מכס
מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים. בעבר היה נהוג להטיל מכס גם על יצוא סחורות[1].
מטרות
רוב מדינות העולם מטילות מכס משתי סיבות עיקריות:
- ככלי לגיוס כספים לצורך מימון פעילות הממשלה.
- כאמצעי לצמצום היקף היבוא על מנת לכוון ולהגן על תעשיות מקומיות.
ההבחנה קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך.
היסטוריה
המילה נזכרת לראשונה בהקשר של מס המושת על שלל מלחמה בספר במדבר: ” וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּאֹ֑ות מִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן” (פרק ל"א פסוק כ"ח)
מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל באימפריה הפרתית וברומא העתיקה, שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר תשלום על שימוש בכבישים, גשרים ונמלים שנבנו ותוחזקו על ידי הממשל ואיפשרו את המסחר.
המוכס בהלכה
ה'מוכס' היה ממונה מטעם המלכות לגבות מס לפי השערתו והערכתו, יש שכתבו שהמוכס היה קונה מהמלך זכות לגבות את המס לעצמו.
בתלמוד נכלל המוכס עם משחק בקוביה ומפריח יונים שחכמים פסלום לעדות כיון שראו שהרבה פעמים הם גבו יותר מהראוי. ואף שדינא דמלכותא דינא כתבו בתלמוד בשם רב חנינא בר כהנא שאמר בשם שמואל שמדובר במוכס שאין לו קצבה, ובשן דבי רבי ינאי תירצו שמדובר במוכס העומד מאליו[2].
כן, נמנו המוכסים בין אלו 'שתשובתן קשה', מפני שגוזלים את הרבים, וכשהם באים לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אינם יודעים למי להחזיר. וכן שנינו בתוספתא (בבא קמא, פרק י, הלכה יד), קשה גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהשיב לו את הגזילה, ואילו הגוזל את הרבים אינו יכול לפייסם ולהשיב להם את מה שגזל מהם, מפני שאינו יודע למי להשיב. למרות זאת, תיקנו חכמים לגוזלים את הרבים, שישיבו את הגזילה למי שהם מכירים שגזלו ממנו, ומשאר הגזילות - יעשו צרכי רבים, באופן שיהנו מכך גם הנגזלים.
בתקופת התנאים הייתה התייחסות שלילית כלפי מוכסים [בגלל שהמוכס מטעם השלטון היה גובה יותר ממה שצריך ושומר את העודף לעצמו ולכן נחשב לגזלן]. לדוגמה, בברייתא מובא המוכס כדוגמה מובהקת לרשע: ”אין לך משפחה שיש בה מוכס ואין כולם מוכסין, שיש בה לסטים ואין כולם לסטין. מפני שכולם מחפים עליו” (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ט עמוד א'. [3]).
בעולם
מלכי אנגליה בתקופת ימי הביניים הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למיסים אחרים אשר נקבעו באישור הפרלמנט.
בין המאות ה-16 וה-18 שלטה באירופה התפיסה הכלכלית המרקנטליסטית ומדינות כבריטניה וצרפת הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על מושבותיהן). לאחר שאדם סמית', דייוויד ריקרדו ואחרים הראו את יתרונות השוק החופשי והתועלת שבסחר בינלאומי חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.
המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כשוק האירופי המשותף (שהפך אחר כך לאיחוד האירופי) ואזור הסחר החופשי של צפון אמריקה מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. ארגון הסחר העולמי (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי.
ניתוח כלכלי
כדי להבין את המתרחש בשוק המקומי של מוצר עם הטלת מכס, נבחן שוק כזה בשלושה שלבים: נתחיל משוק סגור ליבוא ונוסיף בזה אחר זה את היבוא החופשי ואת המכס.
- בשלב הראשון השוק סגור ליבוא. הכמות והמחיר נקבעים לפי עקומות הביקוש וההיצע המקומיות כפי שמתואר בתרשים ובשווי משקל הכמות המיוצרת היא ומחיר המוצר .
