מאסטרינג
מאסטרינג הוא שלב סופי של בקרה והפקת המאסטר הסופי של קטע או רצף של קטעים מוזיקליים המיועדים ליצור תקליט או תקליטור זאת לאחר שלב ההקלטה. המאסטר הסופי מופק לשם שכפול וייצור העתקים לצורך ההוצאה לאור. לעיתים קרובות יש צורך בשלב המאסטרינג בטיפול בצלילים או במרווחים בין הקטעים במיוחד בהפקת אלבומי אוסף כשהקטעים המוזיקליים מגיעים ממקורות שונים ומגוונים. המאסטרינג עדיין עושה שימוש במערכות אנלוגיות בשילוב עם מערכות דיגיטליות.
היסטוריה
בתחילת תעשיית הקלטות המוזיקה, ההקלטה נעשתה ישירות ממכשיר איסוף הצליל, אל מערכת אשר חרטה את האנרגיה האקוסטית שהועברה על פלטת מאסטר ממתכת רכה או משעווה. בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, לאחר המצאת המיקרופון, נעשה התהליך אלקטרו-מכני אך עדיין ההקלטה נעשתה ישירות לפלטת המאסטר. כך שעד להמצאת מכשירי ההקלטה של הסרט המגנטי, כל ההקלטות נעשו כבהופעה חיה. כניסת הרשמקול המגנטי בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת יצרה מהפכה בתחום ההקלטות בכך שאפשרה חיתוך בין קטעים שונים וחיבור בין קטעים אחרים. כניסת רשמקול עם מספר ערוצים אפשר להקליט כל כלי או זמר בנפרד ורק לאחר סיום ההקלטות, חיבורם יחדיו בעזרת מערבל אותות (Mixer) לדיסק מאסטר עם ערוץ אחד (Mono) או שני ערוצים (Stereo). לפני הקלטת המיקס לדיסק המאסטר החלו לעיתים טכנאי המאסטרינג לטפל בצלילים. במהרה נמצא כי טיפול באיזון הצלילים ועוצמתם יכול ליצור אופטימיזציה של איכות המוזיקה במיוחד למוזיקת פופ. מאסטרינג הפך למקצוע הדורש מיומנות גבוהה במיוחד והוכר שביכולתו של המאסטרינג להפוך תקליט להצלחה או לכישלון. בתקופת הפריחה של מוזיקת הפופ בין השנים 1950-1980, אומני המאסטרינג הפכו למאוד מבוקשים.
העידן הדיגיטלי
עם כניסת הטכנולוגיה הדיגיטלית בשנות התשעים עבר תחום המאסטרינג שינוי ואומני המאסטרינג החלו להשתמש במערכות הדיגיטליות החדשות אשר אפשרו מגוון חדש נוסף לטיפול בצלילים. יחד עם זאת, עד היום משתמשים אמני המאסטרינג באקולייזרים וקומפרסורים אנלוגיים ודיגיטליים גם יחד.
תהליך המאסטרינג
המוזיקה עוברת תהליך של איזון (איקווליזציה), קימפרוס, הדגשה או הפחתה של תדרים מסוימים, הפחתת רעשים והגבלת עוצמה. טיפול טוב במאסטרינג יעניק לדיסק גוון אחיד וייחודי. בשלב זה נקבעים סדר השירים וסוג החיתוך ביניהם (fade in - Fade out). בסופו של התהליך, המוזיקה מוקלטת למדיה דיגיטלית או אופטית שתשמש כמאסטר שאיתה ישוכפלו העתקים.
מאסטרינג בישראל
בישראל תחום המאסטרינג התפתח רק בשנות התשעים, הרבה בעזרתו של המפיק המוזיקלי לואי להב אשר היה בין המפיקים המוזיקליים של הזמר ברוס ספרינגסטין. להב הביא עמו לארץ את הידע שצבר בארצות הברית. בישראל יש מספר קטן של טכנאי מאסטרינג מקצוענים בין המובילים בתחום נמנים לואי להב, טלי כץ, שניהל את אולפן המאסטרינג של להב,בן ברנפלד(H.M Acustica 1988)בין היתר עבדו באולפני H.M דורון ליבני, גיל שטרן ואלכס רזניק, קובי נעים, חיים גוזלי (מאסטר דיסק), ראובן חיון (סטודיו Oov), יורם וזאן, טל טרייביש (LFO), יאיר הלוי (Pro Mastering) ודניאל פאטימר (DPM).
