מאיר שחר

מאיר שחר (נולד ב-1959) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

מאיר שחר נולד בירושלים, הוא בנם של ההיסטוריונית וכלת פרס ישראל שולמית שחר ושל הסופר דוד שחר. הוא סיים תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית, למד סינית בטאיפיי שבטאיוואן, ובשנת 1992 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד (Harvard University) בשפות ובתרבויות של מזרח אסיה. בלימודי הדוקטורט שלו התמקד שחר בשני תחומים עיקריים: האחד היסטוריה של הספרות הסינית בהדרכת הסינולוג הדגול פטריק האנאן (Patrick Hanan) והשני היסטוריה של דתות סין. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהשפעת רומנים מהמאות ה-16–17 על עיצוב עולם האלים הסיני.

שחר לימד כמרצה באוניברסיטה העברית, ומלמד משנת 1995 באוניברסיטת תל אביב. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, וכחוקר אורח באוניברסיטת אוקספורד, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, באוניברסיטת בייג'ינג, ובאקדמיה סיניקה (Academia Sinica) בטאיוון. שחר שימש כראש החוג למזרח אסיה (בשנים 2004–2006), ועמד בראש מכון קונפוציוס באוניברסיטת תל אביב בין השנים 2007–2012. בשנים 2013–2014 משמש שחר כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. הוא ארגן ביחד עם ד"ר יעל בן-תור מהאוניברסיטה העברית קבוצת חוקרים בינלאומית העוסקת בחקר הבודהיזם הטנטרי.

בשנת 2002 זכה בפרס מיכאל ברונו מטעם יד הנדיב.

מאיר שחר נשוי לציירת נגה ג'אנג-חואי שחר, בעלת חברה המייצגת אמנים ותכשיטנים ישראלים בסין. הם מתגוררים בתל אביב והורים ללוטאו ולדוד סואה-טאי.

מחקריו

מחקריו של שחר עוסקים בשלושה תחומים עיקריים: האחד הוא קשרי הגומלין שבין הספרות הסינית לדת הסינית, השני הוא ההיסטוריה (וההקשרים הדתיים) של אמנויות הלחימה הסיניות, והשלישי הוא השפעת התרבות ההודית על התרבות הסינית.

יחסי הגומלין שבין דת וספרות בסין

Crazy Ji: Chinese Religion and Popular Literature

זהו ספרו הראשון של מאיר שחר והוא ראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 1998. בספר זה חוקר שחר את תפקידם של רומנים מהמאות 17-16 בעיצוב עולם האלים הסיני. הרומנים האלה השפיעו על כל השכבות החברתיות בסין המסורתית באשר הם שימשו בסיס לסיפורת שבעל פה ולהצגות תיאטרון, בו צפו גם השכבות החברתיות הנמוכות שלא ידעו קרוא וכתוב. הספר עוסק בדמויות האלים הסיניים, במיוחד אלים שחורגים מהמוסכמות החברתיות. שחר מתווה את ההיסטוריה של אחד האלים הסינים האהובים ביותר הלא הוא ג'י-דיין ("ג'י המשוגע"). העבודה שולבה במחקר שדה אנתרופולוגי בטיוואן.

בעבר נהגו החוקרים לטעון כי עולם האלים הסיני שיקף את הסדר החברתי של סין המסורתית, ואולם שחר הראה במחקריו כי אלים סינים רבים סטו ממוסכמותיה של החברה הסינית המסורתית וכך סיפקו למאמינים פיצוי על הסדר החברתי הקיים (ולעיתים אף שימשו כסמל, וסיפקו השראה בפועל למורדים שונים). בהקשר זה ערך שחר ביחד עם פרופסור רוברט וולר (Robert Weller) מאוניברסיטת בוסטון את הספר: Unruly Gods: Divinity and Society in China ("אלים פרועים: אלוהות וחברה בסין"), שראה אור ב-1996 בהוצאת אוניברסיטת הוואי.

הדת הסינית

ספרו העברי של שחר "הדת הסינית" (האוניברסיטה המשודרת, 1998) מציג לקורא העברי את ההיסטוריה של דתות סין, והוא יונק מספריו שראו אור בשפה האנגלית.

וו צ'נג-אן, קוף ודלעת הקסמים: אגדה סינית בציורים

ספר זה הוא תרגום של מספר פרקים מתוך יצירת המופת הסינית "המסע למערב", שנכתבה במאה השש-עשרה. התרגום הוא מעשה ידיו של שחר, בעוד שרעייתו נגה ג'אנג-חואי איירה את הספר בציורים המשלבים את אומנות הדיו הסינית המסורתית עם טכניקות ציור מודרניות מערביות. הספר ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 2008.

