מזרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזרס היה מצביא מדי שפעל בשירות כורש.

ביוגרפיה

לאחר שלידיה נכבשה בידי כורש וסופחה אל ממלכת פרס האחמנית, מינה כורש אדם בשם טבלוס כסטרפ של האזור. טבלוס קבע את מושבו בסרדיס, כורש הפקיד בידי לודי בשם פקטיאס אוצר של זהב שהיה אמור להגיע אל טבלוס,[1] אולם פקטיאס ניצל את הזהב כדי לשכור שכירי חרב ועורר את הערים השונות באסיה הקטנה למרד כללי נגד פרס.[2] המורדים הטילו מצור על סרדיס וטבלוס הגן עליה בחרוף נפש. כורש מיהר ושלח את מזרס לדכא את המרד.[3] פקטיאס נבהל כששמע על כך ונמלט לעיר קימי. מזרס דרש מאנשי העיר להסגיר אותו, הם שאלו את האורקל המקומי שהשיב להם שעליהם לעשות כמצוותו של מזרס,[4] אולם אנשי קימי היו מסופקים והחליטו לשלוח את פקטיאס למיטליני. אנשי מיטליני הסכימו להסגיר את פקטיאס תמורת תשלום, אולם אנשי קימי התחרטו ומיהרו להעביר את פקטיאס לכיוס, אולם אנשי כיוס מסרו אותו לפרסים תמורת שטחים. לא ברור מה עלה בגורלו.[5]

לאחר מכן קיבל מזרס הוראה לכבוש את שאר הערים ששיתפו פעולה עם פקטיאס. הוא כבש את פירארני ומגנסיה אולם אז חלה ומת. את המשימה השלים הרפגוס.[6]

לקריאה נוספת

  • הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".

הערות שוליים

  1. ^ הרודוטוס, ספר א', 153.
  2. ^ הרודוטוס, ספר א', 154.
  3. ^ הרודוטוס, ספר א', 156.
  4. ^ הרודוטוס, ספר א', 158.
  5. ^ הרודוטוס, ספר א', 160.
  6. ^ הרודוטוס, ספר א', 161.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0