מחסום Watch
מחסום Watch היא תנועת שמאל רדיקלי של נשים ישראליות שהוקמה ב־2001, המתנגדת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון, ולפגיעה בחופש התנועה של הפלסטינים באזור זה, הנגרמת באמצעות מחסומי צה"ל.[1] פעילות הארגון צופות בהתנהגות החיילים והשוטרים במחסומים ומתעדות אותה, וכן את הנעשה בבתי המשפט הצבאיים, והן מנסות לסייע לפלסטינים במעבר במחסומי צה"ל. הארגון מאוגד משפטית כחברה לתועלת הציבור בשם קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ.[2]
הקמת הארגון ומטרותיו
הארגון הוקם בינואר 2001 על ידי שלוש נשים: רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת, בעקבות דיווחים בעיתונות על פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים העוברים במחסומי צה"ל בשטחי יהודה ושומרון והרצאתה של עמירה הס בעניין זה. הפעילות הראשונות של הארגון גויסו מקרב תנועת "נשים בשחור". על פי אתר האינטרנט של הארגון, מטרות הארגון הן: שמירה על זכויות האדם של הפלסטינים ביהודה ושומרון, ביטול המדיניות השוללת חופש תנועה לפלסטינים בתוך השטחים והשפעה על דעת הקהל בישראל ובעולם, כדי "להביא לסיום הכיבוש ההרסני, הפוגע הן בחברה הפלסטינית הן בחברה הישראלית".[1]
המאחד את חברות הארגון הוא התנגדות "לכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים ולשלילת זכותם של הפלסטינים לנוע באופן חופשי על אדמתם".[1] חברות הארגון מממשות אידאולוגיה זו ביחסן למחסומי צה"ל. לדברי הארגון, המחסומים החוצצים בין האזורים השונים שבהם גרה האוכלוסייה הפלסטינית פוגעים בזכויות האדם ובאפשרות של הפלסטינים לקיים חיי יום יום סבירים. לדעת הארגון, צה"ל איננו פועל על פי החוק הבינלאומי משום שחייליו מתעמרים באוכלוסיית העוברים במחסומים באמצעות עיכובם במשך זמן רב, השפלתם ולעיתים אף הכאתם.[3]
הארגון רואה את קובעי המדיניות שלפיה פועל צה"ל, כאחראים לפגיעה בזכויות האדם בשטחים.[4]
מבנה הארגון
הארגון הוא ארגון נשים. הפעילות בו היא על בסיס התנדבותי ומתבצעת בארבעה אזורים: ירושלים, אזורי המרכז, הצפון ודרום יהודה ושומרון. החלטות מתקבלות בהצבעה של כלל חברות הארגון. החברות בארגון פתוחה לכל אישה המזדהה עם סדר היום הפוליטי של מחסום Watch, דהיינו - התנגדות לכיבוש ולמדיניות בשטחים. החלטות הארגון מתקבלות באספה הכללית, כשכל אחת מהפעילות יכולה להשתתף בקבלת החלטות בנושאים עקרוניים הקשורים בפעילות הארגון. האספה הכללית מאשרת את המזכירות הנבחרת (נציגות האזורים ונציגות הציבור). המזכירות היא הוועדה המתאמת ברמה הארצית.
תורמיו העיקריים של הארגון הם: הקרן החדשה לישראל שהעבירה בין השנים 2006–2010 כרבע מיליון דולר, האיחוד האירופי שהעביר בין היתר 311,650 יורו עבור השנים 2005 ו-2008[5] ו-77,632 יורו עבור השנים 2010–2011, ממשלות נורווגיה ובריטניה, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס וקרן סמואל סבה.[6][7]
פעילות הארגון
פעילות הליבה מתמקדת בתצפיות במחסומים הצבאיים ברחבי הגדה, תיעוד המתרחש בהם והפצת המידע הנאסף. מפגש בלתי אמצעי של הפעילות עם פלסטינים שעברו במחסומים ושינויים בשטח כמו מחסומים שהוסרו, מחסומים שהופרטו והועברו למבנים סגורים, הובילו להתרחבות פעילות הארגון לתחומים נוספים: תצפיות ותיעוד המתרחש בבתי המשפט הצבאיים, פעילות בכפרים פלסטינים, סיוע וליווי בירוקראטי מול גופים ישראליים וסיורים.
צפייה בהתנהגות החיילים במחסומים ותיעודה
משמרות של פעילות הארגון מגיעות לחלק מהמחסומים ביהודה ובשומרון, צופות בהתנהגות החיילים ונציגי גופי הביטחון, מתעדות את המתרחש ומנסות להשפיע על החיילים כך שיאפשרו את מעבר הפלסטינים במהירות ויתייחסו אליהם בכבוד. הפעילות מגיעות גם לשערים חקלאיים, מעברי פועלים ומחסומי פתע זמניים. לטענת הארגון, החיילים מתייחסים טוב יותר לאוכלוסייה כשפעילות הארגון נוכחות במקום.
