מחסום שפה
"מחסום שפה" או "מחסום השפה" הוא ביטוי המתאר את קשיי התקשורת של אנשים או קבוצות הדוברים שפות שונות.
תיאור כללי
בדרך כלל כמעט ולא קיימת תקשורת מילולית בין אנשים או קבוצות הדוברים שפות שונות. ברוב המקרים, מחסום שפה נחווה על ידי אדם מבוגר המהגר למדינה בה מדברים בשפה שאינו מכיר. רכישת שפה זרה בגיל מבוגר הוא תהליך קשה ומסורבל.
גם בפגישות עסקיות בין עובדים הדוברים שפות שונות מתרחשים אירועים של מחסום שפה.
מספר מחקרים גילו מחסום שפה אצל סטודנטים בארצות הברית שהיגרו אליה ממדינות אחרות. המחקרים גילו מספר תופעות נפוצות:
- רק מיעוט קטן מבין הסטודנטים המהגרים שולט בשפה ברמה הנדרשת ללימודים אקדמיים.
- הם מתקשים לבנות משפטים מורכבים, ואוצר המילים שלהם קטן.
- הם מכירים פחות מילים נרדפות, דבר הגורם לקשיים בחיפוש מילות מפתח, מיומנות הכרחית לעבודות מחקר.
המחקרים גילו שמחסום השפה מתווסף לבעיות חברתיות ותרבותיות עימן מתמודדים הסטודנטים, ומקשה עליהן. בספר "השפה היא החיים", שנכתב על מחסום השפה, נכתב: "שפה היא הרבה יותר מאוצר מילים. שפה היא דרכם של אנשים לבטא רגשות ולהביע אינדיבידואליות."
מחסום שפה והגירה
מחסום שפה משפיע על ההחלטה להגר למדינה מסוימת. לעיתים קרובות, מהגרים בוחרים לעבור למדינה בה נהוגה שפת האם שלהם. למשל, מהגרים מבריטניה בדרך כלל בוחרים להגר לאוסטרליה, קנדה או ניו זילנד, ואילו מרבית המהגרים מספרד בוחרים במדינות אמריקה הלטינית.
במקרים נדירים יותר, מהגרים בוחרים במדינה בה נהוגה שפה הדומה לשפת האם שלהם, למשל - גרמנית ואנגלית, ספרדית ופורטוגזית, רומנית ואיטלקית. שפה כזו קל יותר ללמוד.
אחת הדרכים להתגבר על מחסום השפה היא השימוש בתקשורת בלתי-מילולית, אם כי תקשורת זו מוגבלת מטבעה. דרך נוספת היא השימוש בשפת עזר, כגון אספרנטו או אינטרלינגואה. שפת העזר היא בדרך כלל קלה ללימוד, והיא משמשת את שני הצדדים המעוניינים בתקשורת מילולית.
בישראל
מחסום שפה בו נתקלים עולים חדשים בישראל הוא הקושי בלימוד העברית, שפה שאינה שגורה בפיהם. משרד העלייה והקליטה וגורמים נוספים מקיימים פעילויות ללימוד השפה, מציאת עבודה והתערות חברתית ותרבותית.[1]
כמו כן קיים מחסום שפה בין דוברי העברית לדוברי הערבית בישראל. בפרט חשובה ידיעת השפה הערבית פלסטינית עבור חיילי צה"ל המשרתים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה פלסטינית, שרובה אינו דובר עברית. חיילי הנח"ל, משמר הגבול, חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני וחטיבת גבעתי מקבלים שיחון בסיסי בערבית מדוברת. במקרים מיוחדים - למשל, ביחידות המסתערבים - עוברים חיילי השדה קורס בערבית.[2]
הערות שוליים
- ^ יוני קמפינסקי, לשבור את מחסום השפה והתרבות, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013.
- ^ יהודה ליטני, מחסום השפה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2003.
