מבחן חוץ
מבחני חוץ הם מבחנים הנערכים ברוב סמינרי בית יעקב כתחליף לבחינות הבגרות של משרד החינוך הישראלי. מדי שנה נבחנות בבחינות אלה כ-4,500 בנות מכיתות י"א וי"ב, והציון משפיע על אפשרות הקבלה למסלולי כיתות י"ג-י"ד בסמינרים החרדים.
במשך שנים רבות לא הוכרו המבחנים כתחליף לבחינות הבגרות, ועל כן היו ציוניהם חסרי משמעות עבור מוסדות אקדמיים, אך ב־2012 החליט משרד החינוך להכיר במבחנים אלו כתחליף לבחינות בגרות ברמת 3 יחידות לימוד במספר מקצועות. עם זאת, עדיין נדרשת השלמה על מנת לעמוד בזכאות לתעודת בגרות.
רקע
רשת "בית יעקב" מתנהלת בישראל בחסות החינוך העצמאי, ומקבלת אוטונומיה באשר לתכנים הנלמדים במסגרתה. במהלך שנות ה-60 התקבלה החלטה על ידי ראשי הרשת (בהמלצת רבנים בציבור החרדי) כי התלמידות לא ייבחנו בבחינות הבגרות, בין השאר על מנת למנוע מהתלמידות להמשיך את לימודיהן במוסדות אקדמיים, וכן על מנת להפחית חשש להתערבות חיצונית בתכנים הנלמדים[1]. למרות המדיניות העקרונית, במקצת תיכוני בית יעקב (כמו בחיפה ונתניה, למשל) ניגשו התלמידות לבחינות הבגרות באופן מלא, ובחלקם ניגשות התלמידות למבחני הבגרות באופן חלקי.
עם תחילת העשור השני של המאה ה-21, מתרחבת המגמה של שילוב מבחני הבגרות בסמינרי בית יעקב, לצד מבחני חוץ במקצועות אחרים.
בסמינרים רבים נערך מבחן בגרות בודד על יחידת חומר אחת כדי לחסום את האפשרות של התלמידות לפתוח תיק בגרויות אקסטרני.
המבחן
מבחני החוץ נערכים על ידי מכון הנרייטה סאלד בפיקוח משרד החינוך ובליווי נציג מהנהלת מוסדות בית יעקב במקצועות: היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית (לפעמים נקראת תו"י - תולדות ישראל), מתמטיקה, אנגלית, דקדוק תחביר והבעה (כתיבת מאמרים והבנת הנקרא). בנוסף, רוב המוסדות מבצעים מבחן חוץ פנימי בפיוט, שאינו קשור למכון סאלד ונדרשת הגשת עבודה בספרות. אחוזי המעבר של הבחינות עומדים על כ־90%.
רמת הקושי של המבחנים במקצועות האנגלית והמתמטיקה אינה אחידה בכל הסמינרים ומשתנה בין הפריפריה לערים הגדולות.
בחשבון: בחלק גדול מהסמינרים ישנה בחינה ברמה של חמש יחידות.
באנגלית: בחלק מסמינרים (בעיקר בירושלים) ישנה בחינה ברמה של חמש יחידות.
בשאר המקצועות הרמה משתווה לבחינות הבגרות ואף עולה עליהן[דרוש מקור][2].
ציון עובר במבחנים הוא 56, וציון זה הוא גם סף הקבלה למסלולי י"ג י"ד שמקנים תעודת הוראה, תעודת מה"ט או תעודות ממשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
ההכרה במבחנים כשווי ערך לבגרות
בפברואר 2011 הועלתה על ידי אורי וייס הצעה בעיתון "הארץ" המבקשת להכיר בתעודת הבגרות של בוגרות בית יעקב.[3] באוגוסט 2011 הוגשה הצעת חוק בידי ח״כ ניסים זאב להכיר בה. במרץ 2012 הודיע שר החינוך גדעון סער כי מבחני החוץ יוכרו כ-11 יחידות בגרות (מתוך 21 יחידות הנדרשות עבור תעודת בגרות), על פי החלוקה הבאה: ממוצע ציוני המקצועות של היסטוריה כללית ותולדות ישראל יוכרו כבגרות בהיסטוריה כללית ברמת 2 יחידות, מבחן האנגלית יוכר כבגרות ברמת 3 יחידות, ציוני העברית יוכרו כ-2 נקודות בעברית. המבחן במתמטיקה יוכר רק כשני שאלוני בסיס (בשל היקף החומר נלמד, שהוא מועט מדי במבחן זה) ותידרש בחינת השלמה מרמת 2 יחידות ל-3 יחידות. החלטה זו חלה רטרואקטיבית על כל מי שנבחן במבחנים אלו החל מ-2002 (תשס"ב).
הכרה זו מקלה במידה רבה על השלמת תעודת הבגרות לבוגרות "בית יעקב", מה שמקל על פתיחת אופקי תעסוקה חדשים בפניהן, אך מאידך מטריד גורמים חרדיים שונים, זאת משום שלימודים אקדמיים עדיין מתקבלים בזרם המרכזי של הציבור החרדי בחשש.[4]
הערות שוליים
- ^ ההכרה ב'מבחני סאלד' • אז של מי באמת ההישג הגדול?, באתר בחדרי חרדים
- ^ המבחן בדקדוק כולל ניקוד של בניינים ושמות עצם
- ^ אורי וייס, כך מדירים חרדים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2011.
יצחק נחשוני, החרדים מתקוטטים? שרנסקי 'מגייר' אלפים, באתר בחדרי חרדים, 23 בפברואר 2011 - ^ איגוד הסמינרים: "בנות סמינר למכללות? פריצות באתר אנ"ש.
