מלון יסמין האוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. מלון יסמין האוס או בית יסמין, הוא בניין בשכונת טלביה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חובבי ציון 21, במפגש הרחוב עם רחוב לב העברי.
היסטוריה
מבנה זה הוא יוצא דופן בהיסטוריה של השימושים בו מבין מבני השכונה. בעוד שמרבית מבני שכונות טלביה ורחביה ואף קטמון נבנו כמבנים פרטיים, ובהמשך הפכו למבנים ציבוריים או בתי דירות, במבנה זה, התהליך היה הפוך. המבנה נבנה על ידי ד"ר תאופיק כנעאן בשנות ה-30 של המאה ה-20 כבית דירות להשכרה. לאחר מספר שנים הפך המבנה לבית ספר אשר נוהל על ידי מסדר אחיות מאיווריאה שבאיטליה. בית הספר כלל בית ספר לבנים ולבנות וגן ילדים. הנזירות תמכו בשלטונות איטליה באותה עת - המפלגה הפשיסטית שבראשה עמד בניטו מוסוליני. במרכז בית הספר ניצבו תמונותיו של מוסוליני, של האפיפיור באותה עת פיוס ה-11, ושל מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי. מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הועבר הבית לבעלותם של ח'ליל חדאד ובשארה חדאד - משפחה נוצרית אמידה, על מנת שלא יוחרם כנכסי אויב (תאופיק כנעאן היה בעל נתינות גרמנית).
בשל דעותיהן הפוליטיות, בתחילת מלחמת העולם השנייה אסרו שלטונות המנדט הבריטי את הנזירות, וכלאו אותן בכנסיית מנזר ההלקאה שבעיר העתיקה.
לאחר סגירת בית הספר הפך המבנה לבית מלון ובו שבעה חדרים שנקרא "מלון יסמין האוס" (באנגלית: Jasmin House Hotel) על שם יסמין, בתו של ד"ר כנעאן. במלון התגוררו פקידי המנדט הבריטי, וכן עיתונאים בריטיים. בשנת 1947 שימש הבניין את חברי ועדת אונסקו"פ של ארגון האומות המאוחדות אשר באו לבקר בירושלים על מנת לגבות עדויות ולהכריע בשאלת סיום המנדט הבריטי ועתידה של ארץ ישראל.
בשנים 1947–1948 שימש הבניין כמקום מפגש לפעילי תנועת הנג'אדה אשר התנגדה להקמת מדינת ישראל. אחרי מלחמת העצמאות שב המבנה והפך לבית דירות מגורים.
תיאור המבנה
הבניין בנוי בסגנון מזרחי מסורתי. במרכז המבנה כיפה, ומעל אגפיו הצדדיים עיטור חומה משונן, בדומה לחומות ירושלים. אף שמדובר בבית דירות, בכל קומה וקומה של הבניין הדירה היא למעשה דירה בסגנון ליוואן האופייני לבתי טלביה וקטמון. חדר המגורים המרכזי של כל קומה אינו רבוע אלא מתומן (כאשר בקומה העליונה, מעל חדר זה נמצאת הכיפה). בשל צורתו חלק מחדרי המבנה אינה מקושרים ישירות לחדר המגורים (כמקובל בבית ליוואן) אלא מחוברים למסדרון המקושר לחדר המגורים. בכך דומה יותר הבניין באופיו לבית מגורים מודרני מאשר לבית הליוואן המסורתי.
קשתות מעטרות את חלונות המבנה ואת מרפסותיו, והמבנה מצופה אבן, בהתאם לחקיקה המנדטורית.
כיפת הבניין היא יוצאת דופן בשכונת טלביה, והבניין היה המבנה היחיד בשכונה שבראשו כיפה.
גלריה
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר הוצאה לאור, 2002
קישורים חיצוניים
