכירורגיה במרפאת אוניברסיטת היידלברג של פרופסור וינצנץ צ'רני. בשנת 1889 הפך למרצה בכיר לכירורגיה באוניברסיטת היידלברג. בין השנים 1892–1905 עבד כמנתח ראשי בבית החולים סנט אישטוואן בבודפשט. בין השנים 1891–1914 היה גם מנהל המוסד הרפואי הפרטי שלו ובשנים 1914–1918 היה המנתח הראשי של המחלקה הכירורגית בבית החולים כיכר מריה תרזה בבודפשט. מ-1905 גם בית החולים סנט רוקוש היה הרופא הראשי ומנהל המחלקה הכירורגית. בין השנים 1895–1901 היה פרופסור חבר בתחום ניתוחי בטן באוניברסיטת בודפשט ובין השנים 1909–1918 היה פרופסור מן המניין.
מנו הרצל כתב מספר מאמרים בנושא ניתוחי כליות, בטן, מעיים, גרון ונוירולוגיה. עבודתו התאורטית והמעשית בנושא ניתוחי בטן הינה משמעותית. הוא היה אחד המומחים הבינלאומיים של ניתוחי בטן מודרניים, וגידל דור של מנתחים של האסכולה שלו. שמו קשור בהכנסת ניתוחי דלקת התוספתן בהונגריה.
מנו הרצל הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני.[2]
חייו הפרטיים
אשתו הייתה קלרה לאצקו, בתם של קרואי לאצקו, סוחר, ושל יוזפה פופר, איתם התחתן ב-30 באוקטובר 1892 בבודפשט.[3]
ילדיהם:
- הדוויג שרולטה הרצל (1893–1978). בעלה ד"ר ארווין דורוגי (1881–1958) היה עורך דין.
- ד"ר פאל הרצל (1895–1944) ניספה בשואה.
עבודותיו
- Experimentelle und histologische Untersuchungen über compensatorische Muskelhypertrophie bei Darmstenosen. (Zeitschrift für klinische Medizine, 1886)
- Az anilin, az acetanilid és a kámforanilin hatásáról. Kísérleti észleletek alapján. (Orvosi Hetilap, 1887)
- A vándorvese műtéti rögzítéséről. (A magyar orvosok és természetvizsgálók nagygyűlésének munkálatai, 1892)
- A teljes orrképlésnek egy új módja. Előadatott a közkórházi orvostársulat márc. 7-iki ülésén és a XI, nemzetközi római orvosi congressuson. (Orvosi Hetilap, 1894)
- Radikaloperation der Blasenspalte – Ectipia vesicae – durch Implantation der Harnleiter in der Dickdarm. (Zentralblatt für die Krankheiten der Harn- und Sexualorgane. Leipzig, 1899)
- A féregnyúlványlob és annak sebészi kezelése. Monográfia. 1 kihajtható táblázattal. (Budapest, 1900)
- A húgyhólyagkövek spontán átfúródásáról. – Adatok az epekőbetegség sebészi kezeléséhez. Betegek bemutatásával előadatott a közkórházi orvostársulat 1902. máj. 21-iki ülésén. (Magyar Orvosok Lapja. Sebészet, 1902)
- Az epytiphlitis műtevésével elért eredményeim. (A magyar orvosok és természetvizsgálók nagygyűlésének munkálatai, 1905)
- A féregnyúlványlob kór- és gyógytana és a betegség sebészeti kezelése körül szerzett tapasztalatok. (Budapest, 1906)
- Az appendicitis sebészi kezelésének néhány fontosabb kérdése. (Budapest, 1907)
- Adatok a heges pylorusszűkületek műtéti kezeléséhez. (Orvosi Hetilap, 1999. 30.)
- A tüdőüszők műtéti kezeléséről. (Orvosi Hetilap, 2001. 6.).
לקריאה נוספת
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מצטיינים. בודפשט, מכבי, 2001
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái IV. (Gyalai–Hyrtl). Budapest: Hornyánszky. 1896.
- נקודת שם
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. מנו הרצל
- משפחה (Geni.com)
הערות שוליים
