מלחמת הרעש
.png)
מלחמת הרעש (באנגלית: Loudness War) היא כינוי למגמה רווחת בהפקה מוזיקלית, בה עוצמת השמע של שיר או אלבום הוגברה באופן מלאכותי. הקצנה זו מפחיתה את איכות השמע ואף את ההנאה מהמוזיקה, לדעת מבקרים רבים.
מגמה זו נראתה לראשונה כבר בשנות הארבעים של המאה ה-20.[1] הנושא זכה לתשומת לב ציבורית בשנות התשעים עם המצאת עיבוד האותות הספרתי וכניסתם של המחשבים לחדרי ההפקה - עזרים שאיפשרו למוזיקאים להקצין עוד יותר את עוצמת השמע המרבית של יצירותיהם.
לאמצעי שמע דיגיטליים, כגון תקליטור, קיימת משרעת שמע מקסימלית. באמצעות טכניקות מאסטרינג, כגון דחיסת הטווח הדינמי של השיר, ניתן לקרב את משרעת השיר הממוצעת עד כמה שניתן לגבול המקסימלי. טכניקות אלו עלולות לגרום לחיתוכים (clipping) ולעיוותים - דבר הפוגע באיכות המוזיקה לטובת מוזיקה רועשת יותר.[2]
חובבי ומבקרי מוזיקה נוהגים להשתמש במונח "קורבנות מלחמת הרעש" כדי לתאר אלבומים או שירים שהושפעו לרעה על ידי טכניקות אלו.
ביקורת
ב-2007 פרסם סוהאס סרידהר מאמר על מלחמת הרעש במגזין ההנדסה IEEE Spectrum. סרידהר טען כי מפיקים מוזיקליים מתעלמים בכוונה תחילה מן הטווח הדינמי הרחב של התקליטור לטובת הגברה דיגיטלית ומלאכותית של עוצמת השמע. בנוסף טען כי מוזיקה שדחוסה יתר על המידה "מעייפת" ולא מאפשרת למוזיקה "לנשום".[3]
הכלים ההפקתיים שיצרו את מלחמת הרעש זכו לגיוניים על ידי אנשי מקצוע רבים, ביניהם אלן פרסונס וג'ף אמריק.[4] אף המוזיקאי בוב דילן גינה את המגמה: "אתה מקשיב לתקליטים המודרניים האלה, הם זוועתיים, הכל רעש. שום דבר אינו מוגדר - אין קול, אין כלום, ממש כמו רעש סטטי."[5] מבקרי מוזיקה רבים התלוננו על דחיסה מוגזמת של איכות השמע. כך למשל ריק רובין, מפיק האלבומים Californication ו-Death Magnetic זכה לביקורת שליליות על איכות השמע של האלבומים הללו בעיתון הגרדיאן.[6]
מבקרים רבים של מלחמת הרעש קראו לשינוי מיידי בתעשיית המוזיקה בנושא. באוגוסט 2006, גינה את המגמה אנג'לו מרון, סגן נשיאOne Haven Music, וטען כי טכנאי קול מגבירים את עוצמת השמע של שירים בניגוד לרצונם או משמיעים גרסאות דחוסות של שירים כדי למשוך את תשומת ליבם של בכירים בתעשייה.[7] עצומות פומביות נפתחו כנגד מספר להקות בדרישה שיוציאו לאור גרסאות מחודשות של שיריהן.[8]
חוקרי שמיעה במכון האוס (אנ') מודאגים מכך שעוצמת קול גבוהה מדי עלולה לפגוע בחוש השמיעה של המאזינים, במיוחד בשמיעתם של ילדים.[9] כתב העת לרפואה פנימית (אנ') פרסם מחקר שטוען כי הגברת עוצמת השמע של שירים עלולה להוות גורם מסכן ללקות שמיעה.[10][11]
סרטון יוטיוב חינוכי המדגים את מלחמת הרעש מאת מהנדס האודיו מאט מייפילד[12] הפך ויראלי, וצוטט על ידי הוול סטריט ג'ורנל[13] ועל ידי השיקגו טריביון.[14]
מדידת מלחמת הרעש
קיים ויכוח לגבי השיטה הנכונה והאובייקטיבית ביותר לכימות מלחמת הרעש.[15][16][17]
מאמר במגזין הטכנולוגיה וההקלטות "Sound on Sound" מאת עמנואל דרוטי, שיצא לאור בספטמבר 2011, טען כי מלחמת הרעש לא הובילה לירידה בטווח הדינמי במוזיקה המודרנית. דרוטי ניתח את טווח הקולניות (LRA) של שירים מ-45 השנים האחרונות והראה שטווח זה נשאר קבוע יחסית.[18]
