מבצע השפעה
מבצע השפעה הוא פעולות מתוכננות ומכוונות לדחוף אנשים לבצע פעולה מסויימת או לשנות את האופן בו אנשים רואים את העולם ואת ההחלטות שהם מקבלים, במיוחד בנוגע לבחירות ודעות פוליטיות. פעולות אלו מבוצעות על ידי שחקנים מגוונים, כולל ממשלות, קבוצות פוליטיות, ותאגידים, ולעיתים גם על ידי יחידים בעלי אג'נדה מסוימת.[1]
מבצעי השפעה כוללים מגוון רחב של טקטיקות, בהן הפצת מידע כוזב או מוטעה, הדגשת נושאים אמיתיים אך משניים כדי להעניק להם חשיבות מופרזת, ושימוש במניפולציות רגשיות על קהל היעד. מטרת המבצע היא להשפיע על התפיסות והעמדות של הציבור, לעיתים קרובות בניסיון לקדם אג'נדה פוליטית, חברתית או כלכלית מסוימת.[1]
התקדמות הטכנולוגיה והשימוש הגובר באלגוריתמים מורכבים ובבינה מלאכותית בנוסף להתפתחות המדיה החברתית סיפקו כלים חזקים למבצעי השפעה, מה שמאפשר למפעילים להפיץ את המסרים שלהם במהירות וביעילות על פני קהלים רחבים. במהלך השנים האחרונות, ראינו דוגמאות רבות של מבצעי השפעה מוצלחים. אחד מהמקרים הבולטים הוא ניסיונות ההתערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, שבהן קבוצות שנתמכו על ידי רוסיה ניסו להשפיע על דעת הקהל האמריקאית באמצעות הפצת דיסאינפורמציה והפעלת קבוצות מזויפות ברשתות החברתיות.[1]
מבצעי השפעה יכולים להתקיים גם במישור הכלכלי והחברתי, ולא רק הפוליטי. תאגידים יכולים להשתמש בפרסום ממומן ובשיווק ויראלי כדי לקדם את מוצריהם או להשפיע על דימוי המותג שלהם. כמו כן, קמפיינים חברתיים ועמותות עשויים להשתמש בטקטיקות של מבצעי השפעה כדי לקדם מטרות שונות, כגון מודעות לאיכות הסביבה, זכויות אדם או בריאות הציבור.
מאפיינים
מבצעי השפעה נועדו להשפיע על דעת הקהל והתודעה של קהל היעד באמצעות הפצת מידע מוטעה, דיסאינפורמציה ונרטיבים שליליים, תוך שימוש בפלטפורמות דיגיטליות וכלי סייבר מתקדמים. מאפיינים עיקריים של מבצעי השפעה כוללים:
- שימוש בזהויות מזויפות וחשבונות פיקטיביים: מבצעי השפעה משתמשים בזהויות מזויפות ובחשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות כדי להפיץ נרטיבים שליליים ולהגביר את התפוצה שלהם. לדוגמה, מבצע השפעה של ה-CIA ברשתות החברתיות הסיניות כלל שימוש בזהויות מזויפות כדי להפיץ נרטיבים שליליים על ממשלת סין ולהדליף מידע מזלזל לכלי חדשות בחו"ל.[2]
- הפצת מידע כוזב ומניפולציות תודעתיות: מבצעי השפעה מתמקדים ביצירת והפצת מידע כוזב או מעוות במטרה לשנות את התפיסה הציבורית. המבצע של ה-CIA כלל הפצת טענות על כך שחברי המפלגה הקומוניסטית הסינית מחביאים כסף בחו"ל וטענות על שחיתות ביוזמת החגורה והכביש של סין.[2]
- יצירת לחץ פסיכולוגי ופרנויה: מטרת המבצע היא ליצור לחץ פסיכולוגי ופרנויה בקרב המנהיגות של קהל היעד. במבצע של ה-CIA, המטרה הייתה לעורר פרנויה בקרב המנהיגים הסינים ולגרום להם לבזבז משאבים במרדף אחרי חדירות לרשת האינטרנט של סין.[2]
- שימוש בטכנולוגיות מתקדמות: מבצעי השפעה עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובכלים של בינה מלאכותית ליצירת תוכן משכנע ומשופר כמו דיפ פייק.[2]
- תגובה לאיומים והתגוננות מפניהם: מבצעי השפעה אינם פועלים בריק והם כוללים גם מאמצים לזהות ולהתגונן מפני איומים. לדוגמה, סין הגיבה למבצע ההשפעה של ה-CIA באומרה כי ארצות הברית משתמשת בפלטפורמות תקשורת כנשק להפצת מידע כוזב.[2]
דוגמאות למבצעי השפעה
רוסיה על מדינות מערביות
מבצע השפעה שמפעילה רוסיה מאז מלחמת רוסיה אוקראינה ומפיץ דיסאינפורמציה ופרופגנדה בארצות הברית, גרמניה ואוקראינה באמצעות רשת רחבה של חשבונות מדיה חברתית ואתרים מזויפים. על פי Insikt Group, למבצע מעל 2,000 חשבונות מזויפים, אך ההשפעה שלהם על משתמשים אותנטיים מוגבלת. במסגרת המבצע, נוצרו מעל 800 חשבונות באוקראינה שהפיצו מאמרים מזויפים במטרה לערער את אמון הציבור בכוח הצבאי והפוליטי של אוקראינה ובקשריה עם המערב. בגרמניה ובארצות הברית, הקמפיין התמקד בפרסום תוכן שמציג את גרמניה כמדינה בדעיכה כלכלית וחברתית ואת ארצות הברית כמקום עם בעיות חברתיות וצבאיות, מתוך כוונה לנצל את המחלוקות החברתיות והפוליטיות לפני הבחירות ב-2024.