- כעת נפתח השוק ליבוא. בהנחה שהשוק המקומי זניח בגודלו ביחס לשוק המוצר העולמי, ניתן לומר בקירוב שההיצע העולמי גמיש לחלוטין: ניתן לייבא כל כמות במחיר הבינלאומי הקבוע . בשיווי משקל החדש, ירד המחיר ל- וסך הכמות הנצרכת עלתה ל-. רווחתם של צרכני המוצר עלתה, אך מצד שני הכמות המייצרת במפעלים המקומיים ירדה ל- וכתוצאה מזה ירדה רווחתם של היצרנים המקומיים, מה שגרם בוודאי לפיטוריהם של עובדים בתעשייה המקומית.
- הממשלה החליטה להטיל מכס בגובה על כל יחידה מיובאת של המוצר. המשמעות המעשית היא שההיצע העולמי של המוצר נראה כעת לצרכנים המקומיים כפי שהוא מיוצג בעקומה בתרשים. ניתן לראות כי הטלת המכס קיזזה חלק מההשפעה של פתיחת השוק ליבוא: המחיר עלה ל=. הייצור המקומי עלה ל- וסך הכמות הנצרכת והמיובאת שניהם נמוכים יותר משהיו בשלב 2, אך גבוהים מאלה של המשק הסגור. כמובן שיש השלכה נוספת: לממשלה יש תוספת הכנסה בגובה . סך כל הרווחה במשק ירד לעומת שלב 2 אך עדיין עולה על זה שבשלב 1.
הדוגמה שנבחרה היא רק אחד ממספר תרחישים אפשריים: אם הממשלה מטילה מכס גבוה יותר ייתכן שהוא יבטל לגמרי את כדאיות היבוא ויחזיר את שוק המוצר לשלב הראשון. ייתכן גם שהמחיר הבינלאומי בכלל יהיה גבוה יותר מזה המקומי ויגרום למשק להפוך ליצואן של המוצר. יחד עם זאת, הניתוח הסכמטי מאפשר להסיק כי מכס על יבוא של מוצר:
- מיטיב עם מגזרים מסוימים ומזיק לאחרים כאשר סך ההשפעה על הרווחה במשק היא שלילית.
- ישפיע על השוק במידה התלויה בביקוש וההיצע המקומיים כמו גם אלה העולמיים.
- יוצר עיוות במשק, במובן זה שהכמות והמחיר משתנים מאלה שהיו נקבעים על ידי כוחות השוק.
- מקזז את השפעת פתיחת המשק למסחר בינלאומי לטוב ולרע, באופן חלקי או מלא.
תמיכה וביקורת
תמיכה
- מכסים אמורים לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה להתחרות בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות שבהן יש חשיבות גדולה ללגודל כגון תעשיית המטוסים או המכוניות.
- לאפשר לתעשיות מקומיות שנחשבות חיוניות לשרוד למרות שאינן תחרותיות, יחסית לייצור בחו"ל.
- כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ביצרנים אחרים בשוק העולמי, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. על כן ארגוני עובדים, קבוצות עניין ותעשיינים מבקשים לעיתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות כזאת.
ביקורת
- הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי בו הוטל המכס אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים ליהנות ממחירים נמוכים יותר.
- הטלת מכסים מהווה הטיית השוק החופשי ופגיעה בשווי המשקל הכלכלי. דבר זה שלילי בעיני חסידי הקפיטליזם המוחלט.
- הטלת המכס עלולה לפגוע בכל ענפי הייצוא שכן היא גורמת לייסוף המטבע המקומי.
- במקרה שהמוצר המדובר הוא חומר גלם, הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
- הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
- מכסים, בדומה לסובסידיות, מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
- לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שלא מיוצר בארץ. במקרה כזה, הגנה על תוצרת הארץ, אחת הסיבות למכס, לא מתקיימת.
המכס בישראל
במדינת ישראל, רשות המיסים שבמשרד האוצר אחראית על גביית המכס ועל הבקרה בנמלי התעופה והספנות.
בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים. בראשית שנות המדינה נעשה שימוש אגרסיבי במכסים בשיעור גבוה והגבלות מנהלתיות כדי לאפשר התפתחות תעשיות ולהגן על היצור המקומי. בשנות ה-60 הורדו שיעורי המכס, אך הם הועלו מחדש לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1975 נחתם הסכם סחר חופשי עם השוק המשותף, שבו הסכימו מדינות השוק המשותף וישראל להפחית בהדרגה את המכס על יבוא ויצוא מישראל. במהלך שנות התשעים הוחלט על מדיניות לפיה יש לחשוף את המשק הישראלי ליבוא מתחרה, באופן גורף ככל שניתן. עם זאת מכסים רבים, כגון בתחום המזון, נותרו על כנם.
המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון טורקיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא יוצר במדינות ההסכם.
ניתן לקבל החזר על מכס ששולם על מרכיבים ששימשו לייצור מוצרים ליצוא. החזר זה נקרא הישבון. החזר מכס על רכישות ניתן על ידי מספר חברות פרטיות במסגרת תנאי השירות שלהם.
פקודת המכס קובעת כי ערך הסחורה המיובאת, שבגינו יש לשלם את מסי היבוא, הוא "מחיר העסקה" ששולם לספק בחו"ל, בצירוף "תוספות" המנויות בפקודה. חלק מן התוספות שעליהן יש לשלם את המכס הן, לדוגמה, ההובלה והביטוח, וחומרים ומרכיבים שמספק היבואן ליצרן ללא תשלום. פעמים רבות, רשויות המכס אינן מקבלות את ערך הטובין לפיו חישב היבואן את מסי היבוא. לעיתים נובעת המחלוקת מהטלת ספק באמיתות מחיר העסקה שהוצהר. אך לעיתים המחלוקת כלל אינה נובעת מספק עובדתי, אלא ממחלוקת משפטית בשאלה האם יש למסות רכיב מסוים, כלומר: האם הרכיב נחשב כתוספת המנויה בפקודה. נושא אחד שהיה לסלע מחלוקת בין יבואנים לרשויות המכס בתחילת המאה ה-21 הוא מכס על תמלוגים.
המכס מהווה כ-1% בלבד מסך הכנסות המדינה ממסים (לדוגמה בשנים 2013-2020[4][5][6][7]).
אולם המייבאים משלמים הרבה יותר לעמילי המכס[דרוש מקור]. חברות מסוימות מבצעות שחרור קיבוצי מהמכס ואז העמלה נמוכה יותר, אבל בחברות UPS, פדקס וכדומה עמלת השחרור מהמכס בהרבה פעמים גבוהה מהמכס עצמו.
בשנת 2020 קבע בג"ץ כי החל מ-15 בפברואר יחלו רשויות המכס לבדוק את החבילות שנשלחות בדואר ישראל כפי שהן בודקות את החבילות של חברות השילוח הפרטיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשות המסים בישראל
- קינן ראובני, "תרשום לי את הפאקטים על הילדים": התרגילים היצירתיים של הישראלים במכס, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2017
- מילון למונחי מכס ובלו (1957), באתר האקדמיה ללשון העברית
- מכס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מכס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דניאל שפרבר, האנציקלופדיה העברית, גבעתיים רמת גן: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ג עמוד א'.
- ^ התייחסות שלילית דומה מופיעה במקורות רבים נוספים
- ^ דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2013–2014, באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
- ^ דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2016–2015, באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
- ^ דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2018–2017 פרק טו - מכס וחשיפת המשק הישראלי ליבוא, באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
- ^ דו"ח מינהל הכנסות המדינה 2020–2019, באתר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
37157825מכס