לידת בית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לידה בבית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לידת בית היא לידה המתבצעת, על פי תכנון מראש, בבית היולדת או במתקן אחר שאינו רפואי, ולא בבית יולדות או במרכז לידה. הלידה מתבצעת בדרך כלל בלווי של מיילד/ת, תומכ/ת לידה או רופא/ה מיילד/ת, ובמיעוט המקרים כלידה ללא עזרה (unassisted).[1] רוב הלידות בישראל ובעולם המערבי מתבצעות בבית חולים. עם זאת, יש נשים המעדיפות ללדת בבית מסיבות שונות: לידה באווירה ביתית ורגועה, שליטה של היולדת על כל תהליך הלידה ועל פעילותה במהלכה, רצון ללידה טבעית ללא משככי כאבים או התערבות רפואית, אפשרות תנועה ובחירת תנוחת לידה המועדפת עליהן, ועוד.[2]

בטיחותן של לידות בית

בשלהי שנות ה-90 ערך ארגון הבריאות העולמי מחקר מקיף, בו ביקש לבחון מהו המקום הבטוח ביותר ללדת בו.[3] תוצאות המחקר העלו כי במדינות מפותחות, בהריונות בסיכון נמוך, לידת בית עבור אשה שזוהי לה הלידה הראשונה, בטוחה במידה שווה ללידה בבית חולים. עבור אשה שזוהי אינה הלידה הראשונה שלה, נקבע כי לידת בית "בטוחה באופן משמעותי יותר מאשר לידה בבית החולים".[4] מחקר נוסף שנערך בשנת 2005 והתמקד בלידות בית בצפון אמריקה[5] קובע אף הוא כי כשמדובר בלידות בסיכון נמוך, לידת בית מתוכננת מראש עם מיילדת מוסמכת, בטוחה כמו לידה בבית חולים. החוקרים השוו תוצאות בין כ-5,500 לידות בית ל-3 מיליון לידות שבוצעו בבית החולים באותה השנה (בכל המקרים היו היולדות בהיריון בסיכון נמוך). שיעור ההתערבויות הרפואיות בלידות בית היה פחות ממחצית מההתערבויות שבוצעו במהלך הלידות בבית החולים. 12.1% מהנשים שתיכננו ללדת בבית הועברו לבית החולים. מתוכן: 9.6% נזקקו לזירוז הלידה (לעומת 21% מהנשים שילדו בבית החולים); 3.7% עברו ניתוח קיסרי (לעומת 19%), 2.1% נזקקו לחיתוך חיץ (לעומת 33%). שיעור תמותת התינוקות היה 1.7 מקרי מוות מתוך 1000 לידות בית מתוכננות, בדומה לתוצאות בבתי החולים בצפון אמריקה. לא הייתה תמותת אימהות. מחקר גדול נוסף שנערך בהולנד התפרסם ב-2009.[6] מחקר זה בחן מעל לחצי מיליון לידות של נשים שנמצאו בהריון שאינו בסיכון גבוה ושילדו בבית חולים או בלידת בית. החוקרים לא מצאו הבדל בין שיעור מקרי התמותה של האמהות או הילודים, או תחלואה קשה בקרב אף אחת מהקבוצות.

מחקר אחר שנעשה ב-2010[7] שהשווה בין לידות בית מתוכננות ללידות בבית חולים הגיע למסקנה שלמרות שאכן יש הרבה פחות התערבויות רפואיות בלידות הבית, תמותת התינוקות בהן גדולה פי שלושה מלידות בבית חולים. המחקר בדק את כל לידות הבית המתוכננות, ולא כמו במחקרים הקודמים בו בודדו את הלידות עם מיילדת מוסמכת או הריונות בסיכון נמוך. עם זאת, ובהתאמה למחקרים שצויינו קודם, נמצא במחקר שלא חלה עלייה בתמותת הילוד בלידות בית לעומת בתי חולים כאשר המיילדת המלווה הייתה מיילדת מוסמכת[דרוש מקור].