הפעילות מתעדות את המתרחש במחסומים בשעות הבוקר המוקדמות, כשהפועלים יוצאים לעבודתם, או בשעות אחר הצהריים, עם שובם הביתה. באתר האינטרנט של הארגון, המופיע בעברית ובאנגלית, מתפרסמים דו"חות יומיים, חודשיים ושנתיים על התנהגות החיילים במחסומים. בנוסף לדו"חות השוטפים, הארגון כתב בעבר דו"חות מיוחדים בנושאים כגון המנהל האזרחי,[8] מידע נוסף על מה שהארגון רואה כעוולות של השלטון הישראלי כלפי הפלסטינים,[9] עורך תערוכות צילומים ומציג סרטים וסרטונים.[10]
צפייה ותיעוד המתרחש בבתי המעצר והמשפט הצבאיים
הארגון רואה במעצרים ומאסרים של פלסטינים אמצעי של שליטה על האוכלוסייה והגבלת חירותה ותנועתה. החל מדצמבר 2005[11] משקיפות חברות הארגון בבתי מעצר ובתי משפט צבאיים שבהם נשפטים פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. הן עושות זאת במגרש הרוסים בירושלים, בבית סוהר עופר, בבית המשפט הצבאי שליד הכפר סאלם ועוד, וכן במשפטים של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים המתקיימים בבתי משפט אזרחיים. הארגון עוקב אחרי כל סוגי הדיונים.
פעילות בכפרים פלסטינים
פעילות הארגון מבקרות בכפרים פלסטינים, מקיימות פעילויות משותפות עם נשות הכפרים, כגון לימוד עברית, ערבית ואנגלית, פועלות לשיפור איכות החיים בכפרים, למשל באמצעות מגעים עם המינהל האזרחי, ומדווחות על מעשי צה"ל, כגון פיזור הפגנה בכפר קדום ברימוני גז מדמיע.[12]
בניסיון ללכוד את מבצעי הפיגוע באיתמר, שבו נרצחו שני הורים ושלושה מילדיהם, תושבי איתמר, הפעילו צה"ל והשב"כ לחץ מתמשך על תושבי הכפר עוורתא, שממנו יצאו הרוצחים. ארגון "מחסום Watch" ערך ביקור בכפר, ודיווח על פגיעות בתושבים במהלך פעילות צה"ל,[13] שאותה תיאר כענישה קולקטיבית.[14] כעבור חודש לכדה ישראל את הרוצחים.
סיוע לפלסטינים מול גופי ביטחון ישראליים
צוותים של חברות הארגון מסייעים לפלסטינים ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל אסרו את כניסתם לישראל או את יציאתם לחו"ל. הארגון מסייע גם בפעילות מול מנהלת תיאום וקישור של מתאם פעולות הממשלה בשטחים לצורך פיתוח תשתיות חשמל ומים בכפרים וכן לפלסטינים שחלק מאדמותיהם נכלא ב"מרחב התפר".
מפגשים עם הציבור
חברות הארגון מרצות בפני קהלים, בהם מכינות קדם צבאיות, צעירים בני קיבוצים, חניכי תנועות נוער וסטודנטים. הן מדריכות סיורים ביישובים פלסטיניים באזור השומרון, באזורי מרחב התפר בעוטף ירושלים ובבקעת הירדן, בעברית ובאנגלית. הסיורים עוברים במסלולים הכוללים מחסומים וחסימות והמשתתפים נפגשים עם פלסטינים בכפריהם. הן מקיימות גם "סיור וירטואלי" אצל המזמינים בבית.
הפולמוס סביב פעילות הארגון
בשנת 2004 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל.[15]
יש עדויות של חיילים הטוענים שפעילות מחסום Watch מפריעות לעבודתם בשמירה על הנעשה במחסומים, מטרידות אותם ומונעות מהם לבצע את תפקידם. היה אף מקרה שתועד ובו מתנדבת קיללה חייל.[4][16]
בפברואר 2006 הוחלט שגדוד נחשון, המאייש מחסומים באזור טול כרם, יקבל הרצאה מפעילת מחסום-Watch, למרות מחאות מצד אמהות החיילים. במהלך ההרצאה עמדה נציגת הארגון בפני תגובות קשות מצד החיילים. בעקבות ההרצאה חתמו לוחמי הגדוד על מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ ובו מחאה על "הכנסת פוליטיקה למרחב הצה"לי" והרצאות מצד "ארגון שמאל קיצוני".[17] בתגובה מסר דובר צה"ל כי הרמטכ"ל לא ידע על קיום ההרצאה לחיילים, והנחה שלא יינתנו עוד הרצאות לחיילים מפי נשות "מחסום Watch". כשבועיים לאחר מכן נפגש הרמטכ"ל ביוזמתו עם פעילות "מחסום Watch".[18]
כתגובת-נגד לארגון הקימו פעילות ימין את ארגון "נשים בכחול לבן", שפעילותיו הגיעו תקופת מה למחסומים כדי לתמוך בחיילים, להתעמת עם פעילות "מחסום Watch", ואף להתלונן בפני המשטרה על פעילותן. חברות "נשים בירוק" יצאו אף הן נגד פעילות "מחסום Watch".[19]
לקריאה נוספת
- ליה נירגד, חורף בקלנדיה, הוצאת חרגול, 2004
- רות גינזבורג, לפקוח עיניים – עיון ביקורתי במבטם של ארגוני זכויות אדם ישראלים הפועלים בשטחים, באמצעות קריאה פרשנית בצילומים ובדוחות הארגונים, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודים בין-תחומיים, התוכנית לפרשנות, 2010.
