מיכל ניב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיכל ניב (5 באוקטובר 1965 - 21 בינואר 2000) הייתה עיתונאית, מנחה ושדרנית רדיו ישראלית.

ביוגרפיה

מיכל ניב נולדה בבאר שבע למשפחה בת שני ילדים לניצה ולמתתיהו (מתי) ניב. אביה היה קצין בגולני ושימש כקצין השלישות הראשי בתפקידו האחרון בצה"ל. האם עבדה כאחות בבית החולים השרון. בגיל 3 עברה לפתח תקווה, שם גדלה ולמדה בבית הספר בכפר גנים. הייתה מופנמת בילדותה. אחיה של מיכל, איל, השגיח עליה מגיל צעיר, כיוון שהאב שהה מחוץ לבית עקב תפקידו והאם עבדה במשמרות.

איל התגייס בנובמבר 1977 לחיל השריון. הוא ניסה להגיע לקורס קצינים, אולם לא הצליח במבדקים. בדצמבר 1978 נהרג אחיה, בעת שירותו, מירייה שנורתה בחדרו מנשקו האישי. ועדה שחקרה את האירוע התלבטה בין התאבדות לתאונה וקבעה שהייתה זו תאונת נשק. חברת הילדות שלה, גליה לוי, טוענת שלאחר מות האח הפכה מיכל למרוחקת ומסוגרת. בפני בן זוגה טענה ניב, שאביה הסתגר בתוך עצמו ולא היה נוכח כאב.[1]

בשנת 1979, כשהייתה בת 14, מונה אביה לנספח אכ"א בלונדון וניב עברה לשם יחד עם הוריה. בתקופה זו למדה ניב בתיכון והתעמקה בתחביב האהוב עליה - מוזיקה. את האהבה למוזיקה ספגה עוד בילדותה בבית מאחיה.[1] ב-1981, לאחר שנתיים שגרה באנגליה, חזרה משפחת ניב לישראל, עברה לגור בתל אביב ומיכל החלה ללמוד בתיכון עירוני ה' במגמה הומנית והצטיינה בלימודיה. אביה שב תחילה לתפקיד בצה"ל, אולם לבסוף החליט לפרוש. במאי 1982, ביום העבודה הראשון שלו במפעלי נשר, התאבד אביה בירייה על קברו של אחיה, בבית העלמין בקריית שאול. מותו של האב הכה גלים בתקשורת והיה חוויה קשה גם בכיתתה של מיכל.

זמן קצר לפני גיוסה עזבה את הבית ועברה לגור עם בן זוגה. בשנת 1984 התגייסה לצה"ל ושירתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, בתחילה, כפקידתו של מפקד התחנה רון בן ישי, שנמנה על ידידיו של אביה המנוח. לאחר מינוי של נחמן שי כמפקד התחנה, זמן קצר לאחר מכן, החלה להגיש תוכנית בוקר שערך שרון מולדאבי (בין השנים 1986–1987).[2] את הקו המוזיקלי האלטרנטיבי של התוכנית בחר מולדאבי, והוא זה שיחד עם דלית עופר (ראש מחלקת המוזיקה בתחנה), בחר במיכל, קריינית בראשית דרכה, להגיש את התוכנית. במהלך השירות נשלחה לחודשיים לארצות הברית במסגרת משלחת של עיתונאים צעירים. לאחר שובה קיבלה תוכנית אחרת אותה המשיכה ניב לשדר ולערוך גם לאחר שחרורה, בשנת 1986, כשעבדה בתחנה כעצמאית. התוכנית הועברה בשלב מאוחר יותר לשידור בתחנת צה"ל 2.[3] התוכנית בעריכתה שמרה על הקו האלטרנטיבי הייחודי והיא השמיעה בה בין השאר את אקו והבאנימן, ג'ון קייל, הגאן קלאב(אנ'), פטי סמית, הקיור, רוי הארפר ועוד אמנים שלא תמיד הושמעו ברדיו.[4][5] לאחר ירידת התוכנית שידרה ניב תוכנית נוספת בשם "לחבק את הדובי" ותוכניות מוזיקה מיוחדות, לרוב עם אלדד קובלנץ, שהיה חבר קרוב שלה. בשנת 1988 נבחרה להגיש תוכנית טלוויזיה לצד אברי גלעד, אולם החליטה לאחר חודשיים לעזוב את התוכנית.[6]

במקביל להתפתחות הקריירה הרדיופונית שלה, התפתחה ניב גם לתחום הבישול: כתבה מדורי בישול במקומונים תל אביביים,[7] חברה לשאול אברון, אותו הכירה בעיתון "חדשות", להקמת המסעדה "יועזר בר יין" ביפו,[8] וכן בישלה במסעדה של מרגרט תייר שביפו.[1]

בנוסף כתבה במשך תקופה ארוכה בעיתון "חדשות". בספטמבר 1996 הצטרפה לצוות ההקמה של תחנת הרדיו "רדיו תל אביב", שם הגישה בשעות הבוקר תוכנית מוזיקה ושימשה כמנהלת מחלקת המוזיקה. בשנת 1997 החלה להגיש תוכנית רדיו הומוריסטית עם תמר מרום ולאחר מכן עם עינב גלילי. התוכנית זכתה להצלחה רבה ועקב כך, החליטה התחנה להעביר את התוכנית לשעות שידור אחרי הצהריים, 16:00 עד 18:00, בהן שיעורי ההאזנה לרדיו גבוהים יותר. סקרי ההאזנה של התוכנית היו מצוינים ואף נשקל להעביר אותה לפורמט טלוויזיוני בשידורי הלווין.[1]

בשנת 1996 הופיעה בתפקיד קטן בסרט הטלוויזיה של רן טל ואתגר קרת.

ב-21 בינואר 2000, ביום בו מלאו חמש שנים למותו של בן דודה, אמיר הרשנזון, שנהרג בפיגוע בבית ליד, היא שמה קץ לחייה בתלייה בביתה בתל אביב. היא נקברה בבית הקברות האזרחי בקיבוץ עינת.[9]

הנצחה

בשנת 2000, לאחר מותה, הוענק לה אות הוקרה וזיכרון מטעם ועדת פרס סוקולוב.[10]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 על פי הנאמר בכתבה שפורסמה בעיתון תל אביב מספר ימים לאחר התאבדותה, ינואר 2000
  2. ^ לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | יום חמישי 18.12.1986, מעריב, 12 בדצמבר 1986
  3. ^ לוח שידורי הטלויזיה והרדיו | קבוע ברדיו, מעריב, 8 ביוני 1990
  4. ^ עינב שיף‏, הפסקת עשר, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2010
  5. ^ מיקסטייפ "לא ניפרד עוד - למיכל ניב", שגיא בן-צדף, באתר suan.fm
  6. ^ YouTube full-color icon (2017).svg Tuxedomoon - מיכל ניב - עד פופ 1988, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ אנה וגנר, נחמה ואוכל, באתר ynet, 21 בינואר 2003
  8. ^ אריאנה מלמד, קיסר הקולינריה הישראלית: פרידה משאול אברון, באתר ynet, 04 בנובמבר 2012
  9. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, השדרנית מיכל ניב הובאה היום למנוחות בקיבוץ עינת, באתר וואלה!‏, 23 בינואר 2000
  10. ^ אירועי תקשורת, יולי-אוגוסט 2000, באתר "העין השביעית"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0