מבצע ביצות פריפיאט
"ביצות פריפיאט" (Pripiatsümpfe), גם "צעדת פריפיאט" היה שם הקוד של פעולת ענישה שערכו הכוחות הגרמניים במלחמת העולם השנייה ביולי ובאוגוסט 1941. הפעולה כוונה לרצח ההמוני של האוכלוסייה היהודית המקומית משטחי תשע המחוזות של ביילורוסיה ושלוש מחוזות באוקראינה באזור ביצות פריפיאט ונהר פריפיאט.
המבצע נחשב למבצע ההשמדה ההמוני הראשון המתוכנן על ידי גרמניה הנאצית. במהלך המבצע נהרגו לפחות 13,788 בני אדם בשלב הראשון ו-3,500 גברים יהודים נהרגו בשלב שני.[1] הכפרים דווארץ, חוצ'אן, אזיאראני, סטאראז'ובצי וקרמנה, נהרסו כליל בשריפה וטורוב נהרסה חלקית. אמצעי ההוצאה להורג העיקרי היה ירי המוני, לאחר שהאוכלוסייה המקומית רוכזה. נוסדו גם שיטות אחרות, כולל דחיפת אנשים לביצות ולטביעתם, אם כי זה היה במידה רבה לא יעיל בשל רדידות המים.
היסטוריה
המבצע הגיע בהוראה מהרייכספיהרר אס אס היינריך הימלר שהסמיך את חטיבת הפרשים של האס אס, כמו גם את הוורמאכט ודיוויזיות חיל הרגלים שלו 162 ו-252, בפיקודו הכללי של מפקד האס אס והמשטרה אריך פון דם באך-צלבסקי.[2] החל מ-28 ביולי 1941 ועד אוגוסט[3] המבצע נערך בשני שלבים, כאשר השלב השני החל ב-14 באוגוסט.
תעודות גרמניות שנלכדו על המבצע הגיעו למוסקבה בינואר 1942 ופורסמו במכתב הממונה על יחסי חוץ של ברית המועצות (שר), שהונפק ב-27 באפריל. המכתב הופנה לכל המדינות עמן קיימה ברית המועצות יחסים דיפלומטיים. ההערכה היא כי הפרסום וההלם הבינלאומיים שנגרמו מנתונים אלה הניעו את הנאצים להסתיר או להרוס חומרים אחרים הנוגעים למבצע זה.
תחילת האירועים
ב-19 ביולי 1941, דיוויזיות הפרשים של האס אס 1 ו-2 הוכפפו למפקד האס אס והמשטרה אריך פון דם באך-צלבסקי לפעולה שנועדה להתקיים בשני שלבים. תאריך ההתחלה של המבצע נחשב ל-28 ביולי 1941. [4] באותו יום הועברו שני גדודי פרשים של האס אס לברנוביץ' לצורך "סירוק שיטתי של ביצות פריפיאט".[1]
זמן קצר לאחר מכן הורה הימלר על הקמת חטיבת פרשים של האס אס בפיקודו של הרמן פגליין.[1] כמו כן, הימלר הורה לפון באך להציג בפניו את התוכנית הצבאית של פעולת ההשמדה. "הצו המיוחד" של הימלר מיום 28 ביולי 1941 הורה על פון דם באך להשמיד בחריפות את אוכלוסיית אזור ביצות פריפיאט - לירות בגברים, לגרש נשים וילדים, להחרים את בעלי החיים והאוכל, לשרוף הרגלים. לעומת זאת, היה חשוב "לחוס" על האוכלוסייה "שמפגינה יחס נעים לגרמנים" ואף לחמשה באופן חלקי. פקודותיו של הימלר למבצע הועברו לפגליין דרך סגן בריגדפיהרר קורק קנובלאוך, שנפגש עימו ועם באך-זלבסקי ב-28 ביולי במגוריהם החדשים בליאכוביצ'י בביילורוסיה. פגליין פירש את הוראות אלה באופן הבא: חיילי האויב במדים היו אמורים להילקח בשבי, ואלה שנמצאו מחוץ למדים היו אמורים לירות בהם. גברים יהודים, למעט כמה עובדים מיומנים כמו רופאים ועובדי עור, יחוסלו בירי.[5] פגליין חילק את השטח שיש לכסות לשני חלקים המחולקים על ידי נהר פריפיאט, כאשר הגדוד הראשון לוקח את המחצית הצפונית והגדוד השני בדרום.[6] הגדודים עברו את דרכם ממזרח למערב דרך השטח שהוקצה להם והגישו מדי יום דיווחים על מספר ההרוגים והכלואים.[6]
הימלר הודיע לפגליין במברק ב-1 באוגוסט שהמספרים שנהרגו עד כה היו נמוכים מדי. כעבור כמה ימים הוציא הימלר צו משטרתי מספר 42, שקרא להרוג את כל הגברים היהודים מעל גיל 14. הנשים והילדים יובלו לביצות ויוטבעו. כך היו היחידות של פגליין מהראשונות בשואה שחיסלו קהילות יהודיות שלמות.[7] מכיוון שהמים בביצות היו רדודים מדי ובאזורים מסוימים לא היו ביצות, הוכח שזה לא מעשי להטביע את הנשים והילדים, כך שבסופו של דבר הם נורו גם הם.[8]
השלב הראשון
כוחות של גדוד פרשים של האס אס הראשון עברו מברנוביץ' לכיוון לחוביצ'ה - איוואצביצ'י - ברזה קרטוסקה - פרוז'ני ו"סרקו" את השטח מדרום, דרום-מזרח ודרום-מערב והגיעו לנהר פריפיאט. כוחות של גדוד הפרשים השני עברו מלוצק לקאמן-קשירסקי, - דרוהיצ'ין, איבאנבה, סארני, לוניניץ ופינסק, וסרקו את השטח מדרום ומצפון לנהר פריפיאט, עד למפגש עם גדוד הפרשים הראשון.
