מושב לצים

מושב לצים הוא ביטוי המופיע במזמור הראשון בספר תהלים:

(א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. (ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.

— ספר תהלים, פרק א', פסוקים א'-ב'

לביטוי פרשנות רחבה שעיקרה הוא מושב משותף של אנשים שאינם עוסקים בדבר תורה וכתוצאה מכך ההוויה היא הוויה של קלות דעת וחוסר רצינות - דבר שאינו הרצוי.

רבי אברהם אבן עזרא מסביר את הכינוי "לצים" - כרכילאים: ”המגלה סוד ראובן לשמעון, והם היפך הענוים שהם הבושים מלדבר דבה”.

שימוש מרחיב של המושג מצוי במשנה במסכת אבות: ”רבי חנניא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר, ובמושב לצים לא ישב.” (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב')

אחת הדוגמאות למושב לצים זה "איצטדינין". לפי פירוש רש"י, הכוונה למקום שמתקיימת שם מלחמת שוורים ופעילויות בידור אחרות.

הגמרא במסכת קידושין מגדירה אדם שמושבו מושב לצים - כמי שאינו עוסק במקרא, במשנה או בדרך ארץ - פרנסה, ולפיכך לא נותר לו אלא לעסוק בדברים בטלים - המוגדרים כ"ליצנות". במסכת עבודה זרה פירשו שמושב לצים יגרור בהכרח ביטול תורה.

בעקבות איסור זה, אסרו כמה פוסקים רבים השתתפות באירועים בידוריים וקונצרטים, צפייה בתוכניות וסרטים שאינם מרחיבי דעת, צפייה באירועי ספורט וכדומה.

קישורים חיצוניים

• פירוש לפרק תהילים א - הרב זמיר כהן באתר הללויה.
• האם התרבות המודרנית היא מושב ליצים? - הרב שלמה אבינר באתר כיפה.
• מושב לצים במדור שאל את הרב באתר כיפה.
• ללכת לקולנוע במדור שאל את הרב באתר ישיבה.
• "מושב לצים" במסעדה, הרב עזריה אריאל, במדור שאל את הרב באתר ישיבה.
• מושב לצים, הרב עמית קולא, במדור שאל את הרב באתר מורשת.
• האם מותר לראות סרטים על התנ"ך?, הרב נחום, במדור שאל את הרב באתר הידברות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23441186מושב לצים