מורוטאי
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
| אוכלוסייה | שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).) |
מוֹרוֹטָאי (באינדונזית: Pulau Morotai) הוא האי הצפוני ביותר באיי מאלוקו שבמזרח אינדונזיה. האי הוא חלק מקבוצת איי האלמאהרה, ושייך מנהלית לנפת האי מורוטאי (Kabupaten Pulau Morotai) במחוז מאלוקו צפון (Maluku Utara). שטח האי 1,800 קמ"ר ורובו הררי. בשנת 2009 התגוררו באי 54,876 תושבים.
גאוגרפיה
מורוטאי הוא אי הררי ברובו, מיוער (למעט אזורי ביצות בחלקו הדרום מערבי) השוכן צפונית מזרחית להאלמאהרה. אורכו מצפון לדרום כ-80 ק"מ, רוחבו (במקום הרחב ביותר) 42 קילומטרים, ושטחו כ-1,800 קמ"ר. באי יש מעט יישובים וכמעט כולם שוכנים על חופי האי. רוב התושבים הם בני הגללארזה (Galelarese מאזור גללה בצפון האלמאהרה) או טובלורזה (Tobelorese) שניהם במקור מהאלמאהרה, ומעט ילידים שהיגרו מאיים אחרים, סנגירזה (Sangirese) ובוטונזה (Butonese).[1] מחצית האוכלוסייה מוסלמים ומחציתם נוצרים.[2] העיירה הגדולה ביותר באי היא דַרוּבָּה (בחוף הדרומי של האי). לא רחוק משם, סמוך לפיטו (Pitu) בקצה הדרום-מערבי של האי פועל שדה תעופה. כביש סלול מחבר בין דרובה לבֶּרֶבֶּרֶה (Berebere) העיירה העיקרית על חופו המזרחי של מורוטאי במרחק 68 קילומטרים מדרובה, שבשל הניתוק היחסי במשך שנים רבות הצליחה לשמר את התרבות של בני הגללארזה.[1]
כאמור, האי מיוער בצפיפות וכלכלת האי מתבססת על ייצוא עץ ושרף, אם כי קיימות גם טענות על ניצול יתר של היער באזורים הפנימיים.[1]
היסטוריה
במהלך המאות ה-15 וה-16 הייתה מורוטאי בחסות הסולטנות החזקה שבאי טרנאטה. האי מורוטאי היה במרכז אזור רחב יותר שכונה "מורו" (Moro) שכלל גם את החוף של האלמאהרה מדרום למורוטאי.
באמצע המאה ה-16 פעלו באי מיסיונרים ישועים פורטוגזים. שליטי המדינות המוסלמיות בטרנאטה ובהאלמאהרה ראו בעין רעה את פעילות המיסיון בניסיונו להמרת הדת של התושבים והצליחו לגרש את המיסיונרים ב-1571, במקביל לנסיגת הפורטוגזים ממושבות אחרות שלהם באזור. במאה ה-17 הגבירה טרנאטה את שליטתה במורוטאי ואלצה אוכלוסיות שלמות להגר מהאי. בתחילת המאה הועברה מרבית האוכלוסייה לדודינגה (Dodinga), עיירה קטנה בנקודה אסטרטגית בחוף המערבי של האלמאהרה. מאוחר יותר, בשנים 1628-1627 הכריח הסולטאן חמזה מטרנאטה את מרבית התושבים הנוצרים של מורוטאי לעקור למלאיו (Malayu) בטרנאטה, שם היה יכול לפקח עליהם ביתר קלות.
מלחמת העולם השנייה
הצבא היפני כבש את מורוטאי בתחילת 1942. בספטמבר 1944 השתלטו כוחות אמריקנים על המישור הדרומי של האי במהלך קרב מורוטאי והקימו בו שדה תעופה שסייע לפלישת בנות הברית לפיליפינים בתחילת 1945 ולבורניאו במאי ויוני 1945. הקרבות באי נמשכו לסירוגין עד תום המלחמה. בדצמבר 1974 נתגלה בג'ונגלים של מורוטאי חייל יפני (יליד טאיוואן) בשם טראו נקמורה (中村輝夫), החייל היפני האחרון שנכנע ממלחמת העולם השנייה.
ב-2003 פקדה האי רעידת אדמה בעוצמה של 6.4 בסולם ריכטר שגרמה נזקים ניכרים לצפון מורוטאי.[3]
לקריאה נוספת
- Andaya, Leonard (1993). The world of Maluku: eastern Indonesia in the early modern period. Honolulu: University of Hawaii Press.
- Villiers, John (1988). Las Yslas de Esperar en Dios: The Jesuit Mission in Moro 1546-1571. Modern Asian Studies 22(3):593-606.
קישורים חיצוניים
- הערך על מורוטאי באנציקלופדיה בריטניקה
- Morotai: Maluku's Northernmost Island - תמונות ומידע תיירותי
- Pulau Morotai Things to Do תמונות ומידע תיירותי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Morotai: Maluku's Northernmost Island באתר יש צילומים של הופעות של להקות זמרים ורקדנים המבצעים את ריקוד הקקאללה (cakalele) ואת ריקוד הדנגה-דנגה (denge-denge)
- ^ About Morotai
- ^ גלובס,רעידות אדמה באינדונזיה ובדרום הפיליפינים