ההיסטוריה של אמנויות הלחימה הסיניות

The Shaolin Monastery: History, Religion, and the Chinese Martial Arts

ספרו זה של מאיר שחר ראה אור בשנת 2008 בהוצאת אוניברסיטת הוואי. זהו הספר המדעי הראשון בשפה מערבית הדן בהיסטוריה של מנזר שאו-לין (Shaolin) בפרט ובהתפתחות אמנויות הלחימה הסיניות בכלל. הספר זכה לתהודה בינלאומית רחבה והוא ראה אור גם בשפות סינית, פורטוגזית, פולנית ואיטלקית.

בספרו טווה שחר את ההיסטוריה של המנזר הבודהיסטי המפורסם שאו-לין, סוקר את התפתחות אמנויות הלחימה שלו (כמו גם את התפתחותן של טכניקות לחימה סיניות אחרות דוגמת טאי ג'י-צואן) ודן בקשרים שבין אמנויות הלחימה הסיניות לבין המסורות הדתיות הסיניות השונות, ובכללן הבודהיזם, הדאואיזם, והדת העממית הסינית. הספר מכסה תקופה של לא פחות מאלף-וחמש מאות שנה (מהמאה החמישית ועד ראשית המאה העשרים).

לצורך מחקרו השתמש שחר במגוון רחב של מקורות של מקורות היסטוריים ואפיגרפיים, ובהם כתובות אבן שנחקקו על גבי אסטלות במנזר שאולין ונשתמרו עד היום. שחר מתרגם כתובות אלה לאנגלית ודן בחשיבותן להבנת ההיסטוריה של אמנויות הלחימה. בנוסף משתמש שחר בספרו במגוון רחב של תעודות היסטוריות וספרותיות כמו גם בממצאים של עבודת שדה אנתרופולוגית.

שחר מראה כי הנזירים לחמו כבר החל במאה השביעית שאז עזרו לקיסר לי שה-מין (Li Shimin), מייסד שושלת טאנג. הוא סבור כי פעילותם הצבאית נבעה בין היתר מהצורך להגן על מנזרם ונכסיו החומריים הרבים.

שחר הגיע למסקנה, מתוך בדיקה של המקורות, כי ההתפתחות של אמנויות הלחימה במנזר קשורה הייתה בקשר הדוק לפולחנם של אלילים לוחמים בודהיסטים. אף על פי שהדת הבודהיסטית דוגלת בשלום ובאי-אלימות אנו מוצאים בה מגוון רחב של אלילים לוחמים, אשר סיפקו הצדקה והרשאה אלילית לאלימות. החשוב שבין האלילים האלה היה האליל ההודי ואג'רה-פאני (Vajrapāņi), שהפך לאל הפטרון של מנזר שאולין.

שחר מראה כי בשלבים המוקדמים של התפתחות אמנויות הלחימה שלהם (ובפרט במהלך שושלת מינג (1644-1368) התמחו נזירי שאון-לין בלחימה במוט (Staff). הוא דן בתפקידיו הפולחניים של המטה במסורת הבודהיסטית, ובתרומתו להתפתחות המוט ככלי נשקם של הנזירים. בהקשר זה דן שחר גם בדמויותיהם של נזירים לוחמים בספרות היפה הסינית, ובהם הקוף-הלוחם סון וו-קונג (Sun Wukong), שכמוהו כנזירי שאו-לין התמחה בלחימה במוט.

שחר דן בספרו בהתפתחותן של אמנויות הלחימה הסיניות ביד ריקה (ללא נשק). אומנויות אלה ידועות בסינית בשם הכללי צואן (Quan) (מילולית "אגרוף"), והן כוללות למשל את ה-טאי-ג'י-צואן, שינג-אי-צואן, ושאו-לין צואן. לפי מחקרו של שחר אמנויות הלחימה ללא נשק (הן אלו שפותחו במנזר שאולין והן אלו שפותחו מחוצה לו) נוצרו במאות השש-עשרה והשבע עשרה. המיתוס המקובל הוא שאומנויות אלה עתיקות הרבה יותר, אך שחר מנפץ מיתוס זה.

