מאניק GT
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| יצרן | Automobiles Manic |
| שנות ייצור | 1969–1971 |
| הרכבה |
 קנדה |
| סיווג | מכונית ספורט |
| מרכב | מנוע אחורי, הנעה אחורית |
| אורך | 4,128 מ"מ |
| רוחב | 1,500 מ"מ |
| גובה | 1,143 ק"ג |
| משקל | 658 ק"ג |
| בסיס גלגלים | 2,280 מ"מ |
| מפרט טכני | |
| מנוע | 4 צילינדרים, 2 שסתומים לצילינדר, 1,289 סמ"ק המפיק 69 כ"ס, 80 כ"ס, 109 כ"ס, יחס דחיסה 9.6:1[1] |
| הילוכים |
|
| מהירות מרבית | |
| קשר | רנו |
מאניק GT (באנגלית: Manic GT) היא מכונית ספורט מתוצרת יצרנית הרכב הקנדית Automobiles Manic אשר יוצרה בין השנים 1969–1971 בקנדה.[2][3]
היסטוריה
הפרויקט הראשון של החברה "Automobiles Manic" היה מכונית מרוץ "Manic GRAC".
הפרויקט השני של החברה "Automobiles Manic" הייתה מכונית קומפקטית של שני נוסעים, הנקראת "Manic GT". בניסיון ליצור זהות חזותית קנדית ייחודית.[4]
דגם ה-"מאניק GT" תוכנן על ידי סרג סומיל (Serge Soumille) ונבנה בסיוע המכונאי הראשי מוריס גריס (Maurice Gris), ששניהם, היו במקור מצרפת. אב-הטיפוס השתמש בחלקים רבים מהרנו R8. המכונית נבנתה על שלדת רנו R8 עם מבנה גלגול פלדה שנוסף כדי לשפר את הבטיחות ולהוסיף נוקשות למסגרת.
מאחורי קו הציר האחורי הורכב מנוע 1,108 סמ"ק מסדרת מנועי קלון-פונטה (אנ') של רנו. מנוע הארבעה צילינדרים המוטבע היה בעל בלוק ברזל יצוק מרופד עם חמש מיסבים עיקריים וראש צילינדר סגסוגת. גוף הפיברגלס המעוצב היה מחובר למרכב, ולא בורג כדי להקשיח עוד יותר את המבנה מה שהקשה על התיקונים. רבים מרכיביה האחרים של המכונית וגימורם הגיעו מ"רנו".[5]
אב הטיפוס הוצג באפריל 1969 בתערוכת המכוניות הבינלאומית במונטריאול.[6]
ייצור ה-"מאניק GT" התחיל במפעל ב"Terrebonne" (אנ') בפרובינציה קוויבק באוקטובר 1969.
נפח המנוע הוגדל ל-1,289 סמ"ק, ממנוע שנלקח מדגם ה-"רנו 10". שם הדגם המלא היה ה-"Manic GT PAI". גם הפלטפורמה של דגם ה-"מאניק GT" נלקחה מדגם ה"רנו 10".
בשנת 1970 החברה אורגנה מחדש, שם החברה שונה ל-"Les Automobiles Manic", ועברה למפעל בעיר "Granby, Quebec" (אנ') בקוויבק, המפעל נפתח ב -1 בינואר 1971 עם 40 עובדים. הייצור היה צפוי להיות 2,000 מכוניות בשנה. המפעל נתקל במהרה בבעיות בהשגת חלקים מרנו. מפעל גרנבי נסגר במאי 1971, וב-8 ביוני 1971 הפסיקה רשמית "Les Automobiles Manic" את פעילותה.[7]
"מאניק GT"
- השלדה של דגם "מאניק GT" נלקחה מדגם רנו R8 מתוצרת יצרנית הרכב הצרפתית רנו. רבים מרכיביה האחרים של המכונית וגימורם הגיעו מחברת "רנו".
- 2 דלתות.
- 2 מושבים.
- מנוע אחורי.
- מנוע בנזין.
- סוג הנעה: הנעה אחורית.
- מנוע קירור מים.
- גוף הדגם בנוי מפיברגלאס.
- קיבולת מכל דלק - 30.3 ליטר.
- יחס כוח למשקל: 123.27 כ"ס ל-1000 ק"ג.
- צמיגים: 135x15.
- הבלמים היו דיסקים בכל ארבעת הגלגלים.
- מחיר היחידה בשנת 1969 נע בין 2,200 - 3,400 דולר קנדי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "מאניק GT" - מנוע gtplanet.net/forum/threads/gtp-cool-wall-1969-1971-manic-gt
- ^ "מאניק GT" - מפרט ומידות carfolio.com/specifications/models/car
- ^ "מאניק GT" carthrottle.com/post/a2yde2y
- ^ "מאניק GT" vacm.qc.ca/article/41/manic-gt-1969
- ^ "מאניק GT" gatsbyonline.com/automobile/1970-manic-gt-la-ptite-pute-du-quebec
- ^ "מאניק GT" lapresse.ca/dossiers/dossiers-speciaux/201501/15/01-4835523-trois-hommes-et-une-manic
- ^ "מאניק GT" autos.ca/motoring-memories/motoring-memories-manic-gt-1970-1971
- ^ "מאניק GT" - ברושור hemmings.com/blog/2017/04/04/not-another-manic-monday-1970-manic-gt-brochure
- ^ "מאניק GT" bringatrailer.com/2019/03/11/canadian-renault-alpine-rare-1971-manic-gt
26195222מאניק GT