מחברת מנחם בן סרוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחברת מנחם בן סרוק היא מילון ללשון המקרא שנכתב בידי רבי מנחם בן יעקב אבן סרוק בשנים 960-950 בעידודו של רבי חסדאי אבן שפרוט.

הקדמה

שלשיות השורש העברי לא הייתה ידועה עדיין במאה העשירית וראשוני המדקדקים ללשון העברית (רס"ג, יהודה בן קוריש, דוד בן אברהם אלפסי ורבי מנחם בן סרוק) לא השתיתו את חיבוריהם על שלשיות השורש. רק בשלהי המאה העשירית פיתח ר' יהודה חיוג' את תורת שלשיות השורש העברי ומצא את התנהגותן הפונטית של אותיות אהו"י החלשות.

שיטת מנחם לשורשים עבריים

בהקדמה למילון, כתב רבי מנחם אחדים מהכללים הנוגעים לתורת השורש: כגון שאות הנמצאת במילה אך בהיקרויות אחרות של המילה האות חסרה, אות זו אינה שורשית. כך המילה נָפַל שורשה הוא פ"ל משום שבהיקרות יִפּוֹל הנו"ן נעדרת מהמילה.

שורש המילה נָטָה הוא ט' בלבד משום נפילת הנו"ן והה"א בצורה יֵט.

שורש של מילה יהיה מורכב אך ורק מהאותיות היציבות במילה בכל נטיותיה.

לאותיות וי"ו ויו"ד הוסיף מנחם כלל נוסף: הן תחשבנה לשורשיות רק אם הן הגויות כעיצור בכל ההיקרויות של הערך אך אם לערך מסוים יש היקרות שבה אחת האותיות הללו נהגית כאם קריאה - האות אינה שורשית. במילה תָּוֶךְ הוי"ו אינה שורשית משום ההיקרות בְּתּוֹךְ.

שיטה זו שהייתה נקוטה בידי רבי מנחם הביאה לכך שמילים שאין ביניהן שום קשר סמנטי, כתובות במחברת בשורש אחד.

כך למשל השורש א"ם הוא שורשן של אִם, אֵם, אָמָה (שפחה), אַמָּה (זרוע), אוּמָה מבלי שיש שום קשר לקסיקלי, סמנטי או מורפולוגי בין ההוראות השונות, והמכנה המשותף היחיד הוא היותן שייכות לשורש אחד המורכב מאותן שתי אותיות יציבות א"ם, הנמצאות במילים הללו בכל נטיותיהן. רבי מנחם ראה את המקרא כטקסט מקודש ולא הסכים לשום שינוי בו. הוא יצא חוצץ נגד פרשנים שביארו מילים על פי חילוף אותיות (למעט אותיות אהו"י) או על פי שיכול אותיות.

קרי וכתיב

במילים שיש לפי נוסח המסורה קרי וכתיב, מנחם נצמד לכתיב ולא לקרי גם כשפירושו הוא בניגוד להלכה. אין ללמוד מכך שהוא חלק על דעת חז"ל אלא רצה לומר שההלכה היא הלכה ואינה חייבת להיות נקבעת על פי הכתיב ואילו הוא מבאר את המקרא על פי הכתוב. דרכו זו של רבי מנחם הביאה את רבי דונש בן לברט להאשימו בנטייה לקראות. רבי מנחם ביאר את המילים שבמקרא על ידי מציאת שורש המילה, ביאור השורש ועל פי זה ביאר את המילה.

כך למשל, המילה 'טוטפות', שחז"ל פירשוה כתפילין של ראש, נגזרת לפי רבי מנחם מהמילה "וְהַטֵּף אל דרום" ושורשה הוא ט"ף שמשמעה אמירת חוק.

היצמדותו של רבי מנחם לכתיב ולא לקרי וביאוריו שאינם תמיד לפי דעת חז"ל, היו בין הגורמים שהביאו את רבי דונש בן לברט לרמוז בהשגותיו על המחברת, על נטייתו של רבי מנחם לקראות.

מילים ארמיות

המילים הארמיות שבמקרא נמצאות במילון בין המילים העבריות ולא בחטיבה נפרדת. פסוקי דוגמה לערכים שונים הובאו הן מהעברית המקראית הן מהארמית המקראית. יש במחברת שימוש בארמית (בארמית מקראית, בארמית התרגום ובארמית של חז"ל) לצורך ביאור מילים עבריות וכן ההפך. כמעט שאין השוואה ללשון המשנה לצורך ביאור מילים משום שרבי מנחם ראה רק בלשון המקרא את לשון המופת ולשון מקרא לעצמה ולשון חכמים לעצמה. השוואה לערבית אין בכלל והמחקר כיום נוטה לתלות את ההימנעות מההשוואה לערבית בסיבות לאומיות. יצוין שיש חוקרים הסבורים שרבי מנחם השווה לערבית בסתר אך נראה שאין הדבר כך.

כתבי יד ומהדורות

לידינו הגיעו כ-20 כתבי יד של המחברת הנמצאים במוסדות מקרקוב ומוסקבה במזרח ועד לונדון ואוקספורד במערב ועוד כ-22 דפים מגניזת קהיר. רוב כתבי היד מצויים כיום בפורמט מיקרופילם במחלקה כתבי היד של הספרייה הלאומית בירושלים.

כתב היד העתיק ביותר הוא "כתב יד לונדון 951" משנת 1089 וכתב היד המהימן ביותר הוא "כתב יד לונדון 950" משנת 1091.

מספרם הרב יחסית של כתבי היד יש בו כדי להצביע על הפופולריות של המחברת שסיבותיה העיקריות הן משום העובדה שרש"י השתמש במחברת למעלה מ-170 פעמים בפירושיו למקרא, והן משום שלא כספרי לשון אחרים שהיו כתובים בערבית, המחברת נכתבה בעברית ועל כן הייתה מובנת גם בקהילות אשכנז ופרובאנס שלא היו באזור הדיבור הערבי.

מחברת מנחם יצאה בשתי מהדורות:

  • מהדורת צבי פיליפאווסקי שיצאה בלונדון ועדינבורג בשנת 1854
  • מהדורה ביקורתית שההדיר אנחל סאנץ בדייוס (Angel Sáenz-Badillos) ונדפסה בגרנדה בשנת 1986.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • וילהלם בכר, die Anfänge der Hebräischen Grammatic, (בעברית "ניצני הדקדוק" תורגם לעברית על ידי א.ז. רבינוביץ, ירושלים תש"ל), לייפציג, 1895
  • זיגמונד גרוס, Menahem ben Saruk, ברסלו, 1872 (גרמנית)
  • דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים, תש"ה
  • גדעון גולדנברג, על השוכן החלק והשורש העברי, עמ' 280 – 292, לשוננו מד, תש"ם
  • קרלוס דל-ואיה רודריגז,La Escuela Hebrea de Còrdoba, מדריד, 1981 (ספרדית)
  • חננאל מירסקי, תורת הלשון של מנחם בן סרוק, ירושלים 2018

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0