כנגד מאמרו של דרוטי נמתחה ביקורת מצד מהנדסי השמע והמפיקים המוזיקליים איאן שפרד ובוב כץ, שטענו כי ניתן לצפות במגמה ברורה של ירידת הטווח הדינמי של שירים לכל אורך שנות התשעים.[19]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "The Loudness Wars: Why Music Sounds Worse". NPR. 31 בדצמבר 2009. נבדק ב-2 בספטמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Milner, Greg (7 בפברואר 2019). "They Really Don't Make Music Like They Used To". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Future of Music". ieee.org. באוגוסט 2007. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Big Squeeze: Mastering engineers debate music's loudness wars", Mix Magazine, 1 בדצמבר 2005, אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2010, נבדק ב-2 בספטמבר 2010
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Dylan rubbishes modern recordings". BBC News. 23 באוגוסט 2006. נבדק ב-11 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Martin, Dan (17 בספטמבר 2008). "Was the Metallica album too loud for you?". The Guardian. נבדק ב-26 במרץ 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Joe Gross (2 באוקטובר 2006), Everything Louder Than Everything Else, Austin 360, אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2006, נבדק ב-24 בנובמבר 2010
{{citation}}: (עזרה) - ^ Adam, Sherwin (7 ביוני 2007), "Why music really is getting louder", The Times, נבדק ב-12 ביוני 2007
{{citation}}: (עזרה) - ^ Emery, Chris (25 בנובמבר 2007). "Audio gain in volume signals loss for listeners". The Baltimore Sun. נבדק ב-2 בספטמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Amsen, Eva (30 ביולי 2019). "Why We Don't Turn Down The Volume When The Music Gets Louder". Forbes. נבדק ב-5 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hourmazd, Haghbayan (24 ביולי 2019). "Temporal Trends in the Loudness of Popular Music over Six Decades". General Internal Medicine. 35 (1): 394–395. doi:10.1007/s11606-019-05210-4. PMC 6957604. PMID 31342330.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^
The Loudness War, סרטון בערוץ "Matt Mayfield Music", באתר יוטיוב
- ^ Even Heavy-Metal Fans Complain That Today's Music Is Too Loud!!!, The Wall St. Journal, 25 September 2008
- ^ Loudness war stirs quiet revolution by audio engineers, Chicago Tribune, 4 January 2008
- ^ Esben Skovenborg (באפריל 2012). "Loudness Range (LRA) – Design and Evaluation". AES 132nd Convention. נבדק ב-25 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jon Boley, Michael Lester and Christopher Danner (בנובמבר 2010). "Measuring Dynamics: Comparing and Contrasting Algorithms for the Computation of Dynamic Range". AES 129th Convention. נבדק ב-25 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jens Hjortkjær, Mads Walther-Hansen (בינואר 2014). "Perceptual Effects of Dynamic Range Compression in Popular Music Recordings". Journal of the Audio Engineering Society. 62 (1/2): 42–55. נבדק ב-6 ביוני 2014.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Deruty, Emmanuel (בספטמבר 2011). "'Dynamic Range' & The Loudness War". Sound on Sound. נבדק ב-24 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ian Shepherd (18 באוגוסט 2011). "Why the Loudness War hasn't reduced 'Loudness Range'". נבדק ב-6 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה)