- מאיה רוזנפלד, "ימי ראשון בבקר במחסומים: 'תענוגות החובה' של שולטים, 'חובת צומד' של הנשלטים", פוליטיקה: הג'ורנל הישראלי למדעי המדינה, 2004, 11/12 עמ' 41–56.
- חנה אולמן, "להיות עד – עדות כתהליך בחברה ובטיפול", אלפיים 31, 2007, עמ' 11–23.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מחסום Watch- דף פייסבוק של מחסום Watch
- ערוץ הפליקר של מחסום Watch, פליקר
- דניאלה מנסבך, מחאה על הגבול: כוחה של הדואליות בפרקטיקות המחאה של תנועת מחסום Watch, תיאוריה וביקורת 31, חורף 2007 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
- מירב אמיר, האקטיביזם של הידע: פרקטיקות הדיווח של "מחסום watch" כפעולה פוליטית, תיאוריה וביקורת 34, אביב 2009 (הקישור למאמר אינו תקין, אך ניתן לאתר את המאמר באמצעות חיפוש ב-Google. נא לתקן את הקישור כאן באמצעות תבנית:תיאוריה וביקורת)
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים תולדות "מחסום-watch", באתר הארץ- מיכאל הנדלזלץ, "זה מה שראיתי", באתר הארץ, 7 ביוני 2004
- אורלי פופר, גיבורים על שמאלניות, באתר ynet, 31 בינואר 2006, טענות הכותבת, עיתונאית ב-ynet ואשת הארגון, על האשמות שווא מצד כוחות הביטחון
- חנן גרינברג, עימות בשטחים: "נשים בירוק" נגד נשות מחסום WATCH, באתר ynet, 4 במאי 2005
- ג'קי חורי, שיחת היום - "סוזן לורנסו, האם מחסום חווארה הוסר בזכותכן?", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אודותינו, באתר של מחסום Watch
- ^ קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ, מס' תאגיד: 513573139, באתר רשם החברות
- ^ אתר מחסום ווטש, בית איבא, ג'ית, יום ה' 4.12.08, אחה"צ: "אלפי אנשים עוכבו שעות. הסיבה האמיתית: מתנחלים מיצהר, מקדומים, משבי שומרון ומהתנחלויות נוספות מסביב לשכם זרקו אבנים על מכוניות של תושבים פלסטינים"
- ^ 4.0 4.1 חנן גרינברג, תלונה: פעילת מחסום ווטש כינתה חייל "נאצי", באתר ynet, 22 במאי 2006
- ^ רועי שרון, האיחוד האירופי תרם מיליארד שקל לעמותות שמאל, באתר nrg, 18 במאי 2009
- ^ http://www.ngo-monitor.org/article.php?id=127
- ^ http://www.machsomwatch.org/en/en/donations
- ^ דו"ח: ביורוקרטיה בשירות הכיבוש, מאי 2004, דו"ח משותף של מחסום Watch וארגון "רופאים לזכויות אדם", 1 במאי 2004
- ^ נושאי הליבה של פעילותנו, אתר "מחסום Watch"
- ^ דוגמאות:
- העמק הנעלם, באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים
- קלנדיה סיפורו של מחסום, באתר YouTube
- ^ הארכות מעצר בבתי המשפט הצבאיים בישראל במהלך שנת 2006, דו"ח מאתר הארגון.
- ^ מפגשים ופעילויות בכפרים פלסטינים, אתר "מחסום Watch"
- ^ זעתרה (צומת תפוח), חווארה, עורטא, צומת ג'ית, יום ה' 17.3.11, בוקר, אתר "מחסום Watch", 17 במרץ 2011
בית פוריכ, חבלה, חווארה, מעבר אליהו, מעבר שומרון, עורטא, עזון, עזון עתמה, צומת ג'ית, יום ד' 30.3.11, אחה"צ, אתר "מחסום Watch", 30 במרץ 2011 - ^ תמר פליישמן, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף, אתר "מחסום Watch", 8 במאי 2011
- ^ הזמנה לכנס: נשים במאבק – פעילות נשים במאבק לקידום זכויות אדם, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ^ דוד בדין, דו"ח בדין: שומרות המחסום, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2006
- ^ אפרת וייס, מחאה נגד הרצאת נשות "מחסום ווטש" בפני חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2006
- ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל: המחסומים אינם בגבול צרפת-שווייץ, באתר וואלה!, 6 במרץ 2006
- ^ חנן גרינברג, עימות בשטחים: "נשים בירוק" נגד נשות מחסום WATCH, באתר ynet, 5 במאי 2004
24355314מחסום Watch