לסטר בראון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לסטר ראסל בראון (באנגלית: Lester Russell Brown; נולד ב-28 במרץ 1934) הוא הוגה דעות וסביבתן, הוא המייסד של מכון וורלד ווטש, וכן המייסד והנשיא של המכון למדיניות כדור הארץ, ארגון ללא מטרות רווח למען קיימות וסביבתנות שממוקם בוושינגטון. בראון כונה על ידי שדרן הרדיו ב-BBC פיטר דיי (Peter Day) "אחד מגדולי החלוצים הסביבתיים" ובוושינגטון פוסט נכתב כי הוא "אחד ההוגים רבי ההשפעה בעולם"[דרוש מקור].

קורות חייו

בראון נולד וגדל בחווה נטולת חשמל ומים זורמים בברידג'טון, ניו ג'רזי (בסמוך לדלאוור. הוא למד לקרוא בגיל צעיר והפך ל"תולעת ספרים". בשנת 1951 הוא גידל יחד עם אחיו הצעיר, קארל, עגבניות. תוך זמן קצר הם נהיו מגדלי העגבניות הגדולים ביותר בניו ג'רזי, עם מכירות של יותר מ-690 אלף טון בשנה. מאוחר יותר אמר על אותה תקופה: "חוואות היא כל מה שרציתי לעשות כל חיי, אתה מוכרח להבין בקרקעות, מזג אוויר, מבנה הצמח ומחלותיו, אנטומולוגיה, ניהול ואפילו פוליטיקה[1].

בשנת 1955 הוא קיבל תואר במדעי החקלאות מאוניברסיטת רטגרס. לאחר מכן הוא נסע להודו ושהה שם חצי שנה, בהודו התוודע לענייני מזון ואוכלוסין. בשנת 1959 הוא הצטרף לשרות החקלאות הזרה של משרד החקלאות האמריקאי כחוקר בינלאומי בתחום זה. באותה שנה הוא סיים גם תואר שני בכלכלה חקלאית באוניברסיטת מרילנד.

בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. ב-1964 הוא מונה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי שכיהן באותו הזמן, אורוויל פרימן (Orville Freeman) בנושא מדיניות חקלאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתמנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חקלאי בינלאומי. לאחר מכן עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את מכון וורלד ווטש מוסד המחקר הראשון בעולם שהוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון פרסם כתבי שונים: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו", ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית". חלק מהדוחות תורגמו לעברית ונוספו להם התאמות לישראל על ידי מרכז השל.

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את המכון למדיניות כדור הארץ כדי ליצור חזון ומפת דרכים להשגתה של כלכלה בת קיימא.

ספריו

בראון כתב בעצמו או היה שותף לכתיבה של יותר מ-50 ספרים העוסקים בנושאי סביבה עולמיים, עבודותיו תורגמו ליותר מ-40 שפות.

ספריו המוקדמים הם: "אדם, אדמה ומזון" (שיצא ב-1963), "עולם ללא אחים" (1972), ו-"בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מפגשים וסמינרים רבים בנושא. ספר נוסף שלו הוא "אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ". כמו כן, בראון כתב סדרת ספרים חופשיים להורדה ברשת בשם "תוכנית ב'" שמתארים חזון חיובי של בניית כלכלה בת קיימא, הקטנת העוני וצמצום אי השוויון העולמי. ספרו האחרון הוא "עולם על הקצה: כיצד למנוע קריסה סביבתית וכלכלית" (ראה אור ב-2012).

הערכה ואותות כבוד

בראון זכה ב-23 תוארי כבוד, פרס עמיתי מקארתור (1986), פרס הסביבה של האו"ם (1987), מדליית הזהב של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (1989), פרס "הפלנטה הכחולה" לשנת 1994 עבור "תרומותיו הייחודיות לפתרון בעיות סביבתיות עולמיות".בנוסף לכך, הוא זכה במדליה נשיאותית מנשיא איטליה, בפרס בורסטרון מאת האקדמיה המלכותית השוודית לחקלאות ויערנות, וקיבל תואר של פרופסור לשם כבוד באקדמיה הסינית למדעים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לסטר בראון בוויקישיתוף
ספריו של בראון הנגישים חינם ברשת (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ De Leon, David. Leaders from the 1960s: a biographical sourcebook of American activism, Greenwood
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28436797לסטר בראון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לסטר_בראון&oldid=1341068"