לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
|
---|
מאת זלדה |
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹקִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, |
"אל תרחק" (1974) |
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם הוא שיר עברי מאת המשוררת הישראלית זלדה, שראה אור בקובץ שיריה "אל תרחק" (תשל"ה 1974).[1] השיר הוא משיריה הידועים של המשוררת. השיר נקרא בימי זיכרון ממלכתיים במדינת ישראל, ובכלל זה בטקס קריאת שמות הנספים בשואה, המכונה טקס "לכל איש יש שם".[2] השיר השאיל את שמו גם למפעל ההנצחה "לכל איש יש שם" של מוסד יד ושם.
מבנה השיר
השיר מתבסס על מאמר חז"ל במדרש תנחומא, פרשת ויקהל סימן א:[3]
את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו.
ארגון השיר מבטא את סדר החשיבות של הנושאים:
- בפתיחה, תבוא ההכרה של עליונות ה' על הבריאה כולה.
- לאחר מכן התייחסות למעשיו של האדם.
- בסוף השיר מוזכרים הים והמוות.
לקריאה נוספת
- ארנה גולן, '"לכל איש יש שם" מאת זלדה', בספרה גבר, אישה, תעודת זהות: שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית, תל אביב: חורב, תשס"ה 2004, עמ' 160–166.
- אבי שגיא, 'בין "לכל איש יש שם" ל"שמי הוא שם תורמי" : זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות', ראשית, 1 (תשס"ט), עמ' 325–358. (נדפס גם בספרו המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט 2009, עמ' 71–101)
קישורים חיצוניים
- רבקה ירון, ניתוח השיר, באתר "אימגו"
- ניתוח נוסף של השיר, באתר המרכז לתכנון לימודים
- ניתוח של השיר עם דפי עבודה, באתר מק"מ - "המרכז לקידום המחשב והטכנולוגיה בחינוך"
- תמר זיגמן, לכל איש יש שם, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 9 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ זלדה, 'לכל איש יש שם', בספרה אל תרחק: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1974, עמ' 26–27.
- ^ ראו על הטקס "לכל איש יש שם" באתר יד ושם.
- ^ סימן א' באתר סנונית.
29243884לכל איש יש שם