גיור קטנים

גיור קטנים הוא הליך הגיור של ילד או ילדה שטרם הגיע לבגרות. כלומר טרם מלאו לו 13 או 12 שנים. אף כי מבחינה הלכתית קטן אינו נחשב בר דעת ואין תוקף הלכתי למעשיו, ישנה אפשרות של גיור קטנים באמצעות בית הדין. גיור זה מותנה בהחלטה סופית שתקבע על ידי הקטן בעת הגיעו לבגרות.

דיון הלכתי

גיור קטנים מבוסס על דברי התלמוד במסכת כתובות הדנים בדברי המשנה על ילדה שהתגיירה לפני הגיעה לגיל 3. התלמוד מביא שתי אפשרויות לביצוע גיור של קטן:

1. "אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו".
2. "בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו דניחא להו במאי דעביד אבוהון" (=שנוח להם במה שעושה אביהם)

בעקבות זאת, ההלכה מבדילה בין קטן שאביו בא לגייר אותו לבין קטן המתגייר לבד, ללא אביו. כך פוסק השולחן ערוך: "עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב – יכול לגייר (אותו). ואם אין לו אב ובא להתגייר, או אמו מביאתו להתגייר – בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו".

הדיעות חלוקות לגבי משמעות ההבדל בין קטן שיש לו אב לבין קטן שאין לו אב. לפי רוב הדעות, גם קטן שיש לו אב צריך גיור על דעת בית הדין שצריך לקבוע שלא מדובר בנזק לקטן להתגייר. אך היו שטענו שקטן שיש לו אב בית הדין צריך לגיירו ללא קשר להערכה האם הוא זכות לקטן והאם ישמור מצוות, בעוד קטן שאין לו אב בית הדין צריכים להעריך האם מדובר על זכות לגיירו. בנוסף, הדעות חלוקות בשאלה מי הוא ה"אב". ישנם הקובעים שמדובר רק באב המתגייר יחד עם בנו. אחרים טוענים שגם אב יהודי המבקש לגייר את בנו נחשב אב וישנם המרחיבים גם לאב מאמץ.

הראשונים חלוקים האם גיור קטנים היא בעלת תוקף מדאורייתא או מדרבנן.

גיור קטן הגדל בסביבה שאינה שומרת מצוות

הדעות חלוקות האם בית הדין יכול לגייר קטנים הגדלים בסביבה שאינה שומרת מצוות והאם ראוי לנהוג כך. הרב קוק, הרב שאול ישראלי, והרב יצחק אלחנן ספקטור מוזכרים כמי שסברו שגיור קטן במקרה כזה אינה זכות לו, אלא נזק מכיוון שגורמים לקטן לעבור עבירות. לעומת זאת, הרב יצחק שמלקיש, הרב חיים עוזר גרודזנסקי והרב משה פיינשטיין מוזכרים כמי שסוברים שהגירות היא בגדר "זכות" גם במקרה של קטן הגדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות.

הרב משה פיינשטיין כותב על ההתלבטות בשאלה האם מדובר על זכות לגייר קטן:

אך נכון הדבר כשיגדיל להטבילו עוד הפעם לגרות בפני בית דין משום שלא ברור הדבר במדינה זו שהוא זכות שבעוונותינו הרבים קרוב שחס ושלום לא ישמור שבת וכדומה עוד איסורים. אך אפשר שמכל מקום הוא זכות שאף רשעי ישראל עדיפי מעכו"ם וגם הוא זכות מחמת דניחא ליה במאי דעביד אביו ובפרט אחר שגם אמו נתגיירה שבאופן זה הוא יותר זכות

— אגרות משה, חלק ב-ג, יורה דעה חלק א', סימן קנ"ח

בישראל

במדינת ישראל, בשונה מגיור של מבוגרים, גיור קטינים אינו דורש מהקטין לימוד או הכנה כלשהי. המדינה דורשת אישור של שני ההורים לתהליך הגיור. הרבנות דורשת ממשפחה המבקשת לגייר את הקטין שלא לנסוע בשבת, שתשמור על דיני הכשרות, שתהיה שייכת לבית כנסת אורתודוקסי, ושתשלח את הקטין לבית ספר דתי. על כן השירות למען הילד מתעדף למסור לאימוץ ילדים לא יהודיים למשפחות דתיות. כנגד החלטה זאת תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 2003. בעקבות זאת ישנם הפונים לגיור קונסרבטיבי או רפורמי אשר אינו מעלה דרישות אלו. על פי ההערכה ישנם בישראל אלפי ילדים, שנולדו כלא יהודים, אומצו על ידי הורים יהודיים ולא עברו גיור אורתודוקסי.

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה הרצל הנקין, בני בנים, חלק ב', סימן לו, באתר היברובוקס
• הרב אברהם סתיו, גיור קטנים שהוריהם נשארים בגיותם, נדפס בתחומין לד'.
• מידע על גיור קטינים באתר מכון עתים - ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29998010גיור קטנים