נשים בשחור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. נשים בשחור היא תנועת שמאל בינלאומית שמקורה בישראל, הפועלת להגדרתה כנגד אלימות באמצעים בלתי אלימים. על פי נתוני הארגון, רשומים בו כ-10,000 חברים וחברות, אשר טוענים כי בעיות האלימות נגד נשים והמלחמות קשורות זו לזו[דרוש מקור]. התנועה מורכבת בעיקר מנשים, ומשתפת פעולה גם עם גברים המזדהים עם עקרונותיה.
הקבוצה הראשונה הוקמה בירושלים בשנת 1988 בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה, וכמחאה על צעדים צבאיים שנעשו על ידי מדינת ישראל ביהודה ושומרון.
מקימות הארגון הכריזו על הקמת משמרת מחאה קבועה בימי שישי בכיכר צרפת שבירושלים, בה ילבשו בגדים שחורים לזכר האנשים שנהרגו במהלך המאבקים בין ישראל לפלסטינים משני צדי המתרס; הפגנה זו כוללת בעיקר שלטים שעליהם הכיתוב "די לכיבוש". בשנים הראשונות, צורת מחאה זו התפשטה לערים נוספות, ולקראת סוף האינתיפאדה הראשונה היו כשלושים משמרות מחאה במקומות שונים בארץ. עם חתימת הסכם אוסלו תפוצת הארגון בארץ החלה במגמת ירידה. בהפגנה לציון 20 שנה להקמת הארגון השתתפו מאות ספורות של משתתפים.[1]
לתנועה אין מצע רשמי פרט להתנגדות לשליטה הישראלית בשטחים, כאשר כל קבוצה רשאית לבחור לעצמה אידאולוגיה נוספת בתחומים שונים; כך לדוגמה נחלקות ההתארגנויות השונות בשאלה האם לאפשר הצטרפות גברים לקבוצה.
הארגון זכה לתמיכה גם בקרב נשים יהודיות בחוץ לארץ, שהחלו בתמיכה בפעילות בישראל, ובהמשך החלו לפעול גם בעניינים מקומיים. מלחמת עיראק הובילה לעלייה בהצטרפות נשים לקבוצות הארגון שבארצות הברית, כשפעילותן מתמקדת בהתנגדות למלחמה זו.
בעקבות מבצע עופרת יצוקה ארגן "נשים בשחור" הפגנות כנגד המבצע. פעילות הארגון כתבו מאמרים כנגד המבצע.
תנועת נשים-בשחור בישראל זכתה בפרס אאכן לשלום (1991), בפרס השלום של העיר סאן-ג'ובאהי ד'אסו באיטליה (1994) ובפרס Peacemaker מטעם אגודת השלום היהודית (2001). בשנת 2001 הוענק לתנועת-נשים בשחור העולמית פרס המיליניום לשלום על ידי קרן הפיתוח לנשים של ארגון האומות המאוחדות (UNIFEM).
הערות שוליים
29491804נשים בשחור