מו שין
 |
מו שין (בסינית 木心) הוא שם העט של סון פו (בסינית 孙璞; 14 בפברואר 1927 – 21 בדצמבר 2021) הוא צייר, משורר וסופר סיני. יצירתו מבטאת מסורות סיניות ומערביות גם יחד. שם העט שלו נובע מההגות הבודהיסטית ומשמעו: מחנך עם לב אמיתי.
ביוגרפיה
מו שין נולד בוו-ז'אן(אנ'), עיר היסטורית במחוז ז׳ה-ג׳יאנג בסין, בן למשפחה אמידה ומכובדת בעלת זיקה לעסקים בשאנגחאי. בילדותו קיבל מו שין חינוך מסורתי, ובשנת 1946 התחיל ללמוד באקדמיה לאומנות יפה באוניברסיטת שאנגחאי, אך בהמשך הורחק מהלימודים בהוראת ראש עיריית שאנגחאי, לאחר שהנהיג כמה התארגנויות של סטודנטים באקדמיה.
בשנת 1948 סיים מו שין את לימודיו באקדמיה הלאומית לאמנות בהוואנג-ז׳ואו, שבה פגש את המנטור שלו, המשורר הסיני לין פאנג-מיין(אנ'). אחרי שהוסמך בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים, לימד מו שין אמנות בבית ספר תיכון בהוואנג-ז'ואו. בשנות החמישים והשישים, לימד שם במכון לאמנות ומלאכת יד.
במהלך המהפכה התרבותית פוטר מו שין ונכלא, אך ב-1979 זכה לחנינה ושוחרר.
בשנת 1982 הגיע מו שין לניו יורק, וחי בה במשך עשרים וחמש שנים. כשנשאל לפשר שהותו הארוכה בגלות בניו יורק, השיב מו שין: "פשוט יצאתי להליכה ארוכה, והלכתי רחוק מדי..."[1]. במהלך חלק משנותיו בניו יורק (1994-1989) לימד מו שין קבוצת אומנים פרקים בספרות העולם. את הרצאותיו אלו אסף והוציא לאור הצייר הסיני צ׳אנג דן-צ׳ינג(אנ').
בשנת 2007 חזר מו שין לעיר הולדתו וו-ז'אן, שבה מת ב-21 בדצמבר 2011. שנים אחדות אחר כך, בנובמבר 2015, נפתח בוו-ז'אן "מוזיאון מו שין", המוקדש ליצירתו[2].
מו שין מעולם לא התחתן. הוא נימק זאת באומרו: "הקדשתי את חיי לאמנות".
המהפכה התרבותית
המהפכה התרבותית הייתה נקודת מפנה בחייו של מו שין. באותה תקופה מיליוני אמנים ואינטלקטואלים סינים נרדפו על ידי השלטון. בשנת 1971 האשימה הממשלה את מו שין בקיום קשרים אסורים עם מדינות זרות. הוא נעצר ונכלא ל-18 חודשים, שמהלכן נשברו שלוש מאצבעותיו ומרבית יצירות האמנות שלו הושמדו[3]. בין השנים 1977 ו-1979 שהה מו שין במאסר בית, והוא מחה על המציאות האכזרית שבה היה נתון באמצעות האמנות. "רציתי להוכיח שאצור אמנות עד נשימתי האחרונה. אני עבד בשעות היום, אבל נסיך בלילה"[3]. במשך שנתיים אלו, התבקש מו שין להתוודות באופן יום יומי על חטאיו. הוא קיבל לידיו דפים ודיו, ועשה בצייתנות כפי שנדרש ממנו. הודות ליכולת השכנוע שלו, גרם מו שין לשומרים להאמין בכוונותיו הטובות ״להפוך לקומוניסט טוב״, ושכנע אותם להביא לביתו כמויות גדולות יותר של דפים ודיו. עם החומרים העודפים שהיו ברשותו הוא צייר בסתר בלילות. ״הציור,״ הוא נזכר לימים, ״היה מה שהחזיק אותי בחיים״[4].