דונלד טראמפ וקיימברידג' אנליטיקה
מבצע השפעה בולט נוסף התרחש במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016 כאשר חברת קיימברידג' אנליטיקה עבדה עם הקמפיין של דונלד טראמפ. החברה השתמשה במידע שנאסף באופן לא חוקי מפרופילים של מיליוני משתמשי פייסבוק כדי ליצור פרופילים פסיכוגרפיים מדויקים. באמצעות ניתוח זה, פיתחה החברה קמפיינים ממוקדים ומותאמים אישית שהופצו ברשתות החברתיות כדי להשפיע על דעת הקהל ולהניע את הבוחרים להצביע לטובת טראמפ. המבצע עורר ביקורת רחבה והעלה שאלות לגבי הפרטיות והשימוש במידע אישי לצורכי השפעה על ההצבעה הפוליטית. הפרשה הובילה לחקירות והעמדות לדין של גורמים שונים במעורבים.[3]
חברת סטואיק הישראלית
OpenAI זיהתה ושיבשה חמישה מבצעי השפעה שניסו להשתמש במודלי הבינה המלאכותית שלה להשפיע על הליכים פוליטיים במדינות שונות, כולל פעילות של חברת סטואיק הישראלית. פעילות זו כוונה נגד קהלים בקנדה, ארצות הברית, ישראל, הודו וגאנה. הדוח של OpenAI מציין כי הקמפיינים לא הצליחו להגדיל את הפעילות בקרב קהל היעד בצורה משמעותית כתוצאה מהשימוש בשירותים שלהם. בנוסף, זוהתה גם פעילות מרוסיה וסין שניסתה להשפיע על דעות הציבור במספר מדינות, כולל הפצת תמיכה בסין וביקורת על מבקריה.
החקירה של OpenAI העלתה כי למרות שהשחקנים מאחורי הקמפיינים ניסו לייצר תוכן באמצעות המודלים של החברה, הקמפיינים לא הצליחו להגדיל את ההשפעה שלהם בקרב קהלים אותנטיים. מאז השקת ChatGPT ודומיו, עלו חששות לגבי השימוש בהם לצורכי השפעה פוליטית ומתקפות סייבר.[4]
משרד התפוצות הישראלי
משרד התפוצות הפעיל מבצע השפעה חשאי במטרה להשפיע על עמדותיהם של מחוקקים אמריקנים לתמיכה במלחמה בעזה. המבצע, שמומן בכ-2 מיליון דולר, כלל שימוש במאות חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות כדי לפרסם תגובות אוהדות לישראל. הדיווח של הניו יורק טיימס ציין כי מבצע ההשפעה כוון במיוחד למחוקקים אפרו-אמריקאים מהמפלגה הדמוקרטית, כולל האקים ג'פריס, רפאל וורנוק וריצ'י טורס. מטא ו-OpenAI זיהו וסיכלו את המבצע, שזכה להשפעה מוגבלת בלבד, עם כ-40 אלף עוקבים בחשבונות הפיקטיביים שהופעלו. [5]
ארצות הברית על סין
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אישר לסוכנות הביון המרכזית (CIA) להשיק קמפיין חשאי ברשתות החברתיות הסיניות במטרה להפוך את דעת הקהל בסין נגד ממשלתה. הקמפיין, שהחל בשנת 2019 הופעל על ידי צוות קטן של פעילים שהשתמשו בזהויות אינטרנט מזויפות כדי להפיץ נרטיבים שליליים על ממשלתו של שי ג'ינפינג. הפעילים קידמו טענות לפיהן חברי המפלגה הקומוניסטית השלטת מחביאים כסף שהושג בחו"ל וציינו כי יוזמת החגורה והדרך מושחתת ובזבזנית. מטרת המאמצים הייתה לעורר פרנויה בקרב המנהיגים הבכירים ולגרום לממשלה לבזבז משאבים במרדף אחרי חדירות לרשת האינטרנט של סין.[6]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 What are influence operations and why are we investigating them?, TBIJ (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 דגנית פייקובסקי ואביתר מתניה, מבצעי השפעה בסייבר — מאפיינים ותובנות
- ^ Confessore, Nicholas (2018-04-04). "Cambridge Analytica and Facebook: The Scandal and the Fallout So Far". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-07.
- ^ עומר כביר, OpenAI: זיהינו ושיבשנו מבצע השפעה של חברת סטואיק הישראלית, באתר www.msn.com
- ^ דיווח: ישראל הפעילה מבצע חשאי נגד מחוקקים בארה"ב, באתר mako, 2024-06-05
- ^ N12 - דיווח: טראמפ ביקש מה-CIA להשפיע על דעת הקהל בסין..., באתר N12, 2024-03-14
39060401מבצע השפעה