מחקר נוסף הבוחן 65,000 לידות באנגליה התפרסם ב-2011.[8] תוצאות המחקר הראו, שלידות בית מתוכננות, בהריון בסיכון נמוך, מלוות על ידי מיילדת מוסמכת, בטוחות באותה מידה בחדרי לידה בבית החולים, במרכזי לידה של בתי החולים או של מיילדות, שאינם קשורים לבתי חולים, ובבית. מחקר המשך שהתפרסם ב-2012[9] הראה שלידות בית אצל יולדות שזו אינה לידתן הראשונה זולות יותר למדינה.

ב-2014 פורסם מחקר ששקלל נתונים של כ-14 מיליון לידות על פי נתונים שהתקבלו מהמרכז לבקרת מחלות האמריקני.[10] על פי מחקר זה, הסיכון למות התינוק בלידת בית גדול פי 4 כשמיילדת נוכחת והוא 12.6 לכל 10,000 לידות (לעומת 3.2 מקרי מוות ל-10,000 לידות בלידה בבית חולים). עם זאת, הנתון האחרון כולל גם לידות בית בהריון בסיכון גבוה ועם מיילדות לא מוסמכות.[11]בלידת בית ללא מיילדת הסיכון מוכפל ומגיע ל-21.9 מקרי מוות לכל 10,000 לידות. מאמר אחר שפורסם באותה שנה מצביע כי לידות בית מתוכננות כאשר היולדת בסיכון נמוך היו עם הרבה פחות התערבויות בלידה ועם אחוזים דומים לתוצאות שליליות לאמהות ולתינוקות.[12]

כאשר ההיריון הוא בסיכון גבוה, ההמלצה של כלל הגורמים היא ללדת בבית חולים עקב הסיכוי הגדול יחסית לסיבוכים בלידה.

לידות בית בישראל

בישראל מתבצעות מאות לידות בית בשנה.[13] מספרן עולה במהלך השנים אך הן עדיין פחות מחצי אחוז מכלל הלידות.[14] מחקר חלוץ על תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל בין השנים 2003-2007 הראה כי בחירה נכונה של יולדות בסיכון נמוך מאפשרת לידות בית ברמת בטיחות טובה.[15]

משרד הבריאות אינו מעודד לידה מחוץ לבתי חולים ואף פועל נגד תופעה זו (לעומת בריטניה למשל הרואה בחיוב לידה בבית[16]), ורואה את הלידה כפרוצדורה רפואית, ואפילו יותר מכך כמצב חירום רפואי. עם זאת, בינואר 2008 הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר[17] ללידות מחוץ לבית החולים. במאי 2012 הוציא משרד הבריאות חוזר מנכ"ל מעודכן[18] בו הוספו הגבלות על לידות הבית.

על פי כללי משרד הבריאות, לא ניתן להפעיל מקום המיועד לקבל לידות, שאינו מוסד רפואי מורשה, ועל לידות הבית להתבצע בבית היולדת או בית פרטי אחר שהועמד לרשות היולדת. עתירה לבג"ץ נגד החלטה זאת של משרד הבריאות נדחתה ברוב דעות של יוסף אלרון ונעם סולברג נגד דעת המיעוט של עופר גרוסקופף.[19]

החמרה נוספת אומרת כי חלה עליהם החובה לבצע מעקב סימנים חיוניים (דופק ולחץ דם) אצל היולדת לפחות פעם בשעה. יש לציין שאין חובה או נוהל כזה בלידות בבית חולים, וכמו כן, בבית החולים יולדת רשאית לסרב לכל בדיקה, והצוות יוצא ידי חובתו בהסבר ובחתימה על טופס סירוב.

הגעה לבית החולים אחרי הלידה

על פי נוהלי משרד הבריאות, חלה החובה על הרופא המיילד או האחות המיילדת להפנות ילודים מסוימים, למשל כל ילוד שנולד במשקל של מעל ל-4 ק"ג, לבית החולים, גם אם על פי שיקול דעתו המקצועי התינוק במצב מצוין.[17]

מענק לידה ומענק אשפוז מהמוסד לביטוח לאומי

עד שנת 2017, מענק לידה ניתן רק ליולדות שהגיעו לבית החולים לאחר הלידה או שרופא ילדים בדק את תינוקן מיד לאחר הלידה. בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, שתוקפו מ-1 ביוני 2017, נקבע שמענק לידה יינתן גם כאשר מיילדת או רופא מסרו למשרד הבריאות תצהיר לפיו הם נכחו בלידת הבית והלידה התקיימה בהתאם להוראות משרד הבריאות.[20]

מענק אשפוז שהוא תשלום (מעל 13,000 ש"ח) של המוסד לביטוח לאומי לבית החולים כאשר אישה יולדת בו, לא נמסר במקרה שהיולדת בוחרת בלידת בית, אלא אם היא מגיעה לבית החולים לאחר הלידה. כאשר יולדת מגיעה לבית החולים לאחר הלידה, בית החולים מקבל את התשלום, על אף שהלידה לא התבצעה בבית החולים, ועל כן הוצאות בית החולים היו מינימליות.[21] ארגוני נשים[22] הפעילו לחץ על הממשלה והכנסת במטרה לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה, כאשר הן יקבעו לאן ילך הכסף המשולם על ידי המדינה.[23]

המאבק על לידות ביתיות במעברות בשנות ה-50

גל העלייה הגדול של שנות החמישים עימת את הממסד הרפואי בישראל עם גישה שונה משלו ללידות. בניגוד לרציונליות, ההיגיינה הגבוהה, הטיפול הרפואי המשובח והמודעות הפוליטית לקשר בין נפש בריאה לגוף בריא שייחסו אנשי היישוב לעצמם, הוצגו העולים כפרימיטיבים, מזוהמים, רשלניים, לא הגיינים וחולים, והיחס אליהם היה מתנשא ומזלזל.[24] בסוגיית לידות הבית התנהל קרב איתנים בין האחיות, שמונו למדריכות ופוסקות רפואיות במעברות ובמחנות העולים, למהגרות הכורעות ללדת. לגרסת מערכת הבריאות נבעו שיעורי תמותת התינוקות הגבוהים בקרב העולים מלידה בבית, פרקטיקה שהמהגרות הביאו עימן מארצות המוצא והפכה להיות מסוכנת מאוד בתנאי ההיגיינה הירודים של האוהלים והפחונים במעברות. אחיות רבות מתארות בראיונות משחקי חתול ועכבר עם נשים הרות שניסו לחמוק מהנסיעה לבית החולים ולהישאר ללדת במעברה. האחיות הסבירו את הסתייגות העולות מלידה בבית חולים בכך שהן לא הכירו את המושג בית חולים, חששו מהשתתפות של רופא גבר בלידה או חששו מהפרידה לצורך הלידה מילדיהן האחרים. חלק מהאחיות עברו טקסי חניכה אצל מילדות מסורתיות במעברות וקיבלו מהן "הכשר" חברתי לקבלת לידות בבית. בשנת 1954 התערבה המדינה בחקיקה בנושא הלידות והעניקה מענק לידה לכל אישה שילדה בבית חולים. אחרי חקיקת החוק התברר שיש בו לקונה: האם אינה חייבת ללדת בבית החולים עצמו אלא רק צריכה להוכיח שרצתה ללדת בבית חולים ועשתה לשם כך מאמץ סביר. החוק ייצר תופעה חדשה: לידות יזומות בדרכים. למרות שאין רישום מדויק של היקף התופעה נראה שמדובר לכל הפחות במאות מקרים של תינוקות שנולדו בדרך לבית החולים החל מאמצע שנות ה-50. היולדות דחו במידת האפשר את ההודעה לאחות המעברה על תחילת הלידה, ואף הסתתרו לשם כך אצל שכנות, ופשוט למדו להפגין נכונות רבה לנסוע לבית החולים, וצער על כך שנאלצו ללדת בדרך.[25]

לידות בית במדינות המפותחות

היחס של הממסד ללידות בית שונה בכל מדינה ומדינה. בהולנד למשל המדינה מעודדת לידות בית, בין השאר באמצעות תמריצים כספיים שליליים למי שבוחרת ללדת בבית-חולים ללא סיבה רפואית המצדיקה זאת. שיעור לידות הבית בהולנד הוא הגבוה בעולם – 30% מכלל הלידות מתקיימות בבית. בבריטניה המדינה רואה בחיוב לידות בבית בהריונות בסיכון נמוך, והן כלולות בסל השירותים הרפואיים שיולדות זכאיות להם. לאחרונה גם יצאו המלצות של הרשות הלאומית לבריאות בבריטניה (National Institute for Health and Care Excellence) הקוראות לנשים בהריון בסיכון נמוך להימנע מלהגיע לבתי חולים ולהעדיף לידה במרכזי לידות או בבית עם מיילדת מוסמכת.[26][27] באירלנד לידות בית מותרות לפי חוק, אולם החוק אינו מחייב את המדינה לספק לנשים שירותים ללידות אלו במסגרת סל שירותי הבריאות. חוץ מבהולנד, אחוז לידות הבית במדינות המערביות נמוך מאוד (בין חצי אחוז לאחוזים בודדים). בהונגריה, לידות בית אסורות על פי החוק, וב-2011 קבע שם בית המשפט שד"ר אגנס גרב, רופאה ומיילדת הונגרייה, תישלח לשנתיים מאסר בשל שתמכה בנשים בעת לידת בית, ועל כן "סיכנה חיי אדם במהלך פעילותה המקצועית". המשפט שנערך לגרב עורר סערה בעולם ודחף להקמת קבוצות רבות ועצומות הקוראות לשחרורה.[28]

השפעת לידת הבית

על אף שהממסד הרפואי מתנגד ברובו ללידות בית, מושפעים בתי חולים רבים מהתפיסה העומדת מאחורי לידות אלו. כך, ניתן לראות מזה מספר עשרות שנים כי בתי חולים רבים מאמצים חלק מעקרונות אלה ומציידים את חדרי הלידה בציוד שנועד להגביר את התחושה הביתית של היולדות: אורות ניתנים לעמעום, מקלחת, כיסאות נוחים וכיסא יולדת הניתן לכוונון. כמו כן, ישנם בתי חולים שאינם כופים על היולדת לשכב על מיטה, ואף לא חיבור למוניטורים. יש אף המגדילים לעשות ומתחייבים כי לא תהיה התערבות רפואית במהלך הלידה אלא אם כן הלידה תסתבך. בשנים האחרונות, כמעט בכל בתי החולים בארץ הוקמו חדרי לידה טבעית[29] האמורים לתת מענה לרצונן של היולדות ללדת באופן זה, אך צמוד לבית החולים.

לקריאה נוספת

  • אילנה שמש, ללדת בבית, הוצאת "אדם – תקשורת קהילתית", 2004.
  • ג'נס בלאסקאס, לידה פעילה, הוצאת אלטרנטיבות, 2004
  • אומי לייסנר, "לידה וחוק, הביצה והתרנגולת" האם משפט חשוב, בעריכת נטע זיו ודפנה הקר, אוניברסיטת תל אביב, 305, 2010.
  • Omi Leissner, “Hospital Birth, Military Service, and the Ties That Bind Them: The Case of Israel.” 12 Nashim 203 (2007).
  • אומי לייסנר, "ללדת ועוד איך — חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט" מגדר בישראל: מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה, בעריכת מרגלית שילה וגדעון כ"ץ, הוצאת מכון בן-גוריון, 336 (2011).
  • אומי לייסנר, "תעשיית הלידה בישראל" 27 המשפט 20 (2009).
  • אומי לייסנר, "הלידה שאינה קיימת: מחשבות ראשוניות על הסדרת לידה ללא-סיוע בישראל", חוקים ט, 211 (2017).
  • אומי לייסנר, כריית נשים: כלכלת הלידה בישראל (רסלינג, 2018)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לידת בית

הערות שוליים

  1. ^ לימור גל, בלי מיילדת, בלי דולה - נשים מספרות על חוויית הלידה לבד, באתר הארץ, 25 ביוני 2009
  2. ^ נעמה שובל (עו"ס), אין כמו בבית - המניעים המובילים נשים בישראל לבחור בלידת בית מתוכננת, עבודה לקבלת תואר שני, האוניברסיטה העברית בירושלים
  3. ^ Safe Motherhood
  4. ^ שם, עמ' 12
  5. ^ Outcomes of planned home births with certified professional midwives: large prospective study in North America ( כתבה באתר ynet בנושא המאמר)
  6. ^ ד"ר איתי גל, מחקר ענק: לידות בית בטוחות בדיוק כמו בבבי"ח, באתר ynet, 16 באפריל 2009
  7. ^ ד"ר איתי גל, מחקר בינלאומי ענק: סיכון תמותה פי 3 בלידה בבית, באתר ynet, 4 ביולי 2010
  8. ^ Perinatal and maternal outcomes by planned place of birth for healthy women with low risk pregnancies: the Birthplace in England national prospective cohort study מתוך BMJ 2011
  9. ^ Cost effectiveness of alternative planned places of birth in woman at low risk of complications: evidence from the Birthplace in England national prospective cohort study מתוך BMJ 2012
  10. ^ ד"ר איתי גל, מחקר ענק: הסיכון למות התינוק בלידת בית - פי 4, באתר ynet, 4 בפברואר 2014
  11. ^ במאמר המקורי שעליו מתבססת הכתבה נאמר כי Unlike in the Netherlands, where all home birth attendants are professionally trained, home birth attendants in the United States may be inadequately trained, Grunebaum said. וגם: In addition, home birth attendants in the United States don't have firm criteria limiting which patients they should see, and so they may attend deliveries for high-risk pregnancies.
  12. ^ Outcomes of Care for 16,924 Planned Home Births in the United States: The Midwives Alliance of North America Statistics Project, 2004 to 2009, Journal of Midwifery & Women’s Health, 30 JAN 2014, כמו כן ראו כתבה בעקבות המאמר
  13. ^ לידות בית בישראל ובעולם מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת אוגוסט 2008
  14. ^ דן אבן, משרד הבריאות מגבש נהלים מחמירים ללידות בית, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
  15. ^ תוצאות של לידות בית מתוכננות בישראל בין השנים 2003-2007, אבנר שיפטן ושותפים
  16. ^ אתר למנויים בלבד אומי לייסנר, כעת זה רשמי: בריטניה ממליצה לנשים ללדת בבית. מדוע ישראל לא?, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014
  17. ^ 17.0 17.1 נוהל לידות בית, אתר משרד הבריאות
  18. ^ חוזר מנהל הרפואה מספר 17/2012 בנושא לידות בית
  19. ^ בג"ץ 5428/17 יעל רום ואח' נ' משרד הבריאות, ניתן ב־18 ביוני 2018
  20. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 191), התשע"ז-2017, ס"ח 2603 מ-8 בפברואר 2017
  21. ^ "מימון הוצאות אשפוז היולדת - אמהות | ביטוח לאומי". נבדק ב-2018-06-14.
  22. ^ בעיקר הארגון נשים קוראות ללדת שהוקם לשם קידום חופש הבחירה בלידה
  23. ^ פרוטוקול הדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ב-29 ביולי 2008.
  24. ^ שחלב סטולר-ליס, "כך אגדל תינוק ציוני" עבודה לתואר מוסמך ת"א: אוניברסיטת ת"א, 1998, ע' 48-51
  25. ^ שחלב סטולר-ליס ושפרה שורץ, "נלחמות בבערות ובהרגלים נחשלים – עמדות של רופאים ואחיות כלפי עולים בעליה הגדולה של שנות ה-50", זמנים גיליון ישראל 6, עמ' 51-52
  26. ^ "Low-risk pregnant women urged to avoid hospital births",Haroon SiddiqueThe Guardian, Wednesday 3 December 2014
  27. ^ "כעת זה רשמי: בריטניה ממליצה לנשים ללדת בבית. מדוע ישראל לא?". הארץ. 2014-12-21. נבדק ב-2017-06-14.
  28. ^ עדנה אברמסון, נשות העולם מתאחדות במאבק למען לידות בית, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
  29. ^ אסנת עופר, באופן טבעי: המדריך השלם לחדרי לידה טבעיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2008

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26356690לידת בית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לידת_בית&oldid=884515"