מיגוניות המוות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מיגונית המוות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"מיגונית המוות" ליד קיבוץ רעים.

מיגוניות המוות הוא כינוי למיגוניות בצומת רעים, בצומת עלומים ובצומת בארי, בהן נרצחו ומהן נחטפו עשרות צעירים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023.

רקע

ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה

כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, הגיעו מחבלי נוח'בה של ארגון הטרור חמאס אל פסטיבל נובה שהתקיים ביער ליד קיבוץ רעים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023. המחבלים פשטו על הפסטיבל, רצחו 383 אזרחים ופצעו מאות אחרים. מלבדם, 44 נחטפו על ידי המחבלים לרצועת עזה, אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע ארנון. המחבלים תקפו ופגעו במהלך הטבח. זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה.

הטבח והחטיפה ממיגונית רעים

מחבל נוח'בה של חמאס יורה לתוך מיגונית המוות.

עם הגעת המחבלים לזירה, כ-30 מהמבלים בפסטיבל ברחו למיגונית בצומת רעים בה מצאו מחסה. במיגונית שהו 27 בחורים ובחורות: אוסאמא אבו עסא, אחד המאבטחים במסיבה, לאור אברמוב, עינב לוי, לידור לוי, ניצן רחום, עדי קאופמן, ענר שפירא, הרש גולדברג-פולין, איילת ארנין (עיתונאית בכאן 11),[1] עמית בן אבידה, איתי בנג'ו, קארין שוורצמן, אנטוניו מאסיאס, תמר סמט, יועד פאר, שני קופרווסר, שגב קיז'נר, איבון רוביו, זיו עבוד, איתן האלי, איתמר שפירא, אגם יוספזון, אלון אהל, אליה כהן ואור לוי.[2]

על פי עדויות הניצולים, ענר שפירא היה האחרון שנכנס אל המיגונית. המחבלים הגיעו למיגונית סביב השעה 7:50. בשעה 7:54 יצא אליהם תחילה אוסאמא אבו עסא בניסיון לדבר אל ליבם לא לפגוע בשוהים במיגונית, אולם בתיעוד וידאו הוא נראה סופג אלימות קשה מהמחבלים. לאחר מכן הם ירו בו למוות. בהמשך ענר שפירא שהיה בפתח המיגונית הצטייד בשבר של בקבוק על מנת לקדם מתקפה.[3] אחד המחבלים החל להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. כבר עם זריקת הרימון לידור לוי, ששהה בפתח המיגונית, יצא ממנה בניסיון להימלט מהמחבלים, אולם נורה ונהרג במקום. ענר שפירא, שעמד גם הוא בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה. לאחר שבלם כך שמונה רימונים, הוא נהרג מירי המחבלים, ככל הנראה מרקטת RPG.[3]

לאחר מכן המחבלים השליכו רימונים נוספים שיושבי המיגונית הצליחו להדוף אותם, אולם באחת הפעמים הם לא הצליחו והרימון התפוצץ בפנים. כתוצאה מכך רבים מיושבי המיגונית נפצעו. בשלב זה נכנסו המחבלים אל תוך המיגונית וגררו מתוכה את הרש גולדברג פולין, אלון אהל, אליה כהן ואור לוי, כשהם פצועים בדרגות פציעה שונות, והעמיסו אותם על גבי טנדרים כדי לחטוף אותם לרצועת עזה. לאחר מכן התברר שידו של הרש נקטעה מעוצמת פיצוץ הרימון. בהמשך נכנסו המחבלים לתוך המיגונית וביצעו בה וידוא הריגה. מתוך 27 השוהים במיגונית, נרצחו 16, 4 נחטפו, ורק 7 שרדו בחיים. ב-1 בספטמבר פורסם כי מבין חטופים אלו הרש נרצח בידי שוביו במנהרה ברצועת עזה.[4]

ביולי 2024 פורסם הספר "לכודים - מיגונית הגבורה בצומת רעים", מאת ניצן הורוביץ וארווה דגין, המגולל את פרשת המיגונית. על פי התחקיר המפורט בספר, הגיעו למיגונית 27 איש. 16 מהם נרצחו, ארבעה נחטפו, ושבעה ניצלו - שניים מהם נפצעו.

תיעוד רציף מהנעשה במיגונית

ב-25 ביולי 2024 פורסמה בתוכנית זמן אמת הקלטה מהפלאפון של איילת ארנין ששהתה במיגונית והקליטה החל מאזור 7:50 ולמשך כשלוש שעות את מסע ההרג והחטיפה שאירעו בה. גם לאחר הירצחה, הפלאפון המשיך להקליט את המתרחש במיגונית עד שאזלה הסוללה. בהקלטה מתועדים ניסיונות להתקשר למשטרה לבקש עזרה, והמענה של השוטר "תנסה להסתדר, ביי", יציאתו של אוסאמה אבו עסא, שהיה מאבטח במסיבה, אל המחבלים בניסיון לדבר על ליבם להציל את המסתתרים במיגונית, מעשיו של ענר שפירא להדוף את הרימונים שהושלכו אל המיגונית עד למותו, פגיעת רימון במיגונית לאחר שענר נרצח, קריאת הרש גולדברג פולין: "אין לי יד", חטיפתם של הרש, אליה כהן ואור לוי מהמיגונית לאחר שנפצעו, וידוא ההריגה שביצעו המחבלים בשוהים במיגונית, ועוד.[5]

הטבח במיגונית עלומים

חלק ממשתתפי הפסטיבל ברחו עד צומת עלומים, שם התחבאו במיגונית שבצומת. המחבלים הגיעו אל המיגונית ורצחו את רוב השוהים בה. נעם כהן, אחד השורדים מהטבח, פרסם שיר - השיר של נעם 2 - המתעד את רגעי האימה במיגונית.[6][7][8]

הטבח במיגונית בארי

גם אל המיגונית בצומת בארי נמלטו עשרות מבלים מהמסיבה. המחבלים הגיעו גם אליה ורצחו את הנמלטים אליה. רק בן לנדאו ובר גולדשטיין שרדו בחיים.[9]

אחרי הטבח

ב-24 ביוני 2024 פרסם מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים סרטון המתעד את חטיפת הרש גולדברג-פולין, אור לוי ואליה כהן מתוך המיגונית.[10]

על חברת נתיבי ישראל שצבעה את חלקה הפנימי של המיגונית, המתעד את מאורעות 7 באוקטובר במיגונית, נמתחה ביקורת.[11]

ב-21 באוגוסט 2024 הופיעו הוריו של הרש גולדברג-פולין ג'ון ורייצ'ל בוועידה הדמוקרטית הלאומית, שם סיפרו על חטיפתו ממיגונית המוות לאחר שידו נקטעה מפיצוץ רימון, וקראו לשובו לביתו יחד עם שאר החטופים.[12][13]

כשנה לאחר הטבח הרג צה"ל את מוחמד אבו עטיוי, מפקד נוח'בה בגדוד בורייג' בחטיבת מחנות המרכז של חמאס, שפיקד על הטבח במיגונית בצומת רעים. על פי דובר צה"ל, מלבד תפקידו בחמאס המחבל שימש גם כעובד בסוכנות אונר"א.[14][15] התקיפה גונתה על ידי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש[16].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגוניות המוות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תאגיד השידור מודיע בעצב על מותה של איילת ארנין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  2. ^ ינון שלום יתח‏, תיעוד בלתי נתפס: מחבלי חמאס זורקים רימונים למיגונית - ענר שפירא הודף אותם החוצה, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2023
  3. ^ 3.0 3.1 103FM, ‏ענר ז"ל הציל שמונה במסיבה ברעים: "זרק חזרה כל רימון שהושלך למיגונית, השמיני התפוצץ", באתר מעריב אונליין, 15 בנובמבר 2023
  4. ^ כתבי ynet, אותרו גופות החטופים עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, כרמל גת, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי, באתר ynet, 1 בספטמבר 2024
  5. ^ אסף ליברמן, דקה אחר דקה: מה התחולל במיגונית המוות ברעים?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביולי 2024
  6. ^ Isabel Kershner, Amit Elkayam, Hamas Assailants on Oct. 7 Ambushed Israeli Bomb Shelters, The New York Times, ‏11 בנובמבר 2023
  7. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, הם נכנסו למיגונית בתקווה להינצל מהטבח, ולא ידעו ששם ימצאו את מותם, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2023
  8. ^ דור מאיר מועלם, ‏החוויה במיגונית המוות הפכה לשיר מרגש עד דמעות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באוקטובר 2023‏
  9. ^ תשמעו סיפור | פרק 6 - בן ובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 ביוני 2024
  10. ^ יעל צ'כנובר, הערב: יפורסם סרטון חטיפת הרש, אור ואליה מ"מיגונית המוות", באתר ynet, 24 ביוני 2024
  11. ^ הזיכרון שנמחק מ"מיגוניות המוות": "מוחקים את ההיסטוריה", באתר חדשות 13, 14 בינואר 2024
  12. ^ בר שפר, ‏הוריו של הרש גולדברג-פולין בוועידה הדמוקרטית: "בתחרות כאב, אין מנצחים" | צפו, באתר מעריב אונליין, 22 באוגוסט 2024
  13. ^ דוד הכהן, ‏הקהל געה בבכי: הנאום של הורי החטוף בוועידה הדמוקרטית, באתר כיכר השבת, 22 באוגוסט 2024
  14. ^ חוסל מפקד נח'בה שפיקד על הטבח במיגונית רעים - ושימש כעובד אונר"א, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2024
  15. ^ יואב זיתון, חוסל מחבל מאונר"א שפיקד על רצח 16 במיגונית | התמונה שנחשפה, וגבורת ענר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
  16. ^ יוסי נכטיגל, ‏שר החוץ תוקף: "גוטרש ואונר"א שותפים לפשעי מלחמה", באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39867872מיגוניות המוות