מישלין קלמי-רה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מישלין אן-מארי קלמי-רהצרפתית: Micheline Anne-Marie Calmy-Rey, נולדה ‏ ב-8 ביולי 1945) היא פוליטיקאית שווייצרית, סוציאל-דמוקרטית. בשנים 2003–2011 כיהנה כחברה במועצת הברית (הממשלה) של שווייץ וכשרת החוץ. הייתה נשיאת הקונפדרציה השווייצרית (למעשה יו"ר מועצת הברית - שהיא "ראשונה בין השווים" במועצה) בשנת 2007 ושוב ב-2011. בדצמבר 2011 התפטרה ממועצת הברית ובמקומה מונתה אוולין וידמאר שלומף.

רקע משפחתי ושנות לימודיה

מישלין קלמי-רה נולדה בשנת 1945 בסיון בקנטון ואלה כאחת משלוש בנותיה של משפחה פרנקופונית קתולית שמוצאה ביישוב שרמיניון. הוריה הם שארל רה ואדלין ,בת לבית פורנייה. למשפחה מסורת של פעילות קהילתית ופוליטית. אביה, שארל ריי, היה מורה ועובד חברת הרכבות, והיה חבר מועצת היישוב סן מוריס מטעם המפלגה הסוציאליסטית. אחותה, אליאן, היא חברה במועצת העיר לוזאן מטעם המפלגה הליברלית. [1] מישלין קלמי-רה למדה בבית הספר למסחר ביישוב סן מוריס בקנטון הולדתה, עברה בחינות בגרות במגמה מסחרית בעיר סיון, ואחר כך סיימה לימודים במדעים פוליטיים במכון ללימודים גבוהים בינלאומיים באוניברסיטת ז'נבה. יחד עם בעלה, אנדרה קלמי, חברה להפצת ספרים ניהלה עד שנת 1997. [2]

הפעילות הפוליטית והדיפלומטית

בשנת 1979 קלמי-ריי הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית בסניף ז'נבה שבראשו עמדה בשנים 19861990 ו-19931997. החל משנת 1981 נבחרה במועצה הגדולהפרלמנט) של הקנטון ז'נבה והייתה יושבת הראש שלה בשנים 19921993. כחברה במועצת המדינה (הממשלה) של הקנטון ז'נבה בין השנים 19972002 הייתה שרת האוצר של הקנטון. במסגרת תפקיד זה עשתה רפורמות בארגון המשרד ופעלה להצלת הבנק הקנטונלי של ז'נבה.

בדצמבר 2002 ניצחה את רות לותי בסיבוב הבחירות השישי לתפקיד של נציגת המפלגה הסוציאליסטית מטעם הקנטון פריבור במועצת הברית של שווייץ. מאז כיהנה כשרת החוץ של שווייץ והחליפה את ז'וזף דייס בתפקיד. בתוקף תפקיד זה חתמה את ההסכמים הדו-צדיים בין שווייץ ובין האיחוד האירופי. כמו כן בדצמבר 2003 תמכה ביוזמת ז'נבה בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

במשרד החוץ הקפידה מישלין קלמי-רה לקדם את מעמד הנשים ולהבטיח ייצוג שווה לנשים וגברים במשרות של נציגים דיפלומטיים של שווייץ. עלו מחאות נגדה כשעל רקע מדיניות זו דחתה מועמדותם של ששה גברים לתפקידים דיפלומטיים.

נמתחה בקורת על שרת החוץ מישלין קלמי-רה מפני שב 19 במרץ 2008 חבשה רעלה בפגישה עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד. הופעתה על ידו של הנשיא האירני הידוע כמכחיש שואה, באיומיו התכופים כלפי ישראל ובצידודו בהפיכת ארצו למעצמה גרעינית עוררה תגובות שליליות, כמו זו של נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר [3] ושל חברת הפרלמנט ממפלגתה שלה, מריה רות-ברנסקוני שהתייחסה לדיכוי הנשים באירן. [4] מישלין קלמי -רה הסבירה כי כיבדה את כללי הפרוטוקול של המקום. בעת הביקור באיראן נכחה גם בטקס חתימת חוזה של אספקת כמות גדולה של גז טבעי מאיראן לחברה שווייצרית. [5] בעת כהונתה נאלצה להתמודד עם המשבר שפרץ בשנת 2008 ביחסים בין ארצה ובין הנשיא הלובי מועמר קדאפי, בעקבות מעצר אחד הבנים שלו, "חניבעל" אל קדאפי, בשווייץ. מישלין קלמי-רה הייתה מעורבת במאמצים להגיע להסכם שיאפשר שחרור בני הערובה השווייצרים שהוחזקו כתגמול על ידי המשטר הלובי.

נשיאה

ב-1 בינואר 2007 הייתה קלמי-רה לאישה השנייה שכיהנה (במשך שנת 2007) כיושבת-ראש מועצת הברית של שווייץ, אחרי רות דרייפוס, אחרי שהייתה סגן יו"ר המועצה. בתפקיד נשיא באה במקום מוריץ לויינברגר. בדצמבר 2010 נבחרה שנית לתפקיד זה, עם 106 קולות מתוך 189 (התוצאה הגרועה ביותר בתולדות ארצה) [6] והחליפה כנשיאה את דוריס לויטהרד.

מישלין קלמי-רה נשואה (משנת 1966) לאנדרה קלמי, ויש לה שני ילדים ושלושה נכדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישלין קלמי-רה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27235579מישלין קלמי-רה