מלכה זדרויביץ'
מלכה זדרויביץ' (שם נעורים: הורנשטיין, נולדה 1924 - ורשה) הייתה לוחמת התנגדות יהודית בשואה וניצולת השואה. היא הייתה חברה בארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במהלך מרד גטו ורשה באפריל-מאי 1943.[1][2]
יחד עם האחיות בלומה ורחל וישוגרודצקי, היא עבדה בסדנה מחתרתית באזור מפעל המברשות, שם ייצרו רימוני יד וחומרי נפץ. לפי עדותה, היא הבריחה נשק לגטו, דרך מערכת הביוב יחד עם נשים צעירות נוספות. במהלך חלוקת לחם שאורגנה על ידי המורדים, הרש לנט פנה אליה, נתן לה אקדח, והדריך אותה כיצד להשתמש בו. במהלך הקרבות, היא וחברותיה השליכו בקבוקי תבערה על חיילי האס. אס. בסופו של דבר, הן מצאו מקלט במרתף בניין שבו היה מחבוא נשק, ושם נתפסו על ידי אנשי אס-אס.[1]
זדרויביץ' והאחיות וישוגרודצקי הוכו והועמדו בשורה מול כיתת יורים. לפי עדותה, פתאום היא חטפה מכה חזקה בראש ובו-זמנית שמעה יריות. בלומה וישוגרודצקה נהרגה במקום. רחל וישוגרודצקה ומלכה הובלו יחד עם אסירים אחרים לאומשלגפלץ ולאחר מכן גורשו למיידנק. רחל וישוגרודצקה נרצחה במחנה אושוויץ.[1]
ביוגרפיה
הורנשטיין -זדרויביץ' נולדה למשפחה יהודית אורתודוקסית, בת לאברהם הורנשטיין, סוחר אריגים בשוק קירצלאק שנודע גם כ"הרבי מואליר" בשל פעילותו הדתית בארגון לימודי גמרא ותפילה, ולאסתר לבית רבינוביץ'. סבה, אהרון-לייב הורנשטיין, היה בעל חנות שעווניות וכונה "צדמניק". בילדותה למדה בבית ספר עממי ברחוב וולנה 16, ובשעות אחר הצהריים למדה בבית הספר "בית יעקב". היא השתייכה לתנועת "אגודת ישראל" והוכשרה כרוקמת מכונה. למשפחתה היו שתי בנות נוספות: מרים (נולדה 1928) ודבורה (נולדה 1933).
עם הקמת גטו ורשה, עברה המשפחה להתגורר ברחוב וולנה 69. בגטו עבדה הורנשטיין תחילה כרוקמת ולאחר מכן במפעל מברשות. במהלך האקציות בגטו איבדה את כל בני משפחתה. בעקבות היכרות עם הרש לנס, חבר משפחה, הצטרפה לפעילות המחתרתית. במסגרת זו לקחה חלק במרד גטו ורשה, כאשר תפקידיה כללו העברת נשק והשלכת בקבוקי מולוטוב. לאחר דיכוי המרד, נתפסה בבונקר ברחוב וולובה יחד עם חברותיה רחל ובלומה וימגרדסקה. בלומה נהרגה במקום, בעוד מלכה ורחל נשלחו למיידנק ומשם לאושוויץ, שם קיבלה את המספר 47003. באושוויץ עבדה בעבודות פרך ולאחר מכן ב"קנדה" (מיון חפצי הנרצחים). רחל, חברתה הקרובה, נשלחה לתאי הגזים.
מאושוויץ הועברה למחנה רוונסברוק ומשם למאלהוף, שם הועסקה בייצור תחמושת. במאלהוף ניסתה לחבל במכונת הייצור ואיבדה שתי אצבעות בתהליך. שבועיים לפני תום המלחמה חולצה על ידי הצלב האדום.
לאחר המלחמה השתקעה בישראל, בתל אביב. היא נישאה וילדה ארבעה ילדים. כתוצאה מפגיעה בראשה (היא מתארת התקפי אפילפסיה קשים מתקיפה פיזית בידי אשה גרמנית) במהלך המלחמה, עברה ניתוח אצל פרופסור אשכנזי ונותרה עם 75% נכות וקשיי זיכרון.
תמונת לוחמות החלוץ שנתפסו בגטו ורשה
ערך מורחב – תמונת לוחמות החלוץ שנתפסו בגטו ורשה
התצלום המפורסם בו מופיעה מלכה, מתעד את שלוש הלוחמות יהודיות: בלומה וישוגרודצקה (במרכז) אשר נורתה למוות במקום, בעוד מלכה (מימין) ורחלה וישוגרודצקה (משמאל) נשלחו למיידנק. הן נתפסו במהלך מרד גטו ורשה, לאחר שהסתתרו בבונקר עם נשק. זדרויביץ' הייתה היחידה ששרדה את המלחמה. הנשים היו מלוחמות ההתנגדות המזוינת בגטו, שנמשכה ארבעה שבועות, למרות העליונות הצבאית הגרמנית. יורגן שטרופ, מפקד האס-אס שדיכא את המרד, כלל את התצלום בדו"ח שלו בשל התרשמותו מאומץ הלוחמות. התצלום הפך לסמל ההתנגדות היהודית בשואה, ואף שימש לעיצוב בול פולני לציון 70 שנה למרד בגטו.
לאחר המלחמה
מלכה הורנשטיין שרדה את מחנה ההשמדה ועלתה לארץ ישראל ב-1946 אז נישאה לאיש ההגנה דוד זדרויביץ'. כתוצאה מהפציעות שספגה במעצר ובמחנה הריכוז, היא סבלה מ-75% נכות. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. לאחר זמן מה הלך זדרויביץ' לעולמו והיא נישאה לשלמה גולדברג, שם משפחתה שונה בהתאם. לבני הזוג נולד ילד נוסף.[3]
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- עדותה כפי שנמסרה ליד ושם (ביידיש, מצורף תרגום לעברית בסוף העמוד), 1967
מלכה זדרויביץ'40408379Q66363978