מיכאל חיוטין

מיכאל חיוטין

מיכאל חיוטין בביתו, 2012
בת זוג	ברכה חיוטין

מיכאל ("מיקי") חיוטין (22 במאי 1941 – 16 במרץ 2019) היה אדריכל, מהנדס בנין, וחוקר אדריכלות ומקרא ישראלי. על תרומתו התכנונית לבניה הציבורית נחשב לאחד "מגדולי האדריכלים בישראל".

ביוגרפיה

חיוטין נולד ב-1941 בוילנה שבליטא, זמן לא רב לפני שנכבשה על ידי הצבא הגרמני במבצע ברברוסה. אביו שמואל גויס לצבא האדום ונהרג בקרבות. הוא ואמו בלה שרדו את מלחמת העולם השנייה ועלו לארץ ב-1948. את שנותיו הראשונות העביר כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל, ולאחר מכן שב לאמו בתל אביב, שם השלים את השכלתו התיכונית בבית הספר עירוני ה'.

את לימודיו העל תיכוניים עשה בטכניון, שם הוענק לו תואר ראשון בהנדסת בנין (1963), תואר ראשון באדריכלות (1966), תואר שני בהנדסת בנין (1967) ודוקטורט במדעים טכניים (1975). כותרת הדוקטורט שלו הייתה "שימוש בטכניקות אופטימיזציה לבחינת מערכים ארכיטקטונים".

קריירה אדריכלית

בשנת 1978 הקים עם אשתו, אדר' ברכה חיוטין, את משרד חיוטין אדריכלים. המשרד, שממוקם בגבעתיים, מתמקד בבניה ציבורית, ואחראי למספר מבנים מרכזיים בישראל, לרבות: תיאטרון גבעתיים; הגלריה האוניברסיטאית וגן הפסלים באוניברסיטת תל אביב; היכל בית המשפט בחיפה; ככר דייכמן, בנין הסנאט ובניין המכון הבינלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון; בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה; מוזיאון הסובלנות בירושלים; ואקדמיית פולונסקי במכון ון ליר. כהוקרה לעשייתם, הזוג זכה במספר פרסים מקצועיים בעלי חשיבות: אות האדריכלות הישראלית למבנה ציבור ופרס מפעל חיים (2018) מטעם התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, פרס אות העיצוב (2005; 2009; 2011; 2015; 2018), פרס רכטר לאדריכלות (1996; 2006; 2018), ואות הצטיינות מאגודת האדריכלים האמריקאית-האקדמיה לתכנון מבני משפט (2008). בשנת 2020 פרס א.מ.ת. לאדריכלות הוענק לברכה חיוטין על העבודה שעשתה בשיתוף עם בעלה מיכאל.

בנוסף לתכנון אדריכלי, חיוטין היה מעורב בניסוח תוכניות אב לטכניון, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן תוכניות בינוי עירוני בערים כגבעתיים, טבריה, ראש העין ותל אביב-יפו.

פעילותו הציבורית כללה חברות בהנהלת לשכת האדריכלים (1983–1987), ועדת התחרויות של אגודת האדריכלים (1984–1987), ומועצת ההנדסה והאדריכלות מטעם אגודת האדריכלים (1986–1990). הוא היה חבר מערכת (1978–1980) ולאחר מכן עורך (1987–1990) בטאון אגודת האדריכלים. במסגרת מאמציו לקדם תרבות אדריכלית בישראל, הוא יזם את תערוכת האדריכלות הצעירה, "ארכיטקטורה במרתף", שהתקיימה במרתף הלא גמור של דיזנגוף סנטר ב-1986.

קריירה אקדמית

אדריכלות

חיוטין חקר ופרסם רבות על תיאוריה והיסטוריה של אדריכלות, תוך התמקדות בסוגיות של תכנון עירוני. ספרו הידוע ביותר, שנכתב בשיתוף עם ברכה חיוטין ויצא לאור באנגלית (2007) ובעברית (2010), הוא אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב. ספר זה מהווה מחקר מקיף ראשון על התכנון האדריכלי של הקיבוצים והמושבים שהוקמו בארץ ישראל במאה העשרים, ודרכו בקשר שבין אידאולוגיה לאדריכלות על רקע מגמות היסטוריות ביצירת חברות אוטופיות ותכנון יישובים אידיאלים.