מתוך מחקרו של שחר עולה כי אמנויות הלחימה ביד ריקה יונקות מטכניקות התעמלות קדומות שפותחו בעיקר במסגרת הדת הדאואיסטית (וזאת אף על פי ששאו-לין הוא מנזר בודהיסטי). במקור שמשו טכניקות אלה למטרות בריאות ושלמות רוחנית בלבד, ואולם במאות השש-עשרה והשבע עשרה הן שולבו עם טכניקות לחימה וכך נוצר השילוב אותו אנו מכירים כיום של טכניקות המשמשות בו-זמנית ללחימה, לבריאות, ולמטרות של טיפוח שלמות רוחנית.

שחר מראה בספרו כי המיתולוגיה המייחסת את אמנויות הלחימה הסיניות לקדושים בודהיסטים ודאואיסטים קדומים דוגמת בודהידהרמה (Bodhidharma) וג'אנג סאן-פנג (Zhang Sanfeng) נוצרה אף היא במאות השש עשרה והשבע עשרה, דהיינו באותה התקופה שבה אומנויות אלה נולדו. הוא טוען כי אחת הסיבות להתפתחותן של אמנויות הלחימה דווקא בשלהי מינג הייתה פריחתו של הסינקרטיזם הדתי, אשר אפשר למאמינים בודהיסטים דוגמת נזירי שאו-לין לעסוק בטכניקות התעמלות דאואיסטיות.

הספר עוסק גם ביחסים המשתנים של המנזר עם השלטון הסיני. שושלות מסוימות דוגמת שושלת טאנג (907-618) ושושלת מינג (1644-1368) היו ידידותיות למנזר, שנזיריו לחמו בשורותיהן, בעוד ששושלת צינג (1911-1644) חשדה במנזר וחששה שנזיריו יצטרפו למרידות עממיות כנגדה.

השפעת התרבות ההודית על סין

שחר חוקר את ההשפעה של התרבות ההודית על סין המסורתית מחד והאופן שבו תפשו הסינים את הודו מאידך. הוא עוסק בעיקר בהשפעה של הבודהיזם הטנטרי (הבודהיזם האזוטרי) על סין, השפעה שהמחקר מיעט לעסוק בה. אחד מביטויה הם אלים הודיים שאומצו על ידי הבודהיזם הטנטרי, הועברו על ידו לסין, וזכו בה להצלחה רבה. שחר הראה שרבים הם האלילים ההודים מהווים – בזכות הבודהיזם הטנטרי – מושא לפולחן בסין.

ביחד עם ג'ון קישניק מאוניברסיטת סטנפורד, ערך שחר ספר העוסק בהשפעת התרבות ההודית על סין, כמו גם האופנים השונים בהם דמיינו הסינים את הודו. הספר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת פנסילבניה.

האליל האדיפלי נֶה-גַ'ה ומקורותיו ההודיים

שחר חזר בשנים האחרונות לחקר ההיסטוריה של האלילים הסינים, והוא עוסק כעת בעיקר בחקר ההיסטוריה של האליל האדיפלי הסיני נֶה-גַ'ה (Nezha), ספרו בנושא (Oedipal God: The Chinese Nezha and his Indian Origins) עתיד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת הוואי. לפי המיתוס ניסה האליל נה-ג'ה לרצוח את אביו. ההיסטוריה של נה-ג'ה חושפת אם כן מתחים בתוך המשפחה הסינית אשר ערכי כיבוד האבות הקונפוציאני ניסו לטשטש. האליל נה-ג'ה עשוי להוכיח כי התאוריה הפרוידיאנית של תסביך אדיפוס ישימה לתרבות הסינית. ספרו של שחר בוחן גם את מקורותיו ההודיים של אליל סיני זה. האליל נה-ג'ה היה בתחילה דמות במיתולוגיה ההודית ששמה נַלַקוּבַּרַה.

מחקרו העכשווי

שחר חוקר כיום את החשיבות שהייתה לסוסים, לפרדות, ולחמורים בתחבורה, בחקלאות, ובצבא הסיני (בפרט בצפון סין). חשיבות זו היא הרקע האקולוגי לפולחן שהיה נפוץ בסין הקיסרית של האליל הפטרון של בעלי החיים הסוסיים – אליל שקרוי היה "מלך הסוסים". העבודה משולבת במחקר שדה אנתרופולוגי בצפון סין.

ספריו

עברית

• קוו צ'נג-אן (המאה השש-עשרה), קוף ודלעת הקסמים: אגדה סינית בציורים, ציירה: נגה ג'אנג שחר, תרגם מסינית ועיבד מאיר שחר, עם עובד, 2008.
• הדת הסינית. תל אביב, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ח 1998.

