לנדו
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. |
 | |||||
|
לנדו (הידוע גם בשם לנדוס, בלטינית: Lando; מת במרץ 914) היה האפיפיור מספטמבר 913 עד מותו.[1][2] האפיפיורות הקצרה שלו נפלה בתקופה סתומה בהיסטוריה האפיפיורית והרומית, המכונה "ססקולום אובסקורום" (904-644). הוא היה האפיפיור האחרון שהשתמש בשם אפיפיורי (במקרה שלו, שם הולדתו) שלא היה בשימוש קודם לכן עד לבחירתו של האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2013.
ביוגרפיה
על פי הליבר פונטיפיקליס, לנדו נולד בסבינה, ואביו היה רוזן עשיר לומברדי בשם טאינו מפורנובו.[2][3][4] ליבר טוען גם כי תקופת האפיפיורות שלו נמשכה רק ארבעה חודשים ועשרים ושניים יום. רשימה שונה של אפיפיורים, מצורף המשך של ליבר פונטיפיקליס על מנזר פרפה וציטוט של גרגורי מקטינו ב-Chronicon Farfense שנכתב במאה השתים עשרה, טוען כי כהונתו של לנדו נמשכה שישה חודשים ועשרים ושישה ימים. זה קרוב יותר לתקופה שנרשמה על ידי פלודוארד מריימס, שנכתבה במאה העשירית, של שישה חודשים ועשרה ימים.[3] שלטונו הסתיים בין ה-5 בפברואר 914, כאשר הוא מוזכר במסמך של רוונה, לבין סוף מרץ או בתחילת אפריל, כאשר יורשו, יוחנן העשירי, נבחר.[3]
לנדו נחשב למועמד של תיאופילקט הראשון, רוזן טוסקולום, ואשתו תיאודורה, שהיו האנשים החזקים ביותר ברומא באותה העת.[5] התיאופילקטים שלטו על כספי האפיפיור באמצעות המונופול שלהם על המשרד של וסטריוס, וגם שלטו על המיליציה הרומית והסנאט הרומי.[3] במהלך שלטונו של לנדו, פושטים ערבים, שפעלו מהמעוז שלהם על נהר הגריליאנו, הרסו את הקתדרלה של סן סלווטורה בווסקוביו בבישופות מולדתו .[6] שום מסמך מלשכתו של לנדו לא שרד. המעשה היחיד של שלטונו אשר נרשם הוא תרומה של הגאוגרפיה של סבינה המוזכרים במעשה שיפוטי של 1431.[3] לנדו נתן מתנה אישית גדולה כדי לשחזר את הקתדרלה של סן סלוואטורה, כך שאנשי הדת שהיו אז בטופיה יוכלו לחזור אליה.[4][2] לאחר מותו במרץ 914, נבחר יוחנן העשירי כמחליפו.
קישורים חיצוניים
- לנדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לנדו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Pietro Fedele, "Ricerche per la storia di Rome e del papato al. sec. X", Archivo della Reale Società Romana di Storia Patria, 33 (1910): 177–247.
- ^ 2.0 2.1 2.2 J. N. D. Kelly and Michael Walsh, "Lando", The Oxford Dictionary of Popes, 2nd ed. (Oxford University Press, 2010), p. 120.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Umberto Longo, "Landone, papa", Dizionario Biografico degli Italiani 63 (2004).
- ^ 4.0 4.1 Harald Zimmerman, "Lando", in Philippe Levillain, ed., The Papacy: An Encyclopedia, Vol. 2, Gaius–Proxies (New York: Routledge, 2002), p. 896.
- ^ "Lando", The Oxford Dictionary of Popes, ed. J. N. D. Kelly, (Oxford University Press, 1988), 121.
- ^ Roger Collins, Keepers of the Keys of Heaven: A History of the Papacy, (Basic Books, 2009), 175.
| הקודם: אנסטסיוס השלישי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: יוחנן העשירי |
32537734לנדו