בתיאום עם האס אס, ביצע איינזצגרופן B את ההשמדה ההמונית של האוכלוסייה היהודית בפינסק. מלבד זאת, כמה אלמנטים מדיוויזיות הפרשים של אס אס הקימו את הכוח המוביל שנועד לחסום כוחות סובייטים שפרצו מהכיתור בסביבת כביש סלוצק - באברויסק ב-27 ביולי.
השלב השני
כוחות חטיבת פרשים של אס אס עברו מקו הרכבת הראשוני של ברנוביץ'-לוניניץ מזרחה וניהלו את עבודת "הטיהור" של הגדה הימנית והשמאלית של נהר פריפיאט.
במהלך שלב זה נלחם הגדוד השני בגדוד אחד או שניים של הכוחות הסדירים והלא-סדירים הסובייטיים ב-21 באוגוסט 1941 ליד טורוב. על פי הדיווח מיום 29 באוגוסט, אבדות החטיבה היו 23 הרוגים ופצועים, ואבדן הכוחות הסובייטים היה בין 600 ל-700 הרוגים ו-10 שבויים.
השלב השני של המבצע הסתיים ב-29 באוגוסט או ב-31 באוגוסט. בדו"ח הסופי של פגליין על המבצע, מיום 18 בספטמבר, נכתב כי הם הרגו 14,178 יהודים, 1,001 פרטיזנים, ו-699 חיילים מהצבא האדום עם הפסדים של 17 הרוגים, 36 פצועים ו-3 נעדרים.[9][10] ההיסטוריון הנינג פייפר מעריך שמספר היהודים שנהרגו בפועל היה קרוב יותר ל-23,700.[11]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Miller, Michael (2006). Leaders of the SS and German Police, Vol. 1. San Jose, CA: R. James Bender. ISBN 978-9-3297-0037-2. Miller, Michael (2006). Leaders of the SS and German Police, Vol. 1. San Jose, CA: R. James Bender. ISBN 978-9-3297-0037-2. Miller, Michael (2006). Leaders of the SS and German Police, Vol. 1. San Jose, CA: R. James Bender. ISBN 978-9-3297-0037-2.
- Pieper, Henning (2015). Fegelein's Horsemen and Genocidal Warfare: The SS Cavalry Brigade in the Soviet Union. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-137-45631-1. Pieper, Henning (2015). Fegelein's Horsemen and Genocidal Warfare: The SS Cavalry Brigade in the Soviet Union. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-137-45631-1. Pieper, Henning (2015). Fegelein's Horsemen and Genocidal Warfare: The SS Cavalry Brigade in the Soviet Union. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-137-45631-1.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Miller 2006, p. 309.
- ^ (Lazyebnikaw and Pase)
- ^ Pieper 2015, pp. 79, 119.
- ^ Pieper 2015, p. 79.
- ^ Pieper 2015, pp. 80–81.
- ^ 6.0 6.1 Pieper 2015, p. 81.
- ^ Pieper 2015, pp. 86, 88–89.
- ^ Pieper 2015, pp. 89–90.
- ^ Pieper 2015, pp. 119–120.
- ^ Miller 2006, p. 310.
- ^ Pieper 2015, p. 120.
28676239מבצע ביצות פריפיאט