לאחר מהפכת התרבות הרבה מו שין להשתמש בצבעים כהים כרקע לציוריו. המוטיב של מנעול וצריח, המשקפים כליאה, נעשה שכיח בציוריו וביצירותיו הספרותיות, כפי שאפשר לראות לדוגמה בשירו "האיטיות של פעם" המובא כאן בתרגומה של הסופרת והמתרגמת דנה שם-אור[5]:
- אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ
- בָּהֶם כֻּלָּם הָיוּ כֵּנִים
- מִלָּה שֶׁל אָדָם הָיְתָה מִלָּה
- תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת בַּזְּרִיחָה
- רְחוֹב חָשׁוּךְ שׁוֹמֵם
- אֵדִים מֵחֲנוּת חֲלַב הַסּוֹיָה הַקְּטַנָּה
- בַּעֲבַר הַשְּׁקִיעָה הָיְתָה אִטִּית
- הָרֶכֶב, הַסּוּס, הַדֹּאַר, הַכֹּל הָיָה אִטִּי
- חַיִּים שְׁלֵמִים הִסְפִּיקוּ בִּשְׁבִיל לֶאֱהֹב אָדָם אֶחָד
- בַּעֲבַר הַמַּנְעוּל הָיָה יָפֶה
- וְהַמַּפְתֵּחַ מַרְהִיב בְּיָפְיוֹ
- כְּשֶׁנָּעַלְתָּ אֶת הַמַּנְעוּל, הַיֶּתֶר הֵבִינוּ.
יצירתו
ציור
מו שין השאיר יותר מ-600 ציורים. עוד 500 ציורים שיצר בראשית דרכו הושמדו ברובם בימי המהפכה התרבותית, ורק 33 ציורי נוף בדיו ובגואש שרדו[6]. הציורים, שנרכשו תחילה על ידי קרן רוזנקרנץ, נתרמו בשנת 2003 לאוניברסיטת ייל. בשנת 2018 הוצגו ציוריו של מו שין בסדרת טלוויזיה הדוקומנטרית ציוויליזציות(אנ') של ה-BBC[7]. מבין הציירים הסינים בני המאה העשרים, מו שין הוא הראשון שיצירה שלו נרכשה על ידי המוזיאון הבריטי.
ציוריו של מו שין הם בעיקרם ציורי נוף. מו שין השתמש הן בדיו והן בצבע ביצירותיו ושילב בהם במיומנות טכניקות של הציור הסיני המסורתי ושל הציור המערבי: פרטים מסוימים בציורי הנוף שלו, כגון רכסי ההרים, מזכירים את הציורים הסינים המסורתיים, ואילו השימוש באור וגבולות מזכיר את האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם המופשט.
עם יצירותיו המפורסמות נמנים הציורים הללו:
- Eroding Inscription of Han – ציור המציג השפעה עמוקה של אקספרסיוניזם אבסטרקטי. היצירה כוללת גם דימויים מסורתיים בציורי נוף סינים, ובהם רכסי הרים ובקתות.
- Bamboo and Plum – הבמבוק והשזיף הם שני סמלים המייצגים טוהר ועידון בתרבות הסינית. ציירים סינים מדמים את עצמם לשני דימויים אלה, כדי להראות את המוסר הגבוה שלהם. בציור המסורתי הסיני חלק מהרקע נשאר ריק. בציור הנוכחי מילא מו שין את כל הרקע בגוונים בהירים וכהים של ירוק כדי להשיג אפקט אמפרסיוניסטי.
- Tower Within a Tower – אמנים סינים שנרדפו בימי המהפכה התרבותית מציגים בדרך כלל ביצירותיהם דמויות אסירים או ביטויי התקוממות. בציורו זה של מו שין מוצגים שני מגדלים, האחד בעולם האמיתי, ובו דמות אסיר, והשני מגדל עשוי שנהב הנמצא בעולמו הרוחני של האסיר. הציור מציג אם כן את התנגדותו של מו שין למצוקות של העולם האמיתי באמצעות סובלימציה רוחנית.
