מגסתנס
מגסתנס (ביוונית: Μεγασθένης[1]; 290-350 לפנה"ס לערך) היה אתנוגרף וחוקר יווני בתקופה ההלניסטית, מחבר ה"אינדיקה". הוא נולד באסיה הקטנה (כיום טורקיה) והפך לשגרירם של סלאוקוס הראשון והממלכה הסלאוקית, אולי אצל צ'נדרגופטה מאוריה בפטליפוטרה (אנ'), הודו. זמן שגרירותו אינו ידוע, חוקרים מעריכים שהייתה לפני שנת 298 לפנה"ס, שנת מותו של צ'נדרגופטה.
מסעו
אריאנוס מסביר שמגסתנס התגורר באראכוסיה (אנ'), עם האחשדרפן סיבירטיוס (אנ'), ממנה הוא ביקר בהודו. אריאנוס כתב באנבסיס: "מגסתנס התגורר עם סיבירטיוס, האחשדרפן של אראכוסיה, ומדבר לעיתים קרובות על ביקורו את סנדרקוטוס (Sandracottus, צ'נדרגופטה מאוריה), מלך ההודים". מגסתנס שהה בהודו בין השנים 288-302 לפנה"ס.[2] יש בידינו מידע מוחלט יותר בנוגע לחלקים של הודו שבהם מגסתנס ביקר. הוא נכנס לתת היבשת דרך מחוז פנטאפוטמיה (אנ') (כיום אזור פונג'אב), וסיפק תיאור מלא של הנהרות שנמצאים שם (כנראה חמשת פלגי המים של האינדוס היוצרים את אזור פונג'אב), והמשיך משם בדרך המלך לפטליפוטרה. ישנם דיווחים שמגסתנס ביקר במתורה (אנ'), בביהאר, אולם נראה שלא ביקר בחלקים אחרים של הודו.
אינדיקה
מגסתנס תיאר את הודו בספרו "אינדיקה" (אנ'). הספר המקורי אבד, אבל חלקים ממנו שרדו בחיבורים יוונים ולטינים מאוחרים יותר. החיבורים המוקדמים ביותר מאלה הם חיבוריהם של דיודורוס סיקולוס, סטראבון ("גאוגרפיקה"), פליניוס הצעיר ואריאנוס ("אינדיקה").
בתחילת האינדיקה שלו, מגסתנס מתייחס להודים הזקנים יותר, היודעים על הגעתם הפרה-היסטורית של דיוניסוס והרקולס להודו, שהיה סיפור פופולרי מאד בקרב היוונים בתקופה האלכסנדרית. חשובות במיוחד הן הערותיו על דתות ההודים. הוא מזכיר את חסידיהם של הרקולס ודיוניסוס אך לא מזכיר בודהיסטים, מה שתומך בתאוריה שהדת הבודהיסטית לא הייתה ידועה מאד לפני שלטון אשוקה.
האינדיקה שלו שימש מקור חשוב לסופרים רבים מאוחרים יותר, כמו סטראבון ואריאנוס. הוא מתאר מקומות כמו ההימלאיה והאי סרי לנקה. הוא מתאר גם מערכת קאסטות שונה מזו הקיימת היום.
מורשת
מבין הסופרים המאוחרים שהמתייחסים לאינדיקה בחיבוריהם, אריאנוס מדבר בהערכה רבה על מגסתנס, בזמן שסטראבון ופליניוס הצעיר מתייחסים אליו בפחות כבוד. האינדיקה עצמו הכיל סיפורים פנטסטיים רבים, למשל על אנשים בעלי רגליים הפוכות, אזניים גדולות מספיק כדי לישון בהן וללא פיות, וסופרים מאוחרים יותר כמו סטראבון[3] סתרו את התיאורים הללו והבטיחו לקוראיהם שסיפוריו של מגסתנס, כמו גם סיפורו על ייסודה של הודו על ידי הרקולס ודיוניסוס, היו מיתולוגיים כמעט ללא בסיס במציאות.
האינדיקה של מגסתנס, כמו האינדיקה של קטסיאס, הוא בין התיאורים המערביים הידועים המוקדמים ביותר של הודו ומגסתנס נחשב אחד המייסדים של לימודי תולדות הודו במערב. הוא גם השגריר הזר הראשון הנזכר בהיסטוריה של הודו.
מגסתנס גם מעיר על קיומן של השקפות פילוסופיות קדם-סוקרטיות בקרב קאסטת הברהמן והיהודים. כחמש מאות שנה מאוחר יותר, קלמנס מאלכסנדריה בחיבורו "סטרומטה",[4] ייתכן שהבין בטעות שמגסתנס הגיב לטענות על ראשוניות או עליונות יוונית, כאשר כתב שמגסתנס כתב בספר השלישי של האינדיקה שלו: "כל הדעות שביטאו הקדמונים על טבע, ניתן למצוא גם אצל הפילוסופים מחוץ ליוון, חלקן אצל הברהמנים ההודים ואחרות בסוריה אצל אלה הנקראים יהודים". מגסתנס, כמו הפילוסוף נומניוס מאפאמיאה, פשוט השווה בין הרעיונות של התרבויות העתיקות.
יוסף בן מתתיהו מזכיר את מגסתנס פעמיים בחיבוריו, כאחד הסופרים היוונים המוקדמים שסיפרו על נבוכדנצר מלך בבל, בספר הרביעי באינדיקה.[5]
לקריאה נוספת
- McCrindle, J.W. (1877). Ancient India As Described By Megasthenes and Arrian. Trubner & Co., London.
- Dahlaquist, Allan (1996). Megasthenes and Indian Religion- Volume 11 of History and Culture Series. Motilal Banarsidass Publ. p. 386.
- Megasthenes (1846), E. A. Schwanbeck, ed., Indica, Sumptibus Pleimesii, bibliopolae (Original Oxford University)
- Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature; The Hellenic Period. University of California Press, Berkeley 2010, Part I, 4. Megasthenes on the “Physics” of the Greeks, Brahmans, and Jews, pp. 136-163
- בצלאל בר כוכבא, מגסתנס על ה'פיזיקה' של היוונים, הברהמינים והיהודים, תרביץ, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, כרך ע, חוברת ב, טבת-אדר תשס"א, עמ' 143–176.
קישורים חיצוניים
- קטעים מאינדיקה, כפי שהורכבו מדיווחים מאוחרים יותר
- הודו העתיקה כפי שתוארה על ידי אריאנוס, מבוסס על תיאורים של מגסתנס
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ ההגייה ביוונית: מגסתנס, במלעיל (ההטעמה נמצאת בהברה הלפני-אחרונה).
- ^ מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: VI. Megasthenes, pp. 45-46
- ^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 15, פרק 1, סעיף 57.
- ^ קלמנס מאלכסנדריה, סטרומטה, ספר 1, פרק 15, 72; מצוטט אצל אוסביוס מקיסריה, הכנה לבשורה, ספר 9, פרק 6.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 10, פרק יא, פסקה א, סעיף 227; נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק כ.
29575029מגסתנס