מבחן ממוחשב
מבחן ממוחשב הוא מבחן, שבו הנבחן עונה לשאלות שמציג לו מחשב, בעזרת הזנת נתונים במחשב.
מבחן ממוחשב יכול להגיע למחשב הנבחן, למשל, באמצעות רשת האינטרנט (מבחן מתוקשב), רשת פנימית או באמצעות התקן אחסון מקומי, כגון תקליטור או החסן נייד (Disk-on-key). מבחן ממוחשב יכול להתבצע במקום ובזמן הנוחים לנבחן, או תחת השגחה – בכיתת מחשבים ובזמן שנקבע על ידי מפעילי המבחן.
מאפייני המבחן הממוחשב
המבחן מועבר באמצעות מחשב כך שהנבחן קורא את השאלות מצג המחשב שלפניו ומסמן או מקליד את תשובותיו באמצעות המקלדת או העכבר. השאלות במבחן הממוחשב יכולות להיות פתוחות או סגורות ולהכיל, פרט לאובייקטים הקיימים גם במבחן מודפס – כמו טבלאות, תרשימים, תמונות ומפות – גם אובייקטים, פעילויות ואופני תשאול ייחודיים למחשב, כמו:
- טקסטים הניתנים לעריכה (למשל, דרישה לחלוקה מחודשת לפסקאות, או שינוי סימונים/הדגשות)
- טבלאות הניתנות לעריכה (למשל, דרישה להוספת שורות/עמודות או שינוי סדר שלהן)
- גרירת עצמים (כמו, טקסט או תמונה)
- גיליון אלקטרוני (למשל, דרישה לשינוי משתנים, עיבוד נתונים או יצירת תרשימים)
- אנימציות (דרישה להפעלה ולניתוח שלהן)
- סימולציות (דרישה לביצוע שלהן ולניתוח תוצאותיהן)
- סרטונים (צפייה וניתוח שלהם)
- מפות רב-שכבתיות (למשל, דרישה להעלאת שכבות ולמענה על שאלות המתייחסות אליהן, או סימון על גבי המפה)
- הדמיה של אתרי אינטרנט (למשל, צפייה באתר משוחזר ומענה על שאלות בהסתמך על המידע שבו)
- מידענות (למשל, דרישה לחיפוש במאגר מידע – סגור או פתוח)
המבחן הממוחשב יכול לכלול גם אמצעי הנגשה שמאפשרים לנבחנים עם צרכים מיוחדים לתת ביטוי לידע וליכולות שלהם באופן מיטבי, כגון אפשרות להאזין לטקסטים מוקלטים, אפשרות להגדיל טקסטים, אפשרות להשיב לשאלות בהקלטה נוסף על האפשרות המובנית להקליד את התשובות.
לסיכום, השימוש בכלים הטכנולוגיים ובאמצעי הייצוג השונים במבחן הממוחשב, מאפשר הערכה של ידע, הבנה, ויכולות קוגניטיביות ברמות שונות, בעיקר בגלל השימוש בכלים שאינם זמינים בבחינות נייר ועט.
יתרונות
למבחן המתוקשב מספר יתרונות על פני המבחן המסורתי:
- יעילות בניהול: צמצום עלויות באלמנטים שונים בטווח הארוך, נפח אחסון גדול, בדיקת המבחן מהירה, מבוקרת ואובייקטיבית יותר, ההמתנה לציון מתקצרת ובכך מאפשרת קבלת החלטות מהירה יותר, זיהוי טעויות באופן יעיל יותר.
- אבטחה: שיפור באבטחה (נובע מההעברה והקידוד האלקטרוניים).
- אמינות: מתן ציון ללא משוא פנים.
- תוכן: עקביות ואמינות, שיפור ביכולת התרגום וההתאמה לנבחנים המאפשרת זמינות אוניברסלית של תוכן, מאפשר גמישות וחדשנות בסוגי שאלות.
במקביל ליתרונות יש לשים לב למספר אספקטים: איכות התוכנה, אבטחת העברת המבחן והמבחן הפתור, רשת אינטרנט אמינה, נפח, תמיכה, תחזוקה, עלויות פיתוח תוכנה ורישוי.
סוגי מבחנים ממוחשבים
מבחן בעל סדר שאלות קבוע
הנבחנים עונים על המבחן במחשב, ושולחים אותו בסיומו לבדיקה. המחשב מתוכנת לבדוק את שאלות ה"רב-ברירה" של הנבחנים ולציינן אותן, והשאלות ה"פתוחות" נבדקות על ידי הבוחנים באמצעות מחוון מפורט שניתן להם. הבוחנים מזינים את הציונים שניתנו לשאלות ה"פתוחות" ומתקבל ציון סופי במערכת.