ספרות ושירה
מו שין הגיע להישגים נכבדים גם בספרות. הוא שילב בצורה חדשנית בין סיפורת, שירה ופילוסופיית הדקונסטרוקציה המערבית. יצירותיו הספרותיות המפורסמות ביותר כללו סיפורת (הספר "חדר ריק"), שירה (הספר "זיכרונות מן העבר") ורשימות (הספר "זיכרונות ספרותיים", שבו רוכזו הרצאותיו על הספרות העולמית).
יצירותיו הספרותיות משנות החמישים והשישים של המאה העשרים, שלדבריו היו בהיקף של כעשרים ספרים, לא התפרסמו, והן הושמדו בתחילת המהפכה התרבותית כ"ספרות אנטי-מהפכנית"[6]. בתקופת מאסרו בימי המהפכה התרבותית כתב מו שין 66 עמודים המוכרים כיום בשם "רשימות מהכלא"[6], שאותן הצליח להבריח מהכלא בבגדיו ולהביא אִתו למערב. בתקופת שהותו בניו יורק כתב מו שין תריסר יצירות ספרותיות ובהן רומנים, קובצי שירים וסיפורים.
תרגומים: רק שניים מספריו תורגמו מסינית. בשנת 2011 ראה אור בארצות הברית תרגום ראשון של יצירתו לאנגלית – קובץ הסיפורים An Empty Room[8]. בשנת 2017 ראה אור בבריטניה תרגום ראשון של שיריו לאנגלית – קובץ השירים Toward Bravery[9].
יצירותיו של מו שין לא תורגמו לעברית.
תערוכות
בשנת 1983 נערכה תערוכה של יצירותיו במרכז לינקולן בניו יורק.
בשנת 2001 נערכה תערוכה שבה הוצגו 33 הציורים שהצליח מו שין להוציא מסין ו-66 העמודים של "רשימות מהכלא" בגלריית האמנות של אוניברסיטת ייל. תערוכה זו הוצגה בהמשך במוזיאון סמארט(אנ') באוניברסיטת שיקגו, במוזיאון האמנות של הונולולו(אנ') ובמוזיאון של אסיה סוסייטי(אנ') בניו יורק[10].
לקריאה נוספת
- Mu Xin (2001). The Art of Mu Xin: Landscape Paintings and Prison Notes. Yale University Art Gallery. מסת"ב 9780300090758
- Mu Xin; Toming Jun Liu (2011): An Empty Room. New Directions. מסת"ב 0811219224
- Mu Xin; Mingyuan Hu (2017): Toward Bravery and Other Poems. Hermits United. מסת"ב 1999883306
קישורים חיצוניים
- אתר מוזיאון מו שין בסין (באנגלית).
- ריאיון עם מו שין, יולי 1993 על תפישתו האמנותית והפילוסופית (באנגלית).
- מגלות לתהילה: סיפור חייו הלא ייאמן של מו שין, כתבה באתר Momus, ינואר 2016 (באנגלית).
הערות שוליים
- ^ ריאיון עם מו שין, יולי 1993)
- ^ דבר המנהל באתר מוזיאון מו שין בסין
- ^ 3.0 3.1 מתוך כתבה על מו שין באתר חדשות סיני
- ^ כתבה של קרול סטריקלנד באתר Momus, 11 בינואר 2016
- ^ התרגום בעמוד הפייסבוק של דנה שם אור (כולל המקור הסיני), 16 בדצמבר 2021
- ^ 6.0 6.1 6.2 כתבה של הילטון קרמר בעקבות תערוכה של יצירותיו של מו שין, 7 ביולי 2003
- ^ "מסעו של מו שין לאנגליה", כתבה באתר ה-הספרייה הבריטית, 17 בדצמבר 2017
- ^ עמוד הספר באתר ההוצאה לאור
- ^ עמוד הספר באתר המכירות
- ^ פרטים על התערוכה באתר קרן רוזנקרנץ
34332541מו שין