מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
מועצת העיתונות בישראל היא ארגון וולונטרי פרטי שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל. בספטמבר 2008 החליטה המועצה לצרף אליה את איגוד האינטרנט הישראלי.
הארגון מתיימר לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם ארגוני חדשות מרכזיים, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות", אינם חברים במועצת העיתונות.
בראש המועצה עמדו אישי ציבור בכירים, ובהם יהושע רוטנשטרייך, זאב שרף, חיים צדוק, יצחק זמיר ומרדכי קרמניצר. הנשיאה הנוכחית היא השופטת בדימוס דליה דורנר. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.
במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה.[1]
מטרות מועצת העיתונות
- שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
- הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
- שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
- קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
- נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.
מבנה ומוסדות
מוסדות המועצה הם:
- המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-60 חברים.
- הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-23 חברים.
- הנשיא - עומד בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא.
- בתי דין לאתיקה - הרשות השופטת. בתי הדין דנים בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת.
כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, משמשת כנשיאת מועצת העיתונות, זאת לאחר שלוש שנים שבהן תפקדה המועצה ללא נשיא, בשל אי היכולת של שלושת מרכיבי המועצה להגיע להסכמה באשר לזהות הנשיא. המשנה לנשיאת המועצה היא עו"ד ארנה לין.
בית הדין לאתיקה
אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.
לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.
בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.
הגופים החברים במועצת העיתונות
אלו ארגוני החדשות החברים במועצת העיתונות בישראל (לפי סדר א"ב)
- אגודת העיתונאים ירושלים
- ארגון העיתונאים בישראל
- האיגוד לעיתונות תקופתית
- בשבע
- גלי צה"ל
- הארץ
- וואלה!
- חברת החדשות
- ישראל היום
- משפחה
- פנורמה
- תאגיד השידור הישראלי, כאן
- רדיו א-שאמס
החלטות עקרוניות
- בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
- בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
- בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
- בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
- באפריל 2010 פירסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל- ארכיון מועצת העיתונות באתר הספרייה הלאומית
- ארכיון מועצת העיתונות באוספים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית בירושלים. (מכיל למעלה מ 1,200 תיקים החל משנת 1988)
- אורן פרסיקו, "מי לנו אם לא מועצת העיתונות", באתר העין השביעית, 1 באוקטובר 2015
- מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, באתר גיידסטאר ישראל
- יואב יצחק, מועצת שרלטנים ושקרנים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 7 בינואר 2012
הערות שוליים
- ^ ישיבת מליאה מיום 18 במאי 2011, אתר של מועצת העיתונות
- ^ אורן פרסיקו, כתבה על הדיון וההחלטה, "העין השביעית", 15 באפריל 2010
23981491מועצת העיתונות והתקשורת בישראל