מלידה
מָלִידַה היא טקס אותו נוהגים לקיים חברי קהילת "בני ישראל". במרכז הטקס אוכלים מאכל הנקרא גם הוא "מלידה"[דרושה הבהרה] המורכב מסולת, פירות העץ והאדמה והרחת מיני בשמים. במהלך הטקס נאמרים פיוטים, פסוקי ברכה ומשתתפי הטקס פונים לקדוש ברוך הוא ולאליהו הנביא בבקשה לברכה ושפע.
רקע רעיוני למנהג
וְנֶפֶשׁ, כִּי-תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' סֹלֶת, יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ; וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה.
— ויקרא, ב, 1
מאכל המלידה העשוי סולת מסמל את קורבן המנחה שהיה נהוג בבית המקדש. על פי מסורת קהילת "בני ישראל" הגיעו אבות הקהילה להודו בתקופה שבית המקדש היה קיים. הניסיון לחבר בין חיים בקהילה המקומית הצמחונית לבין שימור מסורת הקרבת הקורבנות בבית המקדש הביאה ליצירת טקס שבמרכזו מאכל המסמל את הקורבן הצמחוני היחיד שהוקרב בבית המקדש - קורבן המנחה.
מהלך הטקס
לפני הטקס, מכינים את המלידה. במקור הוכנה המלידה מסולת בלולה בשמן. במהלך השנים התחילו להכין את המלידה מ'פוהה' – אורז גרוס.
את המלידה עורמים על מגש שטוח ועגול הנקרא 'טאלה' במראטהי יהודית. על המלידה מניחים חמישה סוגי פירות שונים. מכל סוג פירות מניחים חמישה פריטים. חלק מהפירות הם פירות עליהם מברכים "בורא פרי העץ", חלק הם פירות עליהם מברכים "בורא פרי האדמה" ולפחות פרי אחד הוא פרי חדש, עליו מברכים את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". מעל הפירות מניחים עשבים ריחניים (גבעולי הדס או פרחי ורדים ריחניים), עליהם מברכים "בורא מיני בשמים". את הטאלה והמלידה מכסים בבד לבן.
לפני תחילת הטקס מדליקים 'אוד בטי', שרף לבונה ריחני, או נר ובסמוך לו קטורת.
בני המשפחה יושבים מסביב לשולחן. הטאלה המכוסה מונחת על השולחן מול אב המשפחה. הטקס פותח במזמור לאליהו הנביא - "בסימן טוב ובמזל טוב, אליהו הנביא זכור לטוב". אב המשפחה שר שני משפטים וכל המשפחה חוזרת על המשפט המרכזי שלוש פעמים: "אליהו הנביא", ואחריו "במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד". בחלק השני של ברכת המלידה שר אב המשפחה ברכות המתחילות ב"ויתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". בסיום הטקס פורסים את הפירות, מניחים אותם לצד חופן מהמלידה ומחלקים לכל אחד מהמשתתפים.
יש שנהגו לבצע את טקס המלידה בחיק הטבע.
טקס המלידה ודמותו של אליהו הנביא
הדמות המרכזית בטקס המלידה הוא אליהו הנביא. במהלך הטקס מופנית לקדוש ברוך הוא ולאליהו הנביא תפילה לבקשת הצלחה, פרנסה, בריאות, פוריות ועוד.
במזמור הראשון בטקס משבחים את אליהו הנביא. אליהו הנביא מוזכר כמבשר בואו של המשיח.
זמני ביצוע הטקס
חברי קהילת בני-ישראל נהגו לערוך את טקס ה"מלידה", לפני אירועים שונים:
- אירועים משמחים בחיים: לפני חתונה, כניסה לבית חדש או לידה (בחודש ה-7 להיריון ולאחר הלידה),
- בעת נדירת נדר או התרתו.
- בעת הצלה ממצב מסוכן, הירפאות ממחלה קשה, חזרה משבי או ממאסר או היחלצות מצרות שונות.
- יש שנהגו לבצע את טקס המלידה לאחר ההבדלה בצאת השבת.
- טקס המלידה מבוצע גם בסמוך למועדים שונים בלוח השנה - בעת פירוק הסוכה בסוכות ובט"ו בשבט.
- סיום שנת אבל, כסימן להמשך החיים עם אירועים משמחים.
טקס המלידה בט"ו בשבט
לטקס המלידה בט"ו בשבט יש משמעויות מיוחדות. על פי מסורת בני הקהילה, אבות הקהילה הגיעו להודו בספינה בשנת 175 לפני הספירה בט"ו בשבט. הספינה טבעה אל מול חופי הודו. שבעה גברים ושבע נשים ניצלו מן האסון. לאחר הצלתם, התגלה לפני חברי הקהילה אליהו הנביא שהבטיח להם שצאצאיהם עוד יחזרו לארץ ישראל. לזכר מאורע זה, נוהגים בני הקהילה לקיים את טקס המלידה מדי שנה בט"ו בשבט.
מוטיבים סמליים בטקס המלידה
- המלידה הוכנה מסולת או מפוהה (אורז כתוש מיוחד) כזכר לקורבן המנחה שהוקרב בבית המקדש.
- המלידה נערמת כהר, זכר להר סיני.
- לצד המלידה מונח נר שרף לבונה או קטורת המזכירים את הקטורת שהוקטרה בבית המקדש
- המלידה מכוסה בפירות שונים עליהם מברכים ברכות שונות, כדי לסמל שפע וברכה
קישורים חיצוניים
- המלידה באתר הלו"ז העברי
- המלידה באתר "הודים"
- אליהו בירנבוים, ניצולי הספינה הטרופה, מתוך המדור "יהודי עולמי", מקור ראשון
- פרופ' אריה טרטקובר, עדת "בני ישראל" בהודו, מחניים צ"ג-צ"ד, תשכ"ד
- פיקניק עם אליהו הנביא, חלונות: צהר לתרבות יהודית-ישראלית, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
