מוצב כאוכבא
 | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
מוצב כאוכבא היה מוצב בגזרה המזרחית ברצועת הביטחון בלבנון שהיה ממוקם בפאתי הכפר כאוכבא, על הרכס המערבי של מורדות החרמון. מזרחית לו שכנו ארבעת מוצבי צד"ל זומריא, חצביא, שוויא ומגל. עד תחילת שנת 1994 היה מוצב כאוכבא מוצב צה"לי ובדרך כלל איישה אותו פלוגה סדירה עם צוות מרגמות 81 מהמסייעת וכוח שריון בגודל של כמחלקה.
הפעילות מרכזית הייתה פתיחת צירים למוצב עצמו ותל שרפה. כמו כן הוצאו מארבי לילה של טנקי ארטישוק ומארבי חי"ר, לרבות מארב קבוע ממוצב חצביא של צד"ל.
בשנת 1994 בעקבות החלטת צה"ל להעביר את האחריות על רצועת הביטחון לידי צד"ל, הועבר מוצב כאוכבא לאחריות צד"ל. המוצב היה חלק מגדוד חצביא (גדוד 30 של צד"ל) תחת פיקודה של החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון[1]. משימתו של מוצב כאוכבא הייתה לשמור על צומת הצירים המרכזית בגזרה המזרחית הנמצאת קרוב לגבול הסורי. המוצב שלט בתצפית על מעבר זומריא (מעבר בין רצועת הביטחון ללבנון). ב-28 בפברואר 1999 נפגעה סמוך למוצב שיירה בה נסע מפקד יק"ל דאז, תא"ל ארז גרשטיין. נגד השיירה הופעל ממטען רב עוצמה שהניחה חוליית פעילי חזבאללה. מהפיצוץ נהרגו גרשטיין ושלושה אנשים נוספים שהיו עמו ברכב: הקשר האישי של גרשטיין, סמ"ר עומר אל-קבץ; נהגו האישי, רס"ב עמאד (סאמר) אבו ריש; וכתב קול ישראל, אילן רועה.[2].
עיקר חשיבותו של המוצב נבעה ממיקומו על הרכס בין החצבני לליטאני וכחוצץ בין הכפרים זלייה, קלייה, ויוחמור אל בקע לרצועת הביטחון.
מוצב כאוכבא ננטש על ידי גדוד 30 של צד"ל בעת נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, מסת"ב 9655116824
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- יוסי פלד (כתבה: רונית ורדי), איש צבא, תל אביב: ספרית מעריב, 1993
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- אהוד גונן, דצמבר, הוצאת גלובלי, דאנאקוד 800-1307030 (עמ 19-30)
קישורים חיצוניים
- מוצב כאוכבא, באתר "מפת סיפור מוצבי אזור הביטחון בלבנון"
הערות שוליים
| מוצבי צה"ל שהיו ברצועת הביטחון | ||
|---|---|---|
|
מוצב כאוכבא38489587Q20502717