גיליון אלקטרוני
גיליון אלקטרוני (באנגלית: spreadsheet) הוא שיטה לפריסה וארגון נתונים-מספריים בעיקר שיעודה ביצוע חישובים מרובים והצלבות בין ערכים המשתרעים על פני תאים אנכיים ורוחביים. אפיון זה הפך לפופולרי בתוכנות משרדיות והוא נכלל כאפליקציה, בחבילות האופיס השונות.
אפיון תוכנה
צורתה החיצונית של התוכנה היא כדף חשבון טבלאי המורכב מיחידה אלמנטרית הנקראת "תא". התאים מסודרים בעמודות ושורות. רוב הגיליונות יוצרים מטריצה דו־ממדית, אך יש גם גיליונות אלקטרוניים המאחסנים את אינפורמציית התאים במבנה תלת־ממדי או רב־ממדי. לעיתים מייצגת האינפורמציה בתאים קשרים אל פעילויות ותוכנות אחרות.
הגיליון מכיל אלפי תאים, ושמו של כל אחד מהתאים נגזר מן השורה והעמודה שבהן הוא נמצא (אות ומספר). הגיליון מאפשר פעילות עם ערכים מספריים רבים לצורך חישוב, תכנון, ניסוי והצגה של עיבודי נתונים. יתרונו העיקרי של גיליון אלקטרוני הוא בביצוע של מספר רב של חישובים מקביליים על נתונים רבים. ניתן להציב בו מספרים ולבצע פעילויות בצורה חוזרת, תוך כדי ניסוי וטעייה. כמו כן יש לגיליון יכולת להציג את הנתונים ואת החישובים בצורות גרפיות מגוונות.
הגיליון האלקטרוני, המאופיין בידידותיות בשימוש, בגמישות רבה ובפתיחותו, יכול להשתלב בענפים רבים, כמו כלכלה, חשבונאות, סטטיסטיקה וניהול. הוא יכול גם להשתלב בתחום החינוך. שלושת המאפיינים העיקריים שהביאו לקליטתו במערכת החינוך הם: דינמיות, שיטתיות וצורות הצגה מגוונות.
היסטוריה
הגיליון האלקטרוני הראשון היה VisiCalc, שפותח ויצא לאור ב־1979 על ידי דן בריקלין ובוב פרנקסטון (ועדיין זמין) עבור המחשב הביתי Apple II. תוכנה זו הראתה לראשונה כי למחשבים הביתיים יש משמעות עסקית מעבר למשחקים. יש סברה כי אפליקציה זו היא אשר שכנעה את אנשי IBM כי למחשב הביתי יכול להיות שימוש עסקי, ושימש כזרז לכניסתה לשוק זה וליצירת המותג "מחשב אישי"[1]. המפתחים של VisiCalc לא רשמו כל פטנט על הרעיון, וכך נולדו לו מתחרים רבים ומתקדמים יותר. כאשר יצא לשוק מחשב IBM PC יצא יחד איתו לוטוס 1-2-3, שהיה התוכנה המצליחה ביותר עליו (ידועה גם אמירה שהוא מכר יותר מחשבי PC מאשר כל מאמצי השיווק של IBM). הגיליון האלקטרוני הראשון של חברת מיקרוסופט היה ה־MultiPlan, שיצא בגרסאות למחשבי IBM ותואמיו ולמחשבי אפל. ב 1985 יצאה מיקרוסופט עם הגרסה הראשונה לגיליון האלקטרוני Excel.
במקביל לגיליונות אלו, יצאו לשוק גיליונות אלקטרוניים רבים נוספים, חלקם בחינם, או ברישיון "שותפה" (Shareware).
גיליון אלקטרוני נפוץ נוסף היה Quattro Pro של חברת בורלנד, שהוצג ב-1988. בישראל, חברת סיבית פיתחה גיליון עבודה אלקטרוני כחלק מחבילת קלבו PC. בסופו של דבר, חבילת האופיס של מיקרוסופט כבשה את השוק, וב-2011, הגיליון האלקטרוני הנפוץ ביותר הוא Excel, שמגיע כחלק מחבילה זו. בעולם הקוד הפתוח, נפוץ הגיליון האלקטרוני Calc, של חבילת ליברה אופיס. קיימים גם עשרות גיליונות אלקטרוניים אחרים, חלקם מיועדים למחשבי כף יד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גיליון אלקטרוני |
- גיליון אלקטרוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Tim Bajarin, The Application That Birthed The IBM PC, Forbes (באנגלית)
גיליון אלקטרוני37632506Q183197