ממלכת איליריה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| עיר בירה | לייבאך | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | קונגרס וינה | ||
| הקמה | 3 באוגוסט 1816 | ||
| פירוק | מהפכות 1848 | ||
| פירוק | 8 בדצמבר 1849 | ||
| ישות קודמת |
 המחוזות האיליריים | ||
| ישות יורשת |
 דוכסות קרניולה  דוכסות קרינתיה  הריביירה האוסטרית | ||
ממלכת איליריה הייתה נחלת כתר של האימפריה האוסטרית בשנים 1816–1849,[1] המדינה היורשת של המחוזות האיליריים, שנכבשה בחזרה על ידי אוסטריה במלחמת הקואליציה השישית והוקמה מחדש על פי הסעיף האחרון של קונגרס וינה. המרכז המנהלי שלה היה בליובליאנה.
במהלך המהפכות של 1848, הממלכה התפרקה והתפצלה לנחלות הכתר האוסטריות של קרניולה, קרינתיה והריביירה האוסטרית.
גאוגרפיה
המחוזות האיליריים הצרפתים כללו את קרניולה וקרינתיה המערבית ("העליונה"), כמו גם את השטחים האדריאטיים של גוריציה וגרדישקה, טריאסטה וחצי האי איסטריה. הם כללו גם את החוף הדלמטי ואת אדמות ממלכת קרואטיה דרומית לנהר סאווה. חלקים מהשטחים לחופי הים האדריאטי סופחו על ידי המלוכה ההבסבורגית מוונציה בהסכם קמפו פורמיו בשנת 1797. עם פירוק הפרובינציות, ממשלת אוסטריה פיצלה את דלמטיה ומיזגה את החלק המזרחי ("התחתון") של קרינתיה למה שהפך לממלכת איליריה.
שטח הממלכה כלל את החלק המערבי והמרכזי של סלובניה של ימינו, כלומר קרניולה עם הבירה ליובליאנה והריביירה הסלובנית (גורישקה ואיסטריה הסלובנית), קרינתיה האוסטרית וקרינתיה הסלובנית, כמו גם כמה שטחים בצפון מערב קרואטיה (מחוז איסטריה של היום ואיי מפרץ קוורנר, קרק, צרס ו-Lošinj) וצפון מזרח איטליה (מחוזות טריאסטה וגוריציה). בשנת 1822 אוחדה שוב קרואטיה האזרחית בין הגדה הימנית של סאווה ורייקה לממלכת קרואטיה (ההבסבורגית).
היסטוריה
ממלכת איליריה הוקמה כדי להתנגד ליומרות הטריטוריאליות של ממלכת הונגריה והשפעות האימפריה הרוסית, אך עם הסיפוח ההונגרי של קרואטיה האזרחית ורייקה היא איבדה את משמעותה.[1] הרפורמות המשפטיות והמנהליות שביצעו השלטונות הצרפתים לשעבר שינו מאוד את המבנים הניהוליים של שטחים אלו, כך שהרשויות הקיסריות האוסטריות חשבו שעדיף לקבץ את רובן כישות אדמיניסטרטיבית נפרדת, מה שמאפשר התאגדות איטית במשפט המשפטי, השיפוטי והאוסטרי. מערכת מנהלית.
ממלכת איליריה הוקמה רשמית ב-3 באוגוסט 1816. [2] בשנים הראשונות היא כללה גם שטח קרואטי שהיה חלק מקרואטיה האזרחית הנפוליאונית. אולם כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 הוקמה מחדש הממלכה הקרואטית הטרום נפוליאונית, בה נכללו גם השטחים המהווים חלק מממלכת איליריה (העיר רייקה - פיומה עם מזרח איסטריה ומחוז קרלובץ).
.jpg)
באביב העמים בשנת 1848, הסלובנים קידמו הצעה לכלול את שטיריה התחתונה בממלכת איליריה, כך שרוב ארצות סלובניה יתאחדו בישות מנהלית אחת וכך יתגשם הרעיון של סלובניה המאוחדת. פיטר קוזלר עיצב מפה של ממלכת איליריה כה מוגדלת, שלימים תהפוך לסמל לאומי חשוב בתודעה הלאומית הסלובנית. אולם ההצעה נדחתה על ידי הקיסר ההבסבורגי. ממלכת איליריה הוזכרה בהדרגה פחות ופחות ובפעם האחרונה הופיעה רשמית בשנת 1849 כנחלת כתר בחוקת מרץ של אוסטריה.[1]
חלוקה מנהלית
בשנים 1822–1848 נוהלה הממלכה על ידי הממשלה הקיסרית-מלכותית בליובליאנה (לייבאך) עבור המחוזות של ליובליאנה, נובו מסטו (נוישטט), פוסטוינה (Adelsberg), פילאך (Beljak) וקלגנפורט (Celovec) והממשלה הקיסרית-מלכותית באזור הריביירה בטריאסטה עבור המחוזות של איסטריה (Istrien), גוריציה (Görz) והעיר הקיסרית טריאסטה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Vidic, Marko, ed. (2000). "Ilirsko kraljestvo" [Kingdom of Illyria]. Ilustrirana zgodovina Slovencev [The Illustrated History of the Slovenes]. Mladinska knjiga. p. 213. ISBN 86-11-15664-1.
- ^ "3. avgust" [3 August]. Delo.si (בסלובנית). 2 באוגוסט 2006.
{{cite news}}: (עזרה)
32017149ממלכת איליריה