מכתשי מונו איניו
 | |
| תמונת לוויין של הרשת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש |
| גובה | 2,796 מטר |
| מיקום | ארצות הברית, קליפורניה |
| אורך הרכס | 40 קילומטר |
| קואורדינטות | 37°52′40″N 119°0′25″W / 37.87778°N 119.00694°W |
מכתשי מונו איניו (באנגלית:Mono–Inyo Craters) הם שרשרת וולקנית של מכתשים, כיפות, וזרמי לבה. השרשרת מתחילה בחוף הצפוני של אגם מונו (אנ') ועד הר ממות'. שדה הר הגעש של אגם מונו מהווה את החלק הצפוני ביותר של השרשרת ומורכב משני איים געשיים. רוב מכתשי מונו אשר מהווים את חלק הארי של שרשרת מכתשי מונו איניו נוצרו מהתפרצות געשית. השרשרת הוולקנית מהווה חלק גדול מחלקה מחלקה הדרומי של השרשרת, ומורכבת מבורות ולבה. החלק הדרומי ביותר של השרשרת מורכב מפומרולה, בורות בהר ממות' וכן Red Cones (אנ') .
היסטוריה
האזור שימש את בני האדם במשך מאות שנים, כשסלע געשי נאסף על ידי אנשי מונו (אנ') לצורך הכנת כלים חדים וחצי מלחמה. שדה וולקני של אגם מונו וחלק גדול ממכתשי מונו זכו להגנה מסוימת תחת אזור הנוף הלאומי אגן מונו (אנ') בשנת 1984. השימוש במשאבים באזור מנוהל על ידי שירות היערות של ארצות הברית.
השפעות
מגוון רחב של השפעות צפויות מהתפרצויות עתידיות לאורך מכתשי מונו איניו. שברי אפר וסלע (טפרה) עשויים להצטבר לעובי של 10 מטרים (33 רגל) ליד מפרץ מונו-איניו המתפרץ.[1] הרוח עשויה להזיז את הטפרה, כשגודל הטפרה בדרך כלל פוחת בהדרגה ככל שהמרחק גדל. אפר וולקני עלול לזהם נתיבי אוויר ממזרח למתקן.[1]
אקלים ואקולוגיה
מכתשי מונו איניו נמצאים באזור האגן המרכזי (אנ') של המדבר הצפון אמריקאי (אנ'). בסביבה המדברית של אגן מונו יורדים כ- 14 אינץ' (36 סנטימטרים) של משקעים בשנה.[2] ממוצע הטמפרטורות במכתש זה הוא 30 מעלות צלזיוס. באגן מונו הטמפרטורות נעות בחורף בין 20 מעלות צלזיוס ל-28 מעלות צלזיוס. הטמפרטורות בסמוך לשרשרת הגעשית נעות בין 16 מעלות צלזיוס ועד 21 מעלות צלזיוס בקיץ. מרבית פני השטח של מכתשי מונו עקורים מעצים אך המורדות מכוסים בעצים רבים. במכתשי מונו יש כ-30 יערות עם עצי אורן. במקום בעלי חיים רבים, ביניהם איילים, זאבים, דובים, מרמיטות, דביבונים ואריות ים.[3]
אטרקציות
פעילויות שונות אפשריות באזור, כולל טיולים רגליים, מסלולי אופניים, צפייה בציפורים נדירות, שיט בקאנו, וסקי בחורף.
גלריה
-
כביש ארצות הברית 395 ליד כיפות מונו -
האגם הדרומי ביותר של מכתשי איניו, אחד מאגמי המכתש של איניו -
מכתשי מונו
.jpg)
קישורים חיצוניים
- Young, Bisset E. (ביוני 2008), Evolution of the Mono–Inyo Volcanic Chain (PDF), נבדק ב-2011-05-28
{{citation}}: (עזרה) - Photos of the Mono Craters, California, USGS Hazards Program, Long Valley Observatory, אורכב מ-המקור ב-2010-06-02, נבדק ב-2008-12-20
- Photos of Inyo Craters, California, USGS Hazards Program, Long Valley Observatory, אורכב מ-המקור ב-2010-06-14, נבדק ב-2008-12-20
- Hill, David; et al. (2002), Response plan for volcano hazards in the Long Valley Caldera and Mono Craters region, California, United States Geological Survey, ISBN 978-0-607-98488-0, Bulletin 2185, נבדק ב-2011-05-27
- Miller, C. Dan; Mullineaux, D.R.; Crandell, D.R.; Bailey, R.A. (1982), Potential hazards from future volcanic eruptions in the Long Valley – Mono Lake area, east-central California and southwest Nevada; a preliminary assessment, United States Geological Survey, Report 877, נבדק ב-2011-05-27
- Young, Bisset E. (ביוני 2008), Evolution of the Mono–Inyo Volcanic Chain (PDF), נבדק ב-2011-05-28
{{citation}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 USGS contributors (1999), Volcano-Hazard Zones for Small- to Moderate-sized Eruptions in the Long Valley – Mono Lake Area, California, Menlo Park, California: United States Geological Survey, אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2008, נבדק ב-2009-12-13
{{citation}}: (עזרה);|last=has generic name (עזרה) - ^ Lee Vining, California: Monthly Climate Summary for 5/1/1988 to 6/30/2009, Western Regional Climate Center, נבדק ב-2009-12-13
- ^ Mammals of the Sierra Nevada (PDF), Mammoth Cares / In partnership with Inyo National Forest, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-09-29, נבדק ב-2009-12-13
28800151מכתשי מונו איניו