מבצעי הציפורים
 | |
| לוחמי סיירת מטכ"ל ומאחוריהם מסוק סיקורסקי S-58 | |
| סוג | פשיטה |
|---|---|
| מקום |
 מצרים |
| תאריך | 10 באוגוסט 1963 – 21 בפברואר 1967 |
| תוקף | |
| תוצאות |
|
מבצעי הציפורים הם סדרה של פשיטות משולבות שביצעו חיל האוויר הישראלי וסיירת מטכ"ל בעומק מצרים לאיסוף מודיעין.
רקע
ערך מורחב – כוננות רותם
ב-18 בפברואר 1960 הפתיעה מצרים את ישראל כאשר העבירה לסיני דיוויזיית שריון ושלוש חטיבות חי"ר. רק כעבור ארבעה ימים למדה ישראל על הפעולה המצרית משירותי מודיעין זרים. באותה עת כבר הגיע הכוח הקדמי של אוגדת השריון המצרית לאזור ג'בל ליבני. בתגובה, העלתה ישראל כוננות ותגברה כוחותיה בגבול מצרים.
האירוע עורר בישראל ויכוחים וביקורת חריפה ביחס ליעילותה ולתפקודה של ההתרעה המודיעינית. היה ברור כי היה על המודיעין לדעת על המהלך המצרי זמן רב בטרם נרשמה תזוזת כוחות בצד המצרי. הנושא הסתיים ברפורמה משמעותית בנוהלי ההתרעה שהיו נהוגים במודיעין (בין היתר, החלו להפעיל את סיירת מטכ"ל לצורך זה).
ראש אמ"ן מאיר עמית הצליח לשכנע את ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול בחשיבות המבצעים ולהקצות לפרויקט תקציב יוצא דופן אז של שני מיליון דולרים. היחידה הטכנולוגית של אמ"ן נזקקה לסכום זה על מנת לפתח את המערכות בהן נעשה שימוש במבצעים חלוץ, שרקרק ודומיהם.
הפשיטות
- ערכים מורחבים – מבצע חלוץ, מבצע שרקרק, מבצע שלדג, מבצע כחל, מבצע נקר
בלילה שבין ה-10 ל-11 באוגוסט 1963 הוטס מסוק סיקורסקי S-58 של טייסת 124 שנשא ציוד מיוחד למצרים, המסוק טס בגובה נמוך (20 מטר מהקרקע) כדי לחמוק ממערכות המכ"ם המצריות. כשהגיע ליעד הנחית כוח של סיירת מטכ"ל בפיקודו של אהוד ברק, לאחר שהכוח השלים את משימתו הוחזר לחפ"ק שהוקם סמוך לגבול אותו חצה ב-02:53 בלילה. המבצע הוכיח את ההתכנות להנחית כוח וציוד מבצעי הרחק בעומק שטח האויב ולהחזירו בשלום, בפועל מעבר לטיסה והנחתה בשטח – לא בוצעה ככל הנראה על ידי אנשי סיירת מטכ"ל פעילות מבצעית של ממש. המבצע זכה לשם מבצע חלוץ בשל שהיה החלוץ בסדרה של מבצעים דומים שבאו בעקבותיו.
בלילה שבין ה-4 ל-5 במרץ 1964 נערך מבצע דומה בו הוטס מסוק סיקורסקי S-58 של טייסת 124 שנשא ציוד מיוחד למצרים, המסוק חצה את הגבול ב-16:52 אחר"צ וכשהגיע סמוך ליעד הנחית כוח של 5 לוחמי סיירת מטכ"ל שהורידו את הציוד המיוחד, המשקל הרב של הציוד הקשה על התקדמות הכוח ולכן ננשא על עגלה בעלת שני גלגלים, המבצע ארך לפחות 7 שעות בהן עבדו הלוחמים, בגלל היקף העבודה אהוד ברק שפיקד גם על מבצע זה הורה על הסרת האבטחה של הלוחמים וצירף את שני הלוחמים שאבטחו על הכוח לעבודה, לאחר שהכוח השלים את משימתו נלקח בחזרה לישראל וחצה את הגבול ב-05:35 בבוקר. במהלך המבצע התעכב כוח הסיירת מסיבה לא ידועה וכתוצאה מכך התעכב גם הפינוי, באותו הלילה ערפל כבד שירד צמצם את שדה הראייה ופגע ביכולות ההתמצאות של צוות המסוק מה שכמעט גרם להתרסקות שלו. מטרת המבצע הייתה למנוע תקלות מהסוג שאירעו בפרשת רותם, המבצע נקרא מצבע שרקרק.[1]
בלילה שבין ה-1 ל-2 בדצמבר 1965 נערך מבצע בסדר גודל נרחב ממבצעים קודמים בו הוטסו שלושה מסוקי סיקורסקי S-58 של טייסת 124 למצרים, כשהגיעו ליעד הנחיתו כוח שכלל מעל ל-10 לוחמי סיירת מטכ"ל ולפנות בוקר פונו הלוחמים בחזרה לחפ"ק שהוקם סמוך לניצנה בו ישב המטכ"ל ועכב אחרי המבצע, עד עתה לא ידוע הרבה על המבצע אך ידוע כי היה המבצע הגדול ביותר בסדרת המבצעים הן בכמות המסוקים והן בכמות החיילים, בנוסף לכך מבצע זה היה המבצע הראשון של צה"ל בו מבנה של שלישיית מסוקים טס למשימה מבצעית. המבצע נקרא מבצע כחל.[2]
בלילה שבין ה-20 ל-21 בפברואר 1967, חצי שנה לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, נערך המבצע האחרון בסדרת המבצעים בו הוטס מסוק סופר פרלון של טייסת 114 למצרים שם הנחית כוח של סיירת מטכ"ל שביצעה משימה מודיעינית. המבצע נקרא מבצע ירגזי.[3] בנוסף לארבעת מבצעים אלו אירעו שני מבצעים נוספים - מבצע שלדג ומבצע נקר, שני מבצעים אלו היו בעל אופי דומה ובסדר גודל קטן.[4][5]
שמות המבצעים
מלבד מבצע חלוץ, כל מבצעי סדרת הפשיטות קרויים אחר משפחות עופות שונות - שרקרקיים, כחליים, שלדגיים, נקרים וירגזיים.[6]
עיטורים וצל"שים
לאחר כל מבצע הוענקו למשתתפיו עיטורי המופת או את צל"ש הרמטכ"ל שחלקם הומרו לעיטורי מופת על ידי הוועדה הצה"לית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק", באתר www.gvura.org
- ^ מבצע "כחל", באתר www.gvura.org
- ^ עפר דרורי, מבצע ירגזי – עדכון מאי 2021
- ^ מבצע שלדג, באתר www.gvura.org
- ^ מבצע נקר, באתר www.gvura.org
- ^ "הציפורים" – מבצעי סיירת מטכ"ל וחיל האוויר בשנות השישים, באתר www.gvura.org
39843499מבצעי הציפורים