אנגלית

• Chinese and Tibetan Esoteric Buddhism. Co-edited with Yael Bentor. Leiden: Brill, 2017.
• India in the Chinese Imagination: Myth, Religion, and Thought. Co-edited with John Kieschnick. Philadelphia: The University of Pennsylvania Press, 2013.
• Oedipal God: The Chinese Nezha and his Indian Origins. Honolulu: University of Hawai'i Press, 2008.
• The Shaolin Monastery: History, Religion and the Chinese Martial Arts, The University of Hawai'i Press, 2008.

- Portuguese translation: O Mosteiro de Shaolin: Historia, Religiao e as Artes Marciais Chinesas. Translated by Rodrigo Wolff Apolloni and Rodrigo Borges de Faveri. Sao Paulo: Editora Perspectiva, 2011.
- Polish translation: Klasztor Shaolin: Historia, religia i chinskie sztuki walki. Translated by Justyn Hunia. Krakow: Wydawnictwo Uniwersytetu Jagiellonskiego, 2011.
- Italian translation: Il Monastero di Shaolin: Storia, religione e arti marziali cinesi. Translated by B. Mottura. Roma: Astrolabio Ubaldini, 2011.
- Chinese translation: Shaolin si: Lishi, zongjiao, yu wushu. Translated by Zhao Dianhong. Beijing: Zongjiao wenhua chubanshe, 2016.

• Crazy Ji: Chinese Religion and Popular Literature, Harvard University Asia Center, 1998
• Unruly Gods: Divinity and Society in China. Co-edited with Robert Weller. Honolulu: University of Hawai'i Press, 1996

.

מאמרים נבחרים

• "Chinese Religions and Violence." In the Oxford Handbook of Religion and Violence. Edited by Michael Jerryson, Mark Juergensmeyer, and Margo Kitts. Oxford: Oxford University Press, 2013.
• "Indian Mythology and the Chinese Imagination: Nezha, Nalakubara, and Krsna." In John Kieschnick and Meir Shahar, editors, India in the Chinese Imagination: Myth, Religion, and Thought. Philadelphia: The University of Pennsylvania Press, 2013.
• "Religion in the Story of the Stone." In Approaches to Teaching The Story of the Stone (Dream of the Red Chamber). Edited by Andrew Schonebaum and Tina Lu. New York: Modern Language association of America, 2012.
• "Diamond Body: The Origins of Invulnerability in the Chinese Martial Arts." In Perfect Bodies: Sports Medicine and Immortality. Edited by Vivienne Lo. London: British Museum, 2012.
• "Vernacular Fiction and the transmission of the Chinese Pantheon." In Meir Shahar and Robert Weller, eds., Unruly Gods: Divinity and Society in China. Honolulu: Hawaii University Press. Reprinted in Critical Readings on Religions of China. Edited by Vincent Goossaert. Leiden: Brill, 2012.
• "Ming-Period Evidence of Shaolin Martial Practice." Harvard Journal of Asiatic Studies 61.2 (December 2001):359-413.
• "Epigraphy, Buddhist Historiography, and Fighting Monks: The Case of the Shaolin Monastery," Asia Major 13.2 (2000): 15-36.
• "The Lingyin si Monkey Disciples and the Origins of Sun Wukong." Harvard Journal of Asiatic Studies 52.1 (June 1992): 193-224

.

ביקורות נבחרות על ספריו

-The Shaolin Monastery: History, Religion and the Chinese Martial Arts:

• Henning, Stanley E. “China Review International.” China Review International, vol. 15, no. 3, 2008, pp. 423–430. JSTOR, www.jstor.org/stable/23733226.
• Chau, Adam Yuet. “The China Journal.” The China Journal, no. 62, 2009, pp. 151–153. JSTOR, www.jstor.org/stable/20648128.

-Oedipal God: The Chinese Nezha and his Indian Origins.:

• Bryson, Megan. “Oedipal God: The Chinese Nezha and His Indian Origins.” Journal of Chinese Religions 44.2 (2016): 204–206. Web.

-Crazy Ji: Chinese Religion and Popular Literature:

• Wang, Richard. “History of Religions.” History of Religions, vol. 41, no. 3, 2002, pp. 294–297. JSTOR, www.jstor.org/stable/3176537.
• Kardos, Michael A. “Asian Folklore Studies.” Asian Folklore Studies, vol. 60, no. 2, 2001, pp. 366–368. JSTOR, www.jstor.org/stable/1179071.Copy

קישורים חיצוניים

• הפרק הראשון מספרו של מאיר שחר על הדת הסינית

• Prof. Meir Shahar, The Lester and Sally Entin Faculty of Humanities, Tel Aviv University

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30229851מאיר שחר