בנוסף לכתיבתו המחקרית, חיוטין הנחה עבודות מחקר ולימד נושאי תכנון וחשיבה אדריכליים במוסדות האקדמיים המרכזיים בישראל, כדוגמת הטכניון (הפקולטה לאדריכלות, 1971–1986), אוניברסיטת תל אביב (המרכז ללמודים אורבניים ואזוריים, 1977–1982), ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (המחלקה לעיצוב, 1973–1975).

ספרות המקרא וימי בית שני

חיוטין עסק שנים רבות בחקר ספרות המקרא וספרות ימי הבית השני, ופרסם על נושאים אלה בעברית ובאנגלית. מאמריו יצאו לאור, בין השאר, בכתבי העת המחקריים בית מקרא, Revue de Qumran, ו- Dead Sea Discoveries. בין ספריו בנושאים אלה: מלחמת לוחות השנה ועריכת מזמורי תהלים (משנת 1993), מגילת ירושלים מקומראן (משנת 2003), Architecture and Utopia in the Temple Era (משנת 2006), Tendentious Historiographies: Jewish Propogandist Fiction BCE (משנת 2010), ומאסופות מזמורים לספר תהלים: עקרונות העריכה (משנת 2020). בכתיבה זו ניכר עניינו המתמשך של חיוטין ביישום כלים של ניתוח מתמטי ותכנוני בחקר המקורות היהודיים, ובחינת השלכותיהם על הבנתנו את ההיסטוריה הפוליטית, האידאולוגית והאסתטית של תרבויות שונות בעת העתיקה.

מיכאל חיוטין נפטר ממחלת הסרטן ב-2019. הוא הותיר אחריו את אשתו ושותפתו, ברכה חיוטין, שממשיכה בפועלה במסגרת משרד חיוטין אדריכלים, ובנו ד"ר דן חיוטין, חוקר ואוצר בתחום הקולנוע.

פרסומים נבחרים

אדריכלות

• אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב (בשיתוף עם ברכה חיוטין, מאגנס, 2010)
• מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006 (עריכה, בשיתוף עם ברכה חיוטין, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2010)
• זה בתהליך3X: חיוטין אדריכלים (קטלוג תערוכה בשיתוף עם ברכה חיוטין, זהזהזה גלריה לאדריכלות, 2007)
• "המקראי, היהודי, הציוני, העברי, החילוני, הכנעני והמומר : שבעת גלגולי הנפשות של הנוף המחפש מחבר", במראה מקום: ארבע גישות באדריכלות נוף בישראל (קטלוג תערוכה, הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, 1996)
• "אדריכלים בישראל - מי יעצור את שוליית הקוסם?", אדריכלות ישראלית מס' 4 (אפריל 1989)
• "מענה לאורבניסט מרכסיסט", מבנים מס' 56 (אפריל 1987)
• "התפתחות המרקם האורבני של ת"א", אדריכלות מס' 9 (מרץ 1987)
• "מתמטיקה לעזרת התכנון האדריכלי", מבנים מס' 9 (יוני 1982)
• "מדדי יעילות למערכות תנועה במבנה", רבעון מרכז הבניה מס' 31 (1979)
• "שיטה חברתית ותכנון עירוני", מגוון מס' 32 (דצמבר 1978)
• "השפעת המודל הגאומטרי של המבנה על יעילות תפעולו", רבעון מרכז הבניה מס' 29 (1978)
• "תכנון אופטימלי של מבני משרדים הייתכן?", רבעון מרכז הבניה מס' 28 (1978)
• "תכנון מבנה תעשייה בעזרת מודלים מתמטיים", המפעל (אוקטובר 1978)

אדריכלות (באנגלית)

• Chyutin Architects 1980-2010 (with Bracha Chyutin, ABC Publisher, 2013)
• “Architectural Design of University Art Galleries: Two Examples” (with Bracha Chyutin), in The Beauty of Japheth in the Tents of Shem: Studies in Honor of Morderchai Omer, edited by Hana Taragan and Nissim Gal (Tel Aviv University, 2010)
• Architecture and Utopia: The Israeli Experiment (with Bracha Chyutin, Ashgate, 2007)
• Architecture for Justice - The Haifa Courthouse (with Bracha Chyutin, Tel Aviv Museum for Art, 2006)
• "Energy Saving and Climate: Attuned Mitzpe-Ramon Urban Cluster" (with Bracha Chyutin) in Energy and Buildings for Temperate Climates, edited by E. Oliveira Fernandes and S. Yannas (Pergamon Press, 1988)
• "Planning in a Communal Society: Comparison Between Physical Planning in the Kibbutz and in the City", Socio-Economic Planning Sciences vol. 13 (1979)
• "Optimal Allocation of Facilities in High-rise Buildings", Building and Environment vol. 14 (1979)
• "Efficiency Indices for Traffic Systems in Building", Architectural Science Review vol. 22 (September, 1979)
• "Optimization Method for the Design of a Hospital Ward" (with David Z. Mittwoch), Operations Research, Statistics and Economics Mimeograph Series vol. 196 (May 1977)

ספרות המקרא וימי בית שני

• מאסופות מזמורים לספר תהלים: עקרונות העריכה (כרמל, 2020)
• מגילת ירושלים מקומראן (בבל, 2003)
• "פלוגתת לוחות השנה במקצת מעשה תורה 4QMMT", בית מקרא מס' 44 (1999)
• "מיסטיקת המספרים בעולם העתיק (במקרא, במגילות קומראן ובכתבי פילון)", בית מקרא מס' 41 (1995)
• "מעשה המשכן ופתרון בעיית [לוחות הע] במגילת המקדש", בית מקרא מס' 39 (1994)
• "משכן אהל מועד - שחזור אחר", בית מקרא מס' 38 (1993)
• מלחמת לוחות השנה ועריכת מזמורי תהלים (מודן, 1993)
• "ישעיהו מד, יג - לאור שיטת הפסול המצרית", בית מקרא מס' 37 (1992)

ספרות המקרא וימי בית שני (באנגלית)

• Tendentious Historiographies: Jewish Propogandist Fiction BCE (Continuum, 2010)
• Architecture and Utopia in the Temple Era (T&T Clark, 2006)
• The Role of the Solar and Lunar Calendars in the Redaction of the Psalms (Edwin Mellen Press, 2003)
• The New Jerusalem Scroll from Qumran: A Comprehensive Reconstruction (Sheffield Academic Press, 1997)
• "The Redaction of the Qumranic and the Traditional Book of Psalms as a Calendar", Revue de Qumran vol. 16 (1994)
• "The New Jerusalem: Ideal City", Dead Sea Discoveries vol. 1 (1994)

קישורים חיצוניים

• חיוטין אדריכלים - אתר האינטרנט של המשרד
• אלי אשד, "ירושלים באחרית הימים", המולטי יקום של אלי אשד, 30 באוקטובר 2003
• מירב מורן, ‏האינטואיציה עולה על הכול בתחום הזה, באתר גלובס, 10 באפריל 2011
• איל עמיר, "ארכיטקטורה ואוטופיה בקיבוץ", תיאוריה וביקורת 43 (סתיו 2014)
• מאיה מזרחי, "העיר נוצרת בשביל החיים הטובים", אפוק, 14 באוגוסט 2014
• אודיה לורן בלקין, "ברכה חיוטין מדברת על הדרך עם מיכאל ומסתכלת קדימה על השנה החדשה", מגזין לג'יט, 26 בספטמבר 2019
• יאירה אמית, "פתח דבר – לזכרו של ד"ר אדר' מיכאל (מיקי) חיוטין (2019-1941)", מתוך מאסופות מזמורים לספר תהלים: עקרונות העריכה (2020)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33953597מיכאל חיוטין