מיקלוש איבל

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. האביר מיקלוש איבל (בהונגרית: Lovag Ybl Miklós; סקשפהרוואר, 6 באפריל 1814^[1] – בודפשט, 22 בינואר 1891)^[2] היה אדריכל הונגרי, מגדולי המאסטרים ההונגרים של המאה ה-19, נציג ההיסטוריציזם בעל משמעות אירופית. יצירותיו הידועות ביותר הן בית האופרה הממלכתי של הונגריה בבודפשט, בית המכס הראשי (היום הבניין הראשי של אוניברסיטת קורווינוס בבודפשט), בזאר גן הטירה, בזיליקת אישטוון הקדוש בבודפשט וכנסיית ההתעברות הטהורה (Fót) .

ביוגרפיה

מיקלוש איבל נולד להורים ממוצא גרמני. אביו, מיקלוש איבל (1779–1861)^[3]^[4] היה סוחר בעיר, חבר במועצת מחוז פייר, ואמו הייתה אנה איימן. הוא למד בבית הספר התיכון סנט אישטוואן של הנזירים הציסטריסטים בסקשפהרוואר, לאחר מכן במכון הקיסרי והפוליטכני המלכותי בווינה משנת 1825, מ-1832 במשרדו של האדריכל מיהאי פולאק ומ-1836 במשרדו של האדריכל הנריק קוך. בשנת 1840 נרשם לאקדמיה המלכותית לאמנויות של בוואריה במינכן. ב-1841 ערך מסע לימודים באיטליה. כשחזר הביתה, עמדה בפניו העובדה שמשפחתו נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה למכור את ביתם בסקשפהרוואר.

איבל ניסה אז את מזלו בפשט, שם דחו תחילה המאסטרים של "גילדת הפטנטים האזרחית המקומית" את בקשתו להתקבל כבנאי. בפעם השנייה, ב-16 בינואר 1843, בהמלצתו הכתובה של חבר המועצה והיועץ פרנץ ספשי, הוא התקבל כבנאי לגילדה. לפי מודעה בעיתון מ-30 בנובמבר 1841, פתח בנו של מיהאי פולק, אגושטון פולק ומיקלוש איבל את המכון לארכיטקטורה שלהם ברחוב דורוטיה בפשט. בשנת 1845 הוזמן איבל על ידי הרוזן אישטוואן קארואי לבנות מחדש את טירתו בפוט (Fót) ולתכנן את הכנסייה. בחורף שלפני כן ערך איבל ביקור נוסף באיטליה ולאחר מכן התחיל בעבודה. עד מהרה הפך לאדריכל האחוזה של קארואי. איבל חזר לפשט ב-1851, אחרי נישואיו בפוט לאומנת אידה לפיטה ילידת גראץ (1820-1891)^[5] ^[6]

ב-1860 ביקש הרוזן אישטוון סצ'ני מאיבל לתכנן כנסייה גם לאחוזתו בצנק, אך הרוזן כבר לא יכול היה לראות את התוכניות. בתקופה זו נבנה בית המעבר של שדרות המוזיאונים, המבנה הנוכחי בדרך על שם אנדרה בייצ'י-ז'ילינסקי 17 (בודפשט). ובית הספר הלאומי לרכיבה, שנהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, באתר של בניין הרדיו ברחוב ברודי שאנדור של היום. בנו, פליקס, נולד ב-15 בינואר 1864.^[7]

פרידייש פודמנינצקי הוציא מכרז לתכנון בית האופרה בספטמבר 1873. התוכנית של איבל זכתה במכרז. הבנייה החלה בתמיכה מלכותית באוקטובר 1875, ועד מהרה מונה איבל למנהל הבנייה. הבניין נפתח ב-27 בספטמבר 1884 בהצגת האופרה באנק באן של פרנץ ארקל, בה השתתפה גם משפחת המלוכה.

במקביל, הוא עבד על בניית בזאר גני הטירה (1875–1882), לפי דגם של גנים תלויים איטלקיים, גרמניים וצרפתיים. הוא צורף למועצת העבודות הציבוריות, קיבל את צלב האבירים ממסדר לאופולד ב-1882 וב-21 ביוני 1885 מונה על ידי המלך לחבר בית העליון של הפרלמנט ההונגרי. בין יצירותיו הרבות, בניין הנאו-רנסאנס של בית האופרה בשדרת אנדראשי (בית האופרה של בודפשט) הוא יצירתו העיקרית.

יצירותיו העיקריות

1845–1849, Fót, Károlyi-kastély átalakítása
1845–1855, Fót, Szeplőtelen fogantatás templom
1852 körül, Budapest, Grabovszky – (Rózsa-) villa
1852-53 körül, Budapest, Unger-ház
1857–58, Budapest, Nemzeti Lovarda (a második világháború után lebontották; ma: a Magyar Rádió épülete)
1857–58, Budapest, Tornacsarnok (lebontották; ma a Baumgarten Alajos (1871) tervei szerint megépített Esterházy-palota található a helyén)
1857–59, Füzérradvány, Károlyi-kastély átalakítása
1860 körül: Albertirsa, Szapáry-sírkápolna
1860 körül: Leányfalu, Gyulai-villa
1860 körül: Gerla, Wenckheim-kastély
1860–1864, Nagycenk, katolikus templom
1862–1863, Kecskemét, Evangélikus templom
1862–1865, Budapest, Festetics-palota (Pollack M. tér 10.)
1863-tól, Budapest, Károly-palota (Pollack M. tér 3.)
1863 Budapest, Német Színház (nem épült meg)
1863–1864, Budapest, az MTA bérháza
1865 körül: Fegyvernek, Szapáry-kastély
1865-től, főúri világfürdő (Margit fürdő) (a II. világháború alatt állapota leromlott, jelentős részét lebontották)
1865–1866, Budapest, Régi Képviselőház (Bródy S. u. 14.)
1865–1879, Budapest, Assisi Szent Ferenc-templom, Bakáts tér
1867 Budapest, Pálffy-palota
1867–1869, Budapest, Lánchíd Társulat rt. székháza, ma Lánchíd Palota (1011 Bp., Fő u. 1.)
1869 Budapest, Első Pesti Hazai Takarékpénztár (Ybl-palota) (Károlyi utca 12.)
1867–1891, Budapest, Szent István-bazilika – kezdte: Hild, folytatta: Ybl, befejezte: Kauser József
1870–1874, Budapest, Fővámház
1872 körül: Parád, Ybl Szálló
1872–74, Budapest, Dégenfeld-Schomburg-palota (Bródy S. u. 14.)
1873–1884, Budapest, Operaház (Magyar Állami Operaház)
1874–1882, Budapest, Várkert-kioszk és -bazár
1875–1879, Ókígyós, Wenckheim-kastély
1880–1882, Parádsasvár, Károlyi-kastély
1880–1891, Budapest, a Budavári Palota átalakítása
1881–1888. Istvántelek (ma: Budapest IV. kerülete), Budapesti Első Gyermekmenhely Egylet fiókintézete és katolikus templom (Clarisseum)
1883–1884. Budapest, Széchenyi-palota (a második világháború után lebontották)
1888 körül, Parád, Erzsébet Szálló
1889 egyedülálló Duna-parti támfal Verőcén
bérházak, kastélyok (Székesfehérvár, Csurgó, Doboz, Kétegyháza, Lengyeltóti, Mácsa, Marcali, Ókígyós, Surány, Nagyszentmiklós stb.)