לילי ניר
לידה | 28 במאי 1949 |
---|---|
פטירה | 4 בדצמבר 2011 (בגיל 62) |
לילי ניר (28 במאי 1949 — 4 בדצמבר 2011) הייתה פסיכולוגית ארגונית ויועצת ארגונית, הידועה בעיקר בזכות פועלה לקידום שוויון מגדרי בישראל. ניר ייסדה את "פמיננסי - מכללה כלכלית לנשים"[1], העוסקת בהעצמת נשים בפן הכלכלי.
קורות חיים
ניר נולדה בפתח תקווה. בנעוריה למדה בקיבוץ עין החורש. שירתה בצה"ל בתפקידי הדרכה, תחילה כמפקדת כיתה, ולאחר שהוכשרה בקורס קצינות שירתה כקצינת הדרכה. בתפקידה האחרון שירתה כמפקדת פלוגה. לאחר שחרורה מצה"ל, בשנת 1970, החלה ללמוד לתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בשנת 1973, המשיכה לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל התגייסה למשטרת ישראל, בתור פסיכולוגית ארגונית של המטה הארצי בירושלים. במסגרת תפקידה, הקימה את המדור למדעי ההתנהגות של המשטרה. בתפקידה האחרון כיהנה כראש היחידה להנחיה פסיכולוגית, אשר עסקה בייעוץ ופיתוח ארגוני במשטרה, ועסקה בהנחיית סדנאות ניהוליות לכל שדרת הפיקוד של המשטרה. סיימה את עבודתה במשטרת ישראל בשנת 1979 בדרגת רב-פקד.
בשנת 1980 השתלמה בתוכנית להכשרת אקדמאים להוראה, והחלה לעבוד כמורה בבית הספר היסודי בנווה עוז.
בשנת 1987 המשיכה בלימודיה האקדמיים לתואר שני בהתנהגות ארגונית ובמנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל החלה לעבוד באופן עצמאי במגזר העסקי כיועצת ארגונית. במהלך עבודתה, התמחתה בהנחיית קבוצות בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות. לימים הוסמכה כמגשרת, ועסקה בגישור בנושאי עבודה בתיקים של בית משפט השלום בתל אביב, בפתח תקווה, בבת ים ובחדרה. בנוסף, כיהנה כנציגת ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. לאחר מספר שנים, השלימה את לימודיה האקדמיים לתואר דוקטור במדעי ההתנהגות ובמנהל עסקים מאוניברסיטת צפון אילינוי (NIU).
לאורך כל חייה הבוגרים, ניר נאבקה ופעלה רבות למען שוויון בין המינים בישראל. הייתה חברה בהנהלת שדולת הנשים בישראל ובהנהלת איגוד נשים אקדמאיות בישראל. הייתה חברה פעילה בארגוני נשים רבים: ויצו, פורום נשים לתקציב הוגן, גרנית - עמותה לסיוע לנשים בהליכי גירושין, העמותה לקידום נשים בספורט בישראל, עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל, וכן קידמה בעבור ארגון נעמת פרויקטים של "שילוב אזורי" להעצמת נשים ברחבי הארץ. פעלה על מנת להכניס את נושא השוויון בין המינים לספרי הלימוד במערכת החינוך, ולהעלאת המודעות לנושא הטרדות. פעילות זו תרמה לקידום החקיקה בנושא הטרדה בחוק השיפוט הצבאי ובהמשך גם במשפט האזרחי. במסגרת היותה חונכת עסקית מוסמכת מטעם משרד הכלכלה, הדריכה נשים יהודיות וערביות בנושא קידום עסקים משותפים. כמו כן, הדריכה חברי סגל של בתי ספר כיצד להתמודד עם אלימות.
בשנת 1999 חלתה ניר במחלת הסרטן. בעקבות תובנותיה מהמחלה ומההתמודדות עמה, ייסדה ניר בשנת 2002 את "פמיננסי" - מכללה כלכלית לנשים[2]. המכללה הכשירה מאז אלפי בוגרות.
מחלת הסרטן שבה ותקפה מספר פעמים, עד שלבסוף, בדצמבר 2011, נפטרה ניר. לאחר מותה, ילדיה המשיכו את פועלה בפמיננסי, והמכללה ממשיכה להכשיר נשים לעצמאות כלכלית עד היום. מאז פטירתה, מכהנת ביתה, ענת ניר, כיושבת ראש דירקטוריון המכללה.
הנצחה
במאי 2021 נחנך משעול על שמה של לילי ניר בפתח תקווה, עיר הולדה.[3]
קישורים חיצוניים
- אתר פמיננסי - מכללה כלכלית לנשים
- הסיפור של פמיננסי, באתר יוטיוב
- ראיון בתוכנית ״צבע הכסף״ בערוץ 1, 2005, סרטון בערוץ פמיננסי ביוטיוב
- שרית קדם, בין הכביסה לבורסה, 2006, מגזין המושבות
- קרן צוריאל-הררי, רוצה אבל פוחדת, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2005
- עינב בן יהודה, סקר: רק 30% מהנשים בגילאי 45–54 מרגישות שהן עצמאיות מבחינה כלכלית, באתר הארץ, 28 במרץ 2006
- אפרת נוימן, שרון שפורר, עושות שוק, באתר הארץ, 11 ביולי 2006
- ריאיון לתוכנית הטלוויזיה "רשת על הבוקר" בערוץ 2, 2004, סרטון בערוץ פמיננסי ביוטיוב
הערות שוליים
- ^ אתר האינטרנט של פמיננסי
- ^ הסיפור של פמיננסי, באתר יוטיוב
- ^ טקס חניכת משעול לזכרה של ד"ר לילי ניר ברקוביץ', מתוך עמוד הפייסבוק של רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, 23 במאי 2021
32151220לילי ניר
- פסיכולוגיות ישראליות
- פסיכולוגים ישראלים
- יועצים ארגוניים ישראלים
- פעילות חברתיות ישראליות
- פעילים חברתיים ישראלים
- פמיניסטיות ישראליות
- פמיניסטים ישראלים
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- בוגרות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- ישראליות שנולדו ב-1949
- ישראלים שנולדו ב-1949
- ישראליות שנפטרו ב-2011
- ישראלים שנפטרו ב-2011