מטריצת צמיחה-נתח שוק
מטריצת BCG - צמיחה-נתח שוק (באנגלית: Growth-share matrix) הידועה גם בכינויה מטריצת BCG, מודל יועצי בוסטון ו-בוסטון Box, היא תרשים שנוצר על ידי ברוס הנדרסון עבור חברת Boston Consulting Group) BCG) בשנת 1968 כדי לסייע לתאגידים בניתוח עסקי של יחידות עסקיות או של המוצרים שלהן. המטריצה מסייעת לתאגיד להקצות משאבים ומשמשת ככלי אנליטי בשיווק המותג, ניהול מוצר, ניהול אסטרטגי, ובניתוח תיק במסגרת תהליכי ייעוץ אסטרטגי.
התרשים
המטריצה היא תרשים פיזור XY שציר ה-X שלה הוא נתח שוק יחסי וציר ה-Y הוא שיעור צמיחת השוק. אנליסטים מסווגים יחידות עסקיות או מוצרים על פני המטריצה. המטריצה מחולקת לארבעה רבעים:
- פרות חולבות - יחידה עם נתח שוק גבוה בענף הגדל לאט. יחידות אלה בדרך כלל מייצרות רווחים גבוהים אך הן נחשבות לאפרוריות כיוון שהן שולטות בשוק "הבוגר". כל תאגיד יהיה מעוניין להיות הבעלים של כמות גדולה ביותר של פרות חולבות שכאלו כיוון שהן מצריכות השקעה נמוכה ומתגמלות ברווחים גבוהים. אין טעם בהשקעה של מחקר ופיתוח במוצר הנחשב לפרה חולבת כי ממילא צמיחת השוק קטנה ולכן השקעה כזאת היא בזבוז. יש צורך להמשיך לתחזק את המוצר בתודעת הצרכנים (דוגמה לכך היא הפרסומות של חברת קוקה קולה).
- כלבלב (או חיית מחמד) - יחידה עם נתח שוק נמוך בתעשייה בוגרת הגדלה לאט, יחידות אלה בדרך כלל מתקשות להגיע לידי איזון כלכלי. יחידות אלה אמנם מספקות תועלת חברתית מסוימת בשל מתן מישרות, אך מנקודת מבט חשבונאית הן חסרות ערך כיוון שאינן מספקות רווחים. הן מקטינות את התשואה על הנכסים (יחס רווחיות לנכסים) המשמשת משקיעים רבים לשפוט כמה טוב חברה מנוהלת. יחידות המסווגות ככלבלבים צריכות על פי המודל להימכר או להיסגר. לעיתים על ידי פעילות שיווקית מתאימה ומדודה ניתן להמשיך להניב רווח מסוים מהמוצר ללא השקעות מרובות על ידי הקטנת ההוצאות לגביו והסתמכות על נתח השוק הקיים.
- כוכב - הוא יחידה עם נתח שוק גבוה בענף שצומח במהירות רבה. כדי לכבוש נתח שוק גדול חייב הכוכב להשקיע משאבים כלכליים רבים במחקר ופיתוח ולכן הרווחיות שלו נמוכה ביחס לפרה חולבת. עם זאת, השקעה זאת משתלמת ונדרשת על מנת שהיחידה תישאר מובילה. ניתן לראות דוגמאות לכך בכל החדרה של טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש לשוק. כאשר צמיחת השוק מאטה, הכוכבים יהפכו לפרות חולבות אם הם הצליחו לשמור על ההנהגה בקטגוריה שלהם, אך אם הם יאבדו את נתח השוק הם יהפכו לכלבלבים.
- סימן שאלה (או הילד הבעייתי) - יחידה בשוק הצומח במהירות שיש לה בו נתח שוק קטן. יחידות אלו מאופיינות בהשקעה גדולה לצורך מחקר ופיתוח לעומת רווחים נמוכים בהווה. "סימן השאלה" מייצג האפשרויות ההתפתחות של היחידה- או לכלבלב: יחידה בזבזנית הגורמת להפסדים, או לכוכב: יחידה רווחית השולטת בשוק המתפתח. בגלל שהענף בו סימני השאלה פועלים אינו יציב יש לשקול בזהירות את ההשקעה בו, אם היחידה לא תכבוש נתח שוק משמעותי בתוך זמן מוגבל היא תהפוך ללא משתלמת וכל השקעה בה תרד לטמיון. בשלב זה תצטרך החברה להחליט האם כדאי להשקיע בהגדלת נתח השוק או לעזוב את המוצר (דוגמה למוצר שחזר לשלב הפרה החולבת היא נעלי אולסטאר, שלאחר שדעכו הצליחו להגדיל מחדש את הנתח שלהם בשוק).
לסיכום- מאחר שכל הענפים במשק מאופיינים בתקופה של צמיחה מהירה ולאחריה הבשלה ובגרות מתחילים כל היחידות והמוצרים כסימני שאלה, ואם אלו כובשים להם נתח שוק מספק הם הופכים בהמשך לכוכבים. כאשר השוק מתבגר והצמיחה בו ממותנת הופכים הכוכבים לפרות חולבות. יחד עם זאת, אם סימן שאלה לא ינצל את הזמן בו גדל השוק כדי להפוך לכוכב הוא עלול להפוך לכלבלב שיסב לתאגיד המחזיק בו הפסדים. גם פרה עלולה להפוך לכלבלב אם במשך השנים היא תאבד את נתח השוק שלה.
המטרה הכללית של המטריצה היא לסייע לאנליסטים להחליט אילו יחידות עסקיות לממן ואילו למכור. המנהלים אמורים לקבל פרספקטיבה מן הניתוח על מנת לתכנן את מדיניות ההשקעות שלהם: הכסף הנוצר על ידי הפרות החולבות צריך לשמש למימון הכוכבים, ואולי גם את סימני השאלה, אך לא את הכלבלבים.
על פי תיאורית הניהול של חברת BCG רק תאגיד בעל תיק השקעות מגוון ומאוזן יכול לנצל את כוחו על מנת למקסם רווחים עתידיים. תיק זה מכיל:
- כוכבים שמשקלם בשוק גבוה וצמיחתם גבוהה להבטיח את העתיד.
- פרות חולבות המספקות מזומנים למחקר ופיתוח למוצרים עתידיים.
- סימני שאלה שיהפכו בעתיד לכוכבים.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: שיווק |
מנהל עסקים | ||
---|---|---|
תחומים | ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות | |
מושגים כלליים | ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל | |
אישים בולטים | פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר | |
מוסדות לימוד ומחקר בולטים | הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון | |
שיטות מחקר | אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן |