רבי מכלוף אלדאודי
 |
מכלוף אלדאודי (1825–1910) היה החכם באשי האחרון של מחוז עכו, נציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות'מאני.
ביוגרפיה
מכלוף אלדאודי נולד במרקש שבמרוקו. מצד אביו, היה בן למשפחת אלדאודי, שמוצאה מר' חייא אלדאודי (אנ'), משורר ספרדי מהמאה ה-12, שלפי "ספר היוחסין" לר' אברהם זכות היה מצאצאי בית דוד. אמו רינה לבית לוצקי נולדה בלודז' שבפולין, והגיעה למרוקו אחרי אחיה שעסק במסחר.
שנים ספורות לאחר לידתו של מכלוף עלתה משפחתו לארץ ישראל ביחד עם חמש משפחות נוספות. לאחר הגעתם לארץ דרך נמל יפו נסעו והתיישבו בצפת, שם גדל והתחנך מכלוף ולמד תורה מפי רבני העיר. הוא הוסמך לרבנות בגיל צעיר מאוד, ובגיל 18 נישא לרחל, בתו של ר' מרדכי עבו.
בשנת 1845 נבחר על ידי רבני צפת לצאת לשליחות כשד"ר כדי לגייס כספים בקרב קהילות הגולה. בשש שליחויותיו נסע בין היתר לפרס, אפגניסטן, בוכרה, הודו, ארצות הבלקן, בולגריה, רומניה ומצרים. בזקנותו ערך מסע גם בארצות צפון אפריקה. לפני יציאתו לשליחות למד את שפות הארצות אליהן נסע, וידע מלבד עברית גם את השפות לדינו, ערבית, פרסית וטורקית. בביקוריו בארצות השונות התקבל בכבוד אצל מושלים מקומיים, ומלבד גיוס תרומות הוא פעל למען הקהילות היהודיות והציל מספר יהודים מעלילות דם בפרס.
לאחר חזרתו לצפת משליחותו האחרונה נהג לפעול למען הקהילות היהודיות בארץ ישראל מול הממשל העות'מאני. בשנת 1888 לאחר שבני זוג יהודי נרצחו על ידי שומרים עות'מאנים שניסו לשדוד את ביתם, נשלח ר' אלדאודי בתור נציג הקהילות היהודיות אל מושל עכו. המושל התיר לר' אלדאודי לחקור את שני השומרים, ובזכות היכרותו עם השפה הערבית ועם החוק העות'מאני הצליח לחשוף את הסתירות בעדויותיהם ואת אשמתם ברצח. לבסוף נגזר דינם של שני השומרים למאסר עולם. לאחר שהצליח בשליחותו זו, כתבו ראשי הקהילות היהודיות בצפון ארץ ישראל המלצה למנות את ר' אלדאודי בתור החכם באשי של מחוז עכו, המלצה שאישר הסולטאן העות'מאני.
בתפקידו כחכם באשי של עכו המשיך ר' אלדאודי להגן על זכויות היהודים כאשר אלה נפגעו, והנהיג את הקהילה היהודית ואת בית הדין המקומי. הוא ניהל קשרי הערכה וידידות עם הראשון לציון ר' יעקב שאול אלישר, אשר פרסם בספרו 'יש"א אי"ש' תשובות אחדות של ר' אלדאודי. עם הגידול ביישוב היהודי בחיפה, מונה ר' אלדאודי על ידי הראשון לציון לרב ראשי גם בחיפה.
במהלך חייו חיבר ארבעה כרכים של דרושים, חידושי תורה ופסקי הלכות, אשר נותרו בכתב יד.
ר' אלדאודי היה בעל השקפה יהודית-לאומית, ובתפקידיו השונים תמך באגודות צדקה אשר סייעו לספרדים ולאשכנזים ללא הבדל. כמו כן בהסכמה שכתב בשנת 1899 לתרגום לערבית ספרותית של הרומן "אהבת ציון" לאברהם מאפו על ידי בנו סלים, ציטט את אמירתו של יצחק בר לווינזון כי הכרחי ללמוד את השפה העברית כשפתו של העם היהודי, בצד ההכרח ללמוד שפות זרות, כדי ללמוד חכמות ומדעים.
הוא נפטר בשנת 1910 (ד' בכסלו תר"ע) ונקבר בבית העלמין בצפת. הותיר אחריו את בנו סלים ושתי בנותיו אסתר ונעמי.
לקריאה נוספת
- סלים אלדאודי, התועה בסבך החיים / זכרונות סלים (שלום) דאודי בן רבי מכלוף אלדאודי ; הקדמה - ישראל בן דור ; עיור [צ"ל איור] ועריכה - יפה סקלי, יובלים, 2001.
- יהושע לוריא, עכו עיר החומות, תל אביב 2000
- יפה סקלי, "פרשה עלומה מפעילותו של הרב מכלוף אלדאודי, חכם באשי של עכו וחיפה", קתדרה 109 (ספטמבר 2003), עמ' 139–160
- ישראל בן דור, בעקבות הרב מכלוף אל דאודי, החכם באשי האחרון של עכו, עת מול 211 (2012), עמ' 7–11.
- ישראל בן דור, 'פעילותו הציבורית של ה"חכם באשי" רבי מכלוף אלדאודי', שבט ועם, סדרה שנייה, ג (ה), ירושלים 1978, עמ' 63–67.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב מכלוף אלדאודי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 123
- רשימת מאמרים על רבי מכלוף אלדאודי באתר רמב"י
- מכלוף אלדאודי. החכם באשי האחרון בעכו. מאת ישראל בן דור באתר דוגרינט