מבחן אדפטיבי
במבחן אדפטיבי ממוחשב (אינטראקטיבי) המחשב "בוחר" ומתאים את השאלה הבאה על פי התשובות לשאלות שכבר נענו. במבחן כזה נחסכים מהנבחן הזמן ואי הנעימות שבניסיונות השבה על שאלות שאינן מתאימות לו. נבחן שהוכיח חוסר בקיאות או בקיאות רבה בתחום מסוים, לא ייאלץ לענות על שאלות רבות בתחום זה.
מבחן ממוחשב אינטראקטיבי באינטרנט יכול לשמש גם כתחליף לסקרים טלפוניים או סקרים בדואר-נייר. יתרונו הגדול על הסקרים הטלפוניים והסקרים בדואר-נייר הוא שהמחשב מזין ומעבד את התוצאות לבד וחוסך את הצורך להקליד או לסרוק את תשובות הסקר אל תוך המחשב. ההקלדה והסריקה של התשובות גוזלת זמן רב ומלווה בשגיאות הקלדה.
מבחנים ממוחשבים בישראל
מעבר למבחנים ללימוד עצמי ולתרגול בדיסקים ובאינטרנט, ישנם בישראל כמה מבחנים ממוחשבים המשמשים מגוון של גופים בארץ:
- החל מ-1999 ישנן בחינות בגרות ממוחשבות.
- בחינת התאוריה של לימודי נהיגה.
- מבדק פסיכוטכני של צה״ל.
- מבחן אמיר"ם - למיון לקורסי באנגלית באקדמיה
- מבחן יעלנט - למיון ידע בעברית באקדמיה
ספקי מבחנים ממוחשבים
אחד הגופים פורצי הדרך בתחום המבחנים הממוחשבים בישראל הוא "המרכז לטכנולוגיה חינוכית" בשנים 2000–2005 נכתבו בעיקר מבחנים במקצועות הטכנולוגיים: ביוטכנולוגיה, הנדסת בנייה ואדריכלות, עיצוב ושרטוט אדריכלי ופיזיקה. משנת 2005 פותחו גם בחינת בגרות (ישראל)מבחני בגרות בגאוגרפיה ובביולוגיה, ומבחנים לבית-הספר היסודי במקצועות: מתמטיקה, מדעים וחינוך לשוני. בשנת 2011 פותחו מבחנים בתחומי ידע נוספים כמו תנ"ך, אנגלית וערבית. בשנת הלימודים תשע"ג (2014), התקיימו בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות: ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה, ימאות, צרפתית, תורה שבעל-פה, תנ"ך, כימיה, פיזיקה ותקשורת וחברה. נוסף על כל אלה, בשנת הלימודים תשע"ד (2014) משרד החינוך הנחה את בתי-הספר להגיש לבחינות הבגרות המתוקשבות באנגלית את כל התלמידים לקויי הלמידה הזכאים לבחינה בעל-פה. בשנה זו גם פותחו ארבע בחינות הסמכה של הנדסאים וטכנאים בכיתות י"ג וי"ד במקצועות: מערכות טלוויזיה וקולנוע, הנדסת בניין וארכיטקטורה, הנדסת תוכנה ומינהל רפואי.
החל משנת הלימודים תשע"ז, מתקיימת בחינה מתוקשבת גם ב'אנגלית שפה דבורה' (במקום עם מורה בוחן)[1]. בבחינה, אלפי, דמות וירטואלית, "משוחחת" באנגלית עם הנבחנים. בבחינה שלושה חלקים: בחלק הראשון התלמידים עונים על שאלות על עצמם ועל תוכניותיהם לעתיד, בחלק השני הם עונים על שאלות המתייחסות לסרטון שהוצג להם, ובחלק השלישי הם מספרים פרויקט שערכו. התלמידים מקליטים את תשובותיהם ויכולים לערוך אותן לפני ההגשה.
בשנת הלימודים תשע"ח (2018), התקיימו בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות: אזרחות, אנגלית (כולל אנגלית שפה דבורה), ביולוגיה, ביוטכנולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה, כימיה, מוזיקה, ספרות, עברית לדוברי ערבית, תנ"ך, תקשורת וחברה ותיירות. כמו כן התקיימו בחינות מתוקשבות לטכנאים והנדסאים במקצועות: חומרי בנייה, מערכות טלוויזיה וקולנוע, מינהל במערכות בריאות ועיצוב מדיה. בסך הכל, יותר מ־42,000 תלמידים מ־712 בתי ספר נבחנו בתשע"ח בבחינות מתוקשבות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בלוג בחינות הבגרות המתוקשבות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
הערות שוליים
- ^ נועם (דבול) דביר, חשיפה: בחינת הבגרות באנגלית עושה אפגרייד, באתר ישראל היום, 10/05/2018
