מולה עשת
מולה עשת (נולד ב-2 ביולי 1934) הוא צלם אופנה ופרסום ישראלי שהיה פעיל בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20.
ביוגרפיה
מולה עשת נולד בשנת 1934 לצבי ולמלכה אייזנשטט בקיבוץ סאסא. החל לצלם בכיתה ה', לאחר שקיבל מצלמה במתנה. בסוף שנות ה-50 עזב את הקיבוץ והתחנך בבית הספר המקצועי "מקס פיין". החל בצילום מקצועי לראשונה בעקבות בקשתו של חברו, המפיק איציק קול, לסייע לו במהלך צילומי הסרט "הם היו עשרה", של ברוך דינר. מפיקי הסרט התלהבו מצילומים שעשה לסצינות ולשחקנים של והפך לצלם הסטילס של ההפקה.
בשנות ה-60 חלה ההתפתחות של תחום האופנה והפרסום בישראל, ועשת היה הצלם היחיד במקצועו.[דרוש מקור] כך הפך עשת לצלם האופנה הראשון והגדול בישראל, ובאותן שנים עבדו איתו כ-90% מחברות הפרסום בישראל.[דרוש מקור]
עשת עסק בצורה נרחבת גם בצילומי תיאטרון במקביל לצילומי האופנה, והיה הצלם של להקות מחול כמו בת דור, וקול ודממה. בשנות ה-70 יצרו עשת והצלם שרוליק הרמתי מיזוג ופתחו עסק משותף של צילומי אופנה ופרסום בשם "סטודיו מולה הרמתי".
מבין העבודות המפורסמות של עשת: לוח האופנה הראשון בישראל, צילום עבור חברת אגרקסקו, צילומי שערים לעיתונים לאשה והעולם הזה.
צילומי אופנה
עשת היה מהראשונים שהכניסו את ה"תנועה" לצילומי סטילס. עשת העדיף לבצע רבים מצילומיו דווקא מחוץ לכותלי הסטודיו, ולנסות לפרוץ גבולות אל השטח. בשנת 1981 הקים עשת את תערוכת האופנה הראשונה בישראל, במסגרת שבוע האופנה הישראלי. בסוף שנות ה-80 החליטו עשת והרמתי לפרק את השותפות.
בפברואר 2012 נפתחה תערוכת יחיד של עשת המציגה את צילומי האופנה של ישראל משנות ה-60, ה-70 וה-80.
נכון ל-2012 מתגורר עשת בשכונת אפקה בתל אביב יחד עם אשתו דליה. הוא אב לבן ושתי בנות. אשתו דליה, הייתה שותפתו לעשיה ותפקדה כסטייליסטית, הראשונה בישראל.[דרוש מקור]
עשת הפסיק לעבוד כצלם מקצועי באמצע שנות ה-90, אך ממשיך לצלם להנאתו.
הכישלון העסקי
בשנות ה-90 הקים עשת ביחד עם שותפים חברה בשם "מולה סנטר" אשר עסקה בעיקר בהדרכה מקצועית לאיפור, קוסמטיקה, סטיילינג ומכירת מוצרים הקשורים בתחום. החברה הונפקה בבורסה והעסיקה 450 עובדים בשיאה. כתוצאה מהתרחבות מהירה ללא בסיס כלכלי והערכות שוק בלתי ריאליות אשר נבעו מניהול כושל, נקלעה החברה בסוף שנות ה-90 להפסדים כספיים של עשרות מיליוני שקלים ולמשבר כלכלי[1] אשר הוביל אותה לפשיטת רגל. עשת ושותפיו הותירו עשרות עובדים וספקים, רובם קטנים וחסרי כושר מיקוח וגביה, בפני שוקת שבורה בשל חוסר יכולת לגבות את חובם. בנו של מולה, צביקי עשת, שכיהן כמנכ"ל החברה, עזב את ישראל ב-1997 עם משפחתו, בסמוך למועד קריסתה, והשתקע בניו זילנד[2]. לאחר כעשור שב לישראל. הוא מחזיק מספר מסעדות בתל אביב.[3]
קישורים חיצוניים
- סהר שלו, באש ובמים, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- מירב קריסטל, זוכרים את טופר וראש אינדיאני? רשתות שנעלמו, באתר ynet, 9 במאי 2011
- עוז אלמוג, תמר אלמוג, מולה עשת - סיפור חיים, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 2 בפברואר 2013
שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים: מולה עשת, באתר הארץ, 5 בינואר 2022
הערות שוליים
- ^ זהבה דברת, מולה סנטר נקלעה לקשיים; החברה תצמצם פעילות ותפטר עובדים, באתר גלובס, 17 במרץ 1998
- ^ יצחק דנון, מפרק מולה סנטר: החברה קרסה משום שהמנכ"ל ניהל אותה בתרמית, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2005
- ^ https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3669